פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם קאיה היא תקוות הכלבים? "שילמה את המחיר ותביא שינוי"

      מנכ"לית עמותת "תנו לחיות לחיות" אמרה לוואלה! NEWS כי הכלבה של משפחת נתניהו, שנכנסה להסגר לאחר שנשכה אורחים, אולי תגרום לשינוי בתחום. "היא זקנה, חולה וחרדתית. זו טראומה. אני מקווה שבזכותה המצב ישתנה מעכשיו"

      האם קאיה היא תקוות הכלבים? "שילמה את המחיר ותביא שינוי"
      עריכה: ניר חן

      הכנסתה של קאיה, הכלבה של משפחת נתניהו, להסגר, הביאה תקווה רבה לעמותות בעלי החיים עבור הכלבים שייתכן שיושפעו מהאירוע. "כלב שנשך נכנס להסגר כדי לבדוק אם יש לו כלבת, אבל זה לא שחור ולבן. יש גם יוצא מן הכלל. אם הכלבה זקנה, חולה וחרדתית, היה מקום להתחשב", אמרה אתי אלטמן, מנכ"לית "תנו לחיות לחיות" לוואלה! NEWS. "בגלל שזאת כלבה של משפחת נתניהו ונעשה מסביב רעש גדול, היא זו שמשלמת את המחיר. הגיע הזמן לשנות את החוק המטופש הזה".

      לדבריה, הסגר לא הייתה האפשרות הראשונה שעמדה בפני משפחת נתניהו. "אפשר להחזיק אותה בבית, הסגר ביתי. כל מה שקורה פה זה כיסוי תחת. כל אחד מפחד על עצמו. אין צורך לשים את כלבה עשרה ימים בהסגר. אני מאוד מקווה שבזכות קאיה, המצב והחוק ישתנה והכלבים לא יצטרכו להיכנס להסגר", אמרה. "אני גם פניתי לשר החקלאות. במדינת ישראל אף אחד לא נותן מספיק את הדעת למצב הקשה בו נמצאים בעלי חיים. זה עונש לכלב, זה טראומה לכלב. כלב שהוא חרדתי, שהוא חולה, שהוא ננטש ונלקח ושוב מעבירים אותו, הוא לא מבין שזה לעשרה ימים. הוא חושב שנוטשים אותו שוב".

      יאיר, אבנר, שרה ובנימין נתניהו עם הכלבה קאיה בהדלקה נר חנוכה, ב-10 בדצמבר 2015 (אתר רשמי , עמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו)
      קאיה ומשפחת נתניהו (צילום מסך מעמוד הפייסבוק של ראש הממשלה)

      "נחשפתי לסוגיית הסגרת הכלבים ומצאתי בה ליקויים שאינם עולים בקנה אחד עם ההיגיון והחמלה", כתב נתניהו לאחר שהבהיר כי בעקבות תקרית הנשיכה של הכלבה היא תיאלץ להיכנס להסגר על פי חוק. "אבקש מהגורמים המקצועיים במשרד הבריאות והחקלאות ובארגונים להגנת בעלי החיים לגבש הצעות לשינוי ושיפור החוק הקיים". "מזל שנשכה", כתב אחד המגיבים הזועמים. "אחרת מאות אלפי כלבים עדיין היו חיים בתת-תנאים וממשיכים למות שם בכל יום", הוסיף. לצד מי שטען לניתוק של ראש הממשלה מהמציאות העגומה בשטח, היו גם מי שבירכו על הנכונות לשינוי.

      דוח המבקר ב-2011: "המכלאות לא ראויות להחזקת חיות"

      ב-2011 התייחס מבקר המדינה לנושא ומתח ביקורת חריפה על משרד החקלאות והרשויות המקומיות. לפי עדויות של ארגונים לזכויות בעלי חיים, מעט מאוד מהליקויים שהתגלו בזמנו, אכן תוקנו. מיעוט בכלביות רשותיות ואי עמידה בנהלים שקבע משרד החקלאות, האמון על הנושא, כמו היקפי משרה מצומצמים של וטרינרים רשותיים, צפיפות בתאים ותנאים סניטריים קשים במכלאות.

      "הבדיקה העלתה כי קיים מחסור בתחנות הסגר ברחבי הארץ. עוד הועלה כי הקמה של תחנות הסגר רשותיות נעשתה ללא תכנון כולל וכי לשירותים הווטרינריים, אין תכנית אב מפורטת לפריסת תחנות כאלה ברחבי המדינה", נכתב אז בדוח המבקר. "הבדיקה העלתה כי רק חלק מהרשויות המקומיות הקצו תקציב מיוחד להקמת תחנות הסגר רשותיות וכי מרביתן לא הקימו כלל תחנות כאלה. חלק מתחנות ההסגר הרשותיות אינן עומדות בתנאים שנקבעו בתקנות צער בעלי חיים ובנוהל תצפית כלבת ואינן ראויות להחזקת בעלי חיים". המבקר מתח בזמנו ביקורת גם על גודל תאי המכלאות בחלק מהמכלאות. "התאים בהן קטנים מהנדרש בתקנות צער בעלי חיים והם אינם מאווררים דיו. זאת ועוד, בתאים אין מקום נאות לרביצת הכלבים ותנאי הסניטציה בהם אינם מספיקים".

      משרד החקלאות: פיזור הכלביות ברחבי הארץ תואם את צפיפות האוכלוסייה

      ממספר החקלאות נמסר בתגובה: "מספר הכלובים שיש כיום בכלביות הרשות תואם את מספר הימים הנחוץ להחזקת הכלבים המשוטטים והכלבים המוחזקים בתצפית כלבת בהתאם להערכה שמדובר בכ-17,500 כלבים בשנה. יתר על כן, פיזור כלביות הרשות ברחבי הארץ תואם את צפיפות האוכלוסייה האנושית ואת צפיפות הכלבים הרשומים, ורובן נמצאות במרחק נסיעה שאינו עולה על 20-30 ק"מ. עם זאת, חשוב להדגיש כי הקמת כלביות רשות ושיפוצן הם תחת אחריותן של הרשויות. השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות רואים צורך בעידוד הקמת כלביות נוספות באזור הנגב והערבה ובאזור הגליל הן בכדי להקל על תושבי אזורים אלה, והן לאור הערכת המשרד כי הגידול השנתי באוכלוסיית הכלבים הוא 4% בכל שנה".