(מהומה בתום הדיון בעליון על פסילתם של זועבי ומרזל)
מתקשים להשתכנע כי ח"כ חנין זועבי אינה תומכת במאבק מזוין. אולם אין בידינו ראיות כי היא תומכת במאבק מסוג זה נגד ישראל - כך נימקו שופטי העליון, בהם נשיאת העליון, השופטת מרים נאור, את החלטתם שלא לפסול את חברת הכנסת חנין זועבי מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-20, לפני תשעה חודשים. היום (חמישי) התפרסמו נימוקי בית המשפט העליון להחלטתם, שאז פורסמה בקצרה.
הטענה העיקרית שהועלתה נגד זועבי הייתה אמירתה לפיה רוצחי שלושת הנערים "אינם טרוריסטים" והשתתפותה ב"אירוע ניצחון" לאחר סיום מבצע צוק איתן. בהסבריה כתבה נאור כי "למרות דבריה המקוממים, איננו משוכנעים שזועבי תומכת בטרור. חלק מהאמירות מתקרבות מאוד לגבולות עילות הפסילה, אך הן אינן חוצות אותן. אין במעשיה של ח"כ חנין זועבי כדי לשלול את מרכיביה הגרעיניים המינימליים של מדינת ישראל כמדינה יהודית".
לפני הבחירות שנערכו ב-17 במרץ הוגשה עתירה נגד התמודדותם של ח"כ חנין זועבי ושל ברוך מרזל. העתירה הובילה את ועדת הבחירות המרכזית לפסילתם. בשל הצורך בהחלטה מהירה בטרם יתקיימו הבחירות, הודיעו שופטי בג"ץ כבר בפברואר כי החליטו לאשר את התמודדות השניים ורק עתה מפורטים הנימוקים של שמונה שופטי העליון לעומת השופט אליקים רובינשטיין שהיה בדעת מיעוט וסבר כי יש לפסול את השניים.
לקריאה נוספת:
ח"כ זועבי תודה בהעלבת עובד ציבור - ולא תואשם בהסתה ובאיומים
בפני השופטים נטען כי זועבי תומכת במאבק מזוין נגד ישראל משום שנטלה חלק במשט המרמרה בשנת 2010 וטענה כי חוטפי שלושת הנערים "אינם טרוריסטים" אלא "אנשים שלא רואים שום פתח לשנות את המציאות שלהם והם נאלצים להשתמש באמצעים האלה". כמו כן, הובאה התבטאותה של זועבי נגד שוטרים בבית משפט השלום בנצרת, אז הטיחה בפניהם: "צריך לירוק להם בפרצוף, אלה שמשתפים פעולה נגד המדכא את בני עמם, צריך לנקות בהם את הרצפה". על דברים אלה יוגש נגדה בקרוב כתב אישום.
גם השופט יצחק עמית אמר כי ההחלטה לאפשר לשניים להתמודד לא הייתה קלה. "התקשיתי להשתכנע כי ח"כ זועבי אינה תומכת במאבק מזוין ושמרזל נטש את תורתה של תנועת 'כך', אלא שלנוכח הזכות החוקתית להיבחר, הספק צריך לפעול לזכות המועמדים".
לעומת שמונת השופטים, סבר השופט רובינשטיין כי יש לפסול הן את מרזל והן את זועבי. "מי שמסרב לכנות רוצחי נערים חפים מפשע בכוונת מכוון בשם טרור - אי אפשר שלא לומר כי הוא תומך במהות בטרור, גם אם הוא עוטף את דבריו בהסתייגויות 'חלביות'", כתב רובינשטיין. "המסר המועבר מדבריה אינו מסר של התנגדות בלתי אלימה. המאמין באמת ובתמים אחרת- שיקום".
עיקר טענותיו של רובינשטיין מבוססות בין היתר על השתתפותה של זועבי באירוע בכפר כאבול באוגוסט 2014 שהוגדר כ"אירוע הניצחון" במבצע צוק איתן של הפלסטינים. "קשה שלא לראות בעצם ההשתתפות באירוע כתמיכה במאבקו המזוין של חמאס בישראל. לא ברור כיצד ניתן לראות את הדבר כמכוונים להתנגדות אחרת שאינה התנגדות חמושה. מסופקני אם יש אדם בישראל העוקב אחר דרכה של זועבי שמאמין לרגע כי היא מקבלת לאמיתה את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לצערי, נותרה דעתי לעניין פסילתה במיעוט".