תמר גבירץ הירדני נסעה אתמול (רביעי) לירדן עם בעלה ושלושת ילדיה לטיול של יום וחצי בפטרה שבירדן, אותו תכננו במשך זמן רב. אולם במעבר הגבול הם התבקשו להסיר כל סממן יהודי ולמסור לידי הירדנים את הכיפות שהיו ברשותם. "זו עוגמת נפש גדולה. לא צריך להגיע למקומות שלא מכבדים אותך כיהודי. אנחנו לא מוכנים להתנצל על עצם יהדותנו", אמרה גבירץ הירדני.
המשפחה שוהה כרגע באילת, לאחר שהבעל והילדים לא הורשו להיכנס עם כיפות לשטח המדינה והם נאלצו למצוא בית מלון חלופי. "אחרי שהגענו לצד הירדני, הפקיד פשוט הגיע ולקח מבן זוגי וילדיי את הכיפה ונעלם איתם לדקות ארוכות", סיפרה האם, תושבת ירושלים. "כשהוא חזר הוא הודיע לנו שאנחנו לא נוכל להיכנס לירדן עם כיפות מטעמים ביטחוניים".
בני הזוג היו תחילה בהלם מהבקשה, אך לאחר מכן הסכימו ואמרו כי אין בכוונתם לעורר פרובוקציה ולכן יצניעו את הכיפות בתוך התיק - אך הפקיד לא הסכים לכך. "הם פשוט לא הסכימו, הם אמרו שהם לא מתירים ליהודים להיכנס לירדן עם חפצים יהודיים, זה לא משנה לו איפה נשים את הכיפות, מבחינתו זה או להחרים לנו את זה או שנחזור לצד הישראלי, נזרוק את הכיפות ואז ניכנס". היא הוסיפה כי הם לא היחידים: "לבחור ישראלי שהיה אחרינו אמרו שהוא צריך ללכת הביתה כי מצאו לו בשיקוף תפילין".
לטענת המשפחה, מדובר בנוהל של הפקידות הירדנית. "שאלנו אותם למה והם הסבירו לנו שזה למען הביטחון והאבטחה. לא ממש הבנו מה הבעיה: אם יש כיפה מוצנעת בתוך התיק, כיצד אנחנו מסכנים את השלום במזרח התיכון? הם ממש התעקשו, וככל שעבר הזמן הבנו שלא מדובר בגחמה של פקיד. הגיעו עוד אנשים, עוד קצינים שנכנסו לחדר, וזה הפך להיות אישיו. כל הזמן הזה החזיקו לנו את הדרכונים, לא נתנו לנו לחזור או להתקדם, ובסך הכול היינו שעתיים במעבר הגבול".
"הפקיד אמר: 'אין מה לעשות, אלו ההוראות'"
בני הזוג הזועמים התלבטו אם להמשיך עם הטיול או לבטל אותה, על אף שכבר שולמה מראש. "מי שהכריעו בסופו של דבר הם התאומים שלנו, בני 11. נתנו להם לבחור והם אמרו שהם נעלבים. אנחנו עכשיו בחג החנוכה וזה מאוד סמלי. אנחנו לא מוכנים להתנצל על כך שאנחנו יהודים האם הכיפה שלי מוקצית?", סיפרה האישה.
היא הוסיפה: "אמרנו להם שאנחנו מאוד מאוכזבים מהיעדר הכנסת האורחים שלהם. לא באנו לעשות פרובוקציה. שאלנו את הפקיד איך הוא היה מרגיש אם היו מבקשים ממנו בכניסה לישראל להוריד את החיג'אב או הכאפיה, או אם היו מבקשים להחרים את זה מהם, והפקיד השיב לנו: 'אין מה לעשות, אלו ההוראות שקיבלנו מהמחובראת'.
"בגלל החלטת הילדים, שלא הסכימו בשום פנים ואופן לוותר על הכיפות, חזרנו", הוסיפה. "נגרם פה נזק כלכלי מאוד, המלון בירדן לא היה מוכן להחזיר לנו את הכסף, היינו צריכים לשלם לנהג הירדני שהגיע, במעבר הגבול שילמנו מאה שקלים אגרה עבור כל בן אדם ולא קיבלנו את הכסף חזרה. מפה לשם היינו צריכים למצוא מלון באילת ובעצם שילמנו פעמיים עבור מלון. נגרם לנו נזק וגם אכזבה, אבל המסר הכי חשוב הוא שהילדים שלי קיבלו הוא שאתה לא צריך להיות במקום שבו לא מקבלים אותך כיהודי".