חופשת החנוכה בת (רק) חמישה ימים אשתקד כנראה הובילה מישהו במשרד החינוך להקפיד השנה הקפדה יתרה ולדאוג שהתלמידים והמורים ייהנו משמונה ימי חופשה מלאים. בכל זאת, צריך ליישר קו עם המסורת ועם פך השמן.
אבל נס פך השמן פסח על ההורים העובדים ומיכל ימי החופשה שלהם כבר מזמן התרוקן, הם עדיין מלקקים את הפצעים מחגי תשרי. העם היהודי משופע חגים, וטוב שכך. זה מאחד, מלכד ומשפחתי. ויותר מכל - שומר על צביוננו כעם. אבל אין הצדקה שכל חג ומועד בלוח השנה ישבית אוטומטית את מערכת החינוך בזמן ששוק העבודה פועל כרגיל. אין שום סיבה שלא יחגגו את חנוכה ברוב הדר ולביבות תוך כדי ניהול שגרתי של ימי לימוד. הרי לא מדובר פה בחג הדורש השבתה כללית. הדלקת נרות (בערב) ואכילת סופגניות אינה מחייבת חופשה מרוכזת.
הפער בין ימי החופשה השנתית של הורים עובדים בישראל לבין מספר ימי החופשה של ילדיהם התלמידים בבתי הספר ובגנים הינו בין הגדולים במדינות הoecd- (רק בליטא הפער גבוה יותר). מביך שמדינה המכונה "סטארט-אפ ניישן" ומביאה את בשורת החדשנות לעולם תקועה באמצע המאה הקודמת בכל הקשור לזכויות עובדים וחופשות מורים. פעם כמעט ולא היה נהוג שנשים תצאנה לעבודה. רובן טרחו בגידול הילדים ובעבודות הבית. המעטות ביניהן שיצאו לעבוד, היו שבות בדרך כלל לביתן במקביל לחזרת ילדיהן מהמסגרות החינוכיות. התקדמנו מאז, היום נשים רבות מפתחות קריירה ומגשימות את עצמן מקצועית. גם שעות העבודה הולכות ומתרבות ובמקביל נרשמת ירידה ביציבות התעסוקתית.
לכן, לצד הצורך במציאת "סידור" לילדים, מדובר גם בנטל כלכלי לא פשט בחג שמזמן הפך לחג הפסטיגלים. דווקא בגלל כל אלה חובה על המדינה לצמצם ומיד את ימי החופשה המנופחים של מערכת החינוך. אם בכל זאת מרגישים צורך לעבות את לוח החופשות של המורים, תואיל נא המדינה להגדיל בהתאם ובחוק את ימי החופשה מן העבודה. שלא יחכו שם לנס.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.