דעה: נערי הגבעות: הגורמים שהובילו להקצנה המסוכנת

לאור הפרסומים שפעילי ימין קיצוני חשודים בביצוע פיגוע ההצתה בכפר הפלסטיני דומא, נשאלת השאלה - מה מוביל צעירים כאלו לבצע פיגוע כל כך קשה, פיגוע שנחשב לאחד הקשים ביותר בטרור היהודי? מה הטווה את דרכם לראות בממשלת ישראל שלטון זר ולנסות לפעול בצורה אקטיבית בלתי חוקית ונוראית כל כך?

לטעמי, מספר גורמים חברו להם יחדיו והובילו להקצנה נוראית שכזו וננסה לפרטם בקצרה.

בראש ובראשונה חובה להדגיש כי המתנחלים ככלל לא תומכים בשום צורה במעשים מאין אלו, לא המנהיגים וגם רובם הגדול של ציבור זה. הכי קל לבוא ולהשמיץ את כולם כמקשה אחת אבל זה עיוות מוחלט של המציאות.

למרות זאת, עולה השאלה האם האידיאולוגיה שלהם שכוללת אלמנטים דתיים הממסמכים וממסמרים אידיאולוגיה זו, לא יכולים בקצה להוביל למעשים נפשעים מאין אלו? לדעתי כן.

בשנת 2006 שעוד גרתי בשטחים וניהלתי את "ישיבת חומש" שפונתה שנה קודם לכן במהלך ההתנתקות, לקחתי טרמפ בחור צעיר המתגורר באלון מורה. במהלך הנסיעה דיברנו על ההתנתקות ועל התנהלות מועצת יש"ע לפני ובמהלך הפינוי מגוש קטיף וצפון השומרון. במהלך השיחה, הביע אותו צעיר סלידה עמוקה מהנהגת המתנחלים. לדבריו, אסור לתת להם להנהיג יותר את המתנחלים וללא עזרתם ניתן להמשיך ולקדם את האג'נדה הזו ביתר שאת. שהקשתי על הקשרים הענפים שיש להם עם גורמים ממשלתיים שהובילו לפיתוח ההתנחלויות הוא השיב בבוז שניתן ועדיף להמשיך בלעדיהם ובלי עזרת הממשלה ואפילו להצליח הרבה יותר.

אנקדוטה זו, שאגב שמעתי אותה עוד עשרות פעמים מאנשים שונים, מציינת סוג של קו שבר בין הצעירים לבין הנהגת המתנחלים ומוסדות המדינה. קו השבר הזה מבטא בצורה חד משמעית את האכזבה של אותם צעירים מדור ההורים ומקימי מפעל ההתנחלויות וכצעירים שרואים את המציאות בשחור ולבן. אכזבה זו מושחת אותם להכתיב אידיאולוגיה קשה, קיצונית וחד משמעית יותר. בנקודה זו חשוב לציין כי האג'נדה הימנית טבועה מאוד חזק בציבור הדתי לאומי. עוצמתה ניתנת למדידה. מחקרים מוכחים כי רוב גדול של יוצאים בשאלה מקרב ציבור זה נשארים ימניים. רבים מההורים מקרב ציבור זה יעדיפו בן חילוני וימני מאשר דתי ושמאלני, אחרים יכפרו באפשרות בכלל שיכולה להיות מוטציה כזו, כהגדרתם, של אדם החי על פי ערכי היהדות וערכי השמאל.

נקודה נוספת וחשובה היא השילוב בין אידיאולוגיה ימנית לאומית מאוד לבן חזון דתי ומשיחי. בנקודה זו חשוב להדגיש שמאיר אטינגר, העצור המנהלי לאחר הפיגוע בדומא, שסימן את המניפסט של אותה קבוצה והעלה אותה על הכתב לא היה הראשון. המחתרת היהודית חידשה את הגישה המסוכנת ששילבה את האידאולוגיה הימנית עם חזון משיחי של גאולת ישראל ובניין בית המקדש כמעט בכל מחיר תוך נכונות לגרור את מדינת ישראל עם דעתם.

אחרי מעצרם היה הלם בקרב ציבור המתנחלים אך הוא התפוגג. לפני כ-20 שנה החלו להישמע הקולות הללו שוב. השוני המרכזי היה שבניגוד למחתרת היהודית, הקיצונים החדשים החלו לעשות לאג'נדה זו נפשות ולמשוך אחריהם עוד ועוד תומכים. בנוסף הם העלו אותה מדרגה ובניגוד לקודמיהם שהכירו בשלטון החילוני, אטינגר וחבריו כבר לא מכירים בו ולא מדובר בצורך למשוך את השלטון אחרי דעתם אלא להפילו ולהקים את מלכות דוד החדשה בישראל.

בנקודה זו צריך להתייחס לתהליך נוסף שעובר על כלל הציבור הדתי לאומי והוא תהליך ההתחרדות. יותר ויותר מוסדות חינוך ותתי קבוצות בציבור הדתי לאומי הולכים ומתחרד"לים (חרדים לאומיים). גם תהליך זה מחולק לתתי קבוצות ולא כולם אוחזים באותו קו, אך הקו הכללי הוא שהדת כבר לא נתפסת כהמלצה לניהול מדינה או כדרך חיים עבור הפרט. הקיצוניים שבהם כבר אוחזים שבמידה והמדינה לא פועלת לפי ערכי היהדות, אין שום עניין להישמע לחוקיה והיא הפכה מזמן לשלטון זר. על פי תפיסה זו הכל שחור או לבן, אין יותר מורכבות או שלבים בדרך למימוש האג'נדה שלהם אלה צריך לשאוף ולפעול בצורה אקטיבית למען מטרה זו, גם אם המחיר מבחינתם יהיה הפיכה או ישיבה בכלא שאצל חלקם נתפסת כזכות. הנאמנות אצלם היא אך ורק לצו התורה, לשלטון ולחוקי המדינה אין שום משמעות.

גם לעצם האג'נדה של מקימי מפעל ההתנחלויות, לטעמי יש השפעה עקיפה לתוצאה קשה זו. כאשר לוקחים את כל המרכיבים שהוזכרו למעלה ומוסיפים לכך את סיפור הקמת ההתנחלויות. כאשר אותם צעירים אחוזי אכזבה מדור ההורים והמייסדים יודעים שגם הדור הקודם בשם המטרה פעל תוך עימותים עם השלטון, הפרת החוק ולעיתים תוך כדי גזלת קרקעות, הצעדים הבאים של התכחשות לשלטון, פגיעה ברכוש ובחיי אדם של אלו שנתפסים בעיניהם כאויבים נראית לגיטימית והגיונית. משם הדרך קצרה לעזיבת ביתם ומוסדות החינוך, הקמת מאחזים קיקיוניים כמו הבלאדים ובקצה, עדיין בקצה, לפגע ברכוש ובחיי אדם.

אידיאולוגיות שונות הן לחם חוקה של כל מדינה דמוקרטית. מותר לחשוב אחרת, מותר להפגין ולנסות להוביל לשינוי, אין ספק בכך. הבעיה במקרה הנוכחי היא השילוב בין האידאולוגיה לדת שיכול לייצר קיצוניים שכאלה.

רבות דובר על הדרישה מהימין להכות על חטא בכל מיני צמתים ובמיוחד לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין. ללא ספק יש משהו מקומם ומכליל בדרישה זו אבל השאלה היא האם החיבור של האלמנטים שפורטו קודם לכן לא צריכה לגרום להנהגה של המתנחלים לשאול את עצמם בשקט האם לקחנו בתחילת הדרך ובמהלכה בחשבון את כל התרחישים למרות שמעולם הם לא כיוונו למעשים כאלו. לדעתי התשובה היא לא ולצערי אני לא בטוח שהם יהיו מוכנים אפילו לשאול זאת את עצמם.

לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.