"מה מקור הפרנסה שלך? אתה עובד?", נשאל יעקב "עקא" שמעון, ראש ארגון הפשיעה הירושלמי. "כן, יש לי עסק למחזור בקבוקים, שמו 'מחזור אשכולות'". אם בעבר תעשיית איסוף בקבוקים הייתה תעשייה רווחית ביותר כעסק לגיטימי לעבריינים, כיום, כך נדמה, הפכה התעשייה בעיקר לכזו שמציגה את ארגוני הפשיעה העוסקים בה כחברות חוקיות ומורשות לכל דבר. פחות ופחות ארגוני פשיעה מתעניינים בעסק, שבעבר הפך את העבריינים למיליונרים. "אם בעבר המסעדות לא היו מתייחסות יותר מדי לגרושים האלו של הבקבוקים, היום יש הרבה יותר מודעות", מספר גורם המעורה בפרטים. "היום העסק הזה הפך בעיקר לכרטיס ביקור של עסק לגיטימי ופחות מושך ארגוני פשיעה לעסוק בזה, אלא אם מדובר בכנופיות שמנסות להרים את הראש בדרכים לא כשרות".
אם בשלהי שנות ה-2000 תעשיית מחזור הבקבוקים הניבה תשואה של יותר מ-100 מיליון שקלים, כיום תעשייה זו מסתכמת בעשרות מיליונים בודדים. גורמים המעורים בתעשייה מספרים כי כיום, המודעות לסביבה - הן של האזרח הפרטי והן של המסעדות - היא גבוהה בהרבה, בעיקר כיוון שהוטמעה ההבנה שמדובר בכסף קל להשגה וזמין לחלוטין, ללא מאמץ מיוחד. גם לעסקים, כמובן.
וואלה! NEWS ממפה את ארגוני הפשיעה העוסקים במחזור בקבוקים כדרך להצגת הפעילות שלהם כחוקית וראויה. מבניית אימפריית המחזור בראשה עמד ה"חבר" יצחק אברג'יל, שהשמיד כמעט לחלוטין את השליטה המוחלטת של ארגון משפחת אלפרון בתחום ועד הדעיכה והצגת עסקי המחזור כעסק לגיטימי ה"מלבין" את העוסקים בו כארגונים שעדיין "דואגים" לאיכות הסביבה בישראל.
בירושלים אין כמעט מומחה בתחום שלא שמע של יעקב "עקא" שמעון, שקשור למשפחת אברג'יל ועומד מאחורי תעשיית מחזור הבקבוקים. היסטוריית מחזור הבקבוקים בירושלים היא מעניינת במיוחד. את אימפריית המחזור בבירה החל בכיר אחר בארגון ה"כנופייה הירושלמית", איציק בר מוחא. בר מוחא "סגר" עם מספר בלתי מבוטל של עסקים, פאבים ומסעדות בירושלים כי הם יספקו לו בבלעדיות את הבקבוקים הריקים בעיר.
לאחר שבר מוחא הסתבך פעם אחר פעם, היה זה "עקא" שהשתלט על העסקים. למרות זאת, מידע מודיעיני של המשטרה מצביע כי בר מוחא שומר על נתח עסקיו, אם כי בפרופיל נמוך, מתוך תאו בכלא, בעוד הוא ממשיך לרצות את עונשו על מעורבותו בפרשת הבנק למסחר.
ל"עקא" יש סניף בתי ימי למחזור בקבוקים אותו מפעיל מקורבו, העבריין רועי ניר. לפני מספר חודשים שוחרר ניר לאחר שהורשע, יחד עם "עקא", בהחזקת נשק. המודיעין המשטרתי הצביע אמנם כי ניר ו"עקא" היו בדרך לחיסול, אך הוכחות לא היו בנמצא. אחת הערכות המודיעיניות של המשטרה היא כי המאבק המרכזי, שגבה בשנים 2012-2013 יותר מ-17 קורבנות ברחובות הערים בת ים, חולון וראשון לציון, הוא סביב מאבקי שליטה על צ'יינג'ים, גביית דמי חסות ובין השאר, אך גם על שליטה בגזרת איסוף בקבוקים מבתי עסק באזורים אלו. מיד עם שחרורו, ניסה ניר כל שביכולתו כדי להחזיר את עסק מחזור בקבוקים לפעילות.
מוטי חסין, עוד דמות מאוד משפיעה הקשורה ליצחק אברג'יל, הקים אימפריית מחזור בקבוקים תוך שיתוף פעולה הדוק עם "עקא". המידע המודיעיני של המשטרה, שנאסף לאורך השנים, מצביע כי בהיעדרו של אברג'יל, שריצה עונש מאסר ממושך בארצות הברית, שמר חסין על "גחלת המ?חזור" באזורים אלו, יחד עם "עקא".
"אני מוטי חסין, הכינוי שלי 'משקפיים', אני נשוי פלוס שלוש, גר בראשון לציון ועבדתי, עד למעצר שלי, ב'מגרש הבקבוקים'", כך העיד חסין במסגרת פרשת חיסול אבי דוד, חיסול שממנו זוכה לחלוטין בשנה שעברה. כמו "עקא", כך גם חסין לא התבייש כלל לומר כי העבודה הקבועה שלו היא במחזור בקבוקים. "זה מתחם שמורכב מחמישה דונם ומחולק לשניים - חצי ממנו זה תחום ברזל, חצי ממנו זה תחום בקבוקים, ויש לנו מסגרייה".
בשלב זה של המשפט, הציג נציג הפרקליטות תמונות בהן נראה כי בתוך המתחם קיימים גם משרדים. "זה חדר המתנה כזה, שבו אנחנו עושים פגישות", העיד חסין. "רואים את פינת הישיבה, זה פינת ההמתנה בעיקרון".
נציג הפרקליטות: "מה בדיוק האחריות שלך במקום?"
חסין: "הייתי אחראי על הלוגיסטיקה במגרש. אחראי על הפועלים ועל התפעול הכללי של המגרש. הייתי עומד מול הרשויות, המשרד לאיכות הסביבה".
השופט: "יש לך השכלה בניהול?".
חסין: "עם השנים לומדים".
שופט: "השכלה פורמאלית".
חסין: "לא, אני לא מנהל חברת היי-טק. יש לי בגרות בהנהלת חשבונות".
חסין הוא ככל הנראה האיש הכי מרכזי שגדל בתוך סטארט אפ הבקבוקים הגדול שהקים אברג'יל. בעדותו התגלה כי בין השנים 2005 ל-2008 החל את דרכו אצל שימי כדורי. כדורי החזיק עסק בשם "כדורי". לפי מידע מודיעיני של המשטרה באותה העת, מוטי חסין היה זה שהפעיל את בית העסק. "אני ניהלתי את העסק", מעיד חסין. "בשנת 2008 עזבתי את תחום הבקבוקים ועברתי לתחום הברזל. פתחתי חברה שנקראת 'ח. נאור והשקעות'. ואז עשיתי חיבור ביניהם (בקבוקים וברזל, י"א) והפכתי להיות שכיר. ואז המגרש הפך התחלק לשניים - חצי בקבוקים וחצי ברזל. אחרי שחזרתי ממקסיקו, ששם הייתי עם משפחתי, סידרתי לשלומי ניאמנצ'יק לעבוד בבקבוקים".
בעדותו באותו התיק, סיפק ניאמנצ'יק גם הוא הצצה לעולם הבקבוקים. "העסק של המחזור הוא דינמי מאוד", העיד. "אתה הולך לפגישות עם בעלי עסקים, אנשים שמתעסקים עם אוכל, אנשים שיוצאים מהם בקבוקי שתייה. זה עסק של פלסטיק, פח וזכוכית. זה כמה עסקים שיביאו לי חומרים למחזור. זה לאורך כל רצועת החוף, גם בקניון וגם בסינמה, איפה שיש עסקים, אני נמצא שם הרבה. גם ברחוב רוטשילד יש כמה מסעדות. התהליך הוא - איסוף של הבקבוקים מהעסק, פריקה. אוספים את הבקבוקים, מגיעים למגרש ופורקים אותם. יש מיון. ממיינים פלסטיק לבד, פח לבד, וזכוכית לבד. עושים פינה לשקיות ואחרי שממיינים, מגיע התאגיד, משאיות של המדינה, שבאות לפנות את הסחורה". מפעל ככל המפעלים, עסק ככל העסקים, רק שאנשיו אינם ככל האנשים.
"הייתי יוצא להרבה עסקים, לראות שהכול", המשיך ניאמנצ'יק בעדותו. "הייתי יוצא לראות אם צריכים כלובים לעסקים, יש הרבה גניבות בעסק הזה. פתאום אנשים באים, אספנים, גונבים את הכלובים עם הבקבוקים. עסק מורכב. הייתי דואג לכל הלוגיסטיקה. יש דינמיקה של אנשים, שנכנסים בכמויות אדירות. אם זה אספנים שנכנסים, כל מיני אנשים עם עגלות, האלה שאוספים ברחוב ובאים. אנחנו משלמים להם כסף במגרש. יש גם עסק של ברזל, אז יש נרקומנים שעובדים בברזל. הרבה כאלו מגיעים. מוטי נמצא איתי בעסק בתחום הברזל. היו מגיעים הרבה אנשים, חברים של מוטי, כמו אייבי אברג'יל (אחיו של יצחק, י"א), יוסי קסטרו (שחוסל במסגרת מלחמת הצ'יינג'ים, י"א) 'עקא', יעקב שמעון, אבי רוחן".
מידע מודיעיני של המשטרה מצביע כי כמו שהמקום שימש את חסין בשיתוף עם "עקא", כך גם התהדק שיתוף פעולה עם אבי רוחן. רוחן עצמו, כך מעידים במשטרה, התעניין גם הוא באיסוף בקבוקים, גם הוא חלק משיתוף הפעולה של ברית אברג'יל, שבהמשך גם מסתבכת בפרשת 512.
גם בדרום מתקיימת פעילות מחזור ענפה שמשמשת כסות לגיטימית לארגוני פשע. באשקלון, אחד מאנשיו הבכירים של שלום דומרני, שי אלמקייס, הוא זה שמנהל את מתחם איסוף הבקבוקים בעיר. גורמים המעורים בפרטים מספרים כי על אף שמדובר בעסק חלש יחסית, אלמקייס "דואג" לקבל עדכונים לגבי העסק, שבשנים האחרונות איבד מן היוקרה שלו לטובת עסקים מניבים יותר כגון סחר בפירות וירקות. ועדיין, עניין איסוף הבקבוקים מעסיק מאוד את ארגוני הפשיעה, בעיקר כיוון שמדובר בעסק קל להפעלה, במינימום השקעה.
אבי זהבי, נציגו של שלום דומרני ואיש הכנופיה המרוקאית באשדוד הוא זה שהשתלט על אזור עיר הנמל. זהבי, שרק לאחרונה נעצר בפרשת "בלוק חוסם", במסגרת המלחמה העקובה מדם בין ארגון דומרני לארגון של בני שלמה, לא נתן לאיש לתקוע יתד בעיר. בלעדיות, זה שם המשחק.
בשנת 2012, לדוגמה, הוגש נגד זהבי כתב אישום בגין סחיטה באיומים, לאחר שהמשטרה הפעילה סוכן סמוי. באותם המקרים, הגיע זהבי לסוכן, שהתחזה לאוסף בקבוקים באשדוד, ואמר לו: "העיר פה זה אני, אנחנו קנינו את הקו, אנחנו בלעדיים פה, אף אחד אחר לא יכול להיכנס לכאן. אתה לא יכול להיכנס לכאן. אתה רוצה שנדבר איתך בצורה אחרת? אם תמשיך לדבר איתי ככה, אתה לא תזוז מפה דקה. ישברו לך את כל האוטו. אתה לא יודע שבקבוקים זה פשע? אתה לא יודע שזאת הפרנסה היחידה של הפושעים? מה אתה משחק אותה ראש קטן?".
בתחילת שנות ה-2000 ענף מחזור הבקבוקים באזור המרכז היה שם נרדף לאלפרונים. יעקב אלפרון ואחיו בנו תאגיד ענק, שחלש על אזור הרצליה, פתח תקוה, גבעת שמואל, חלק מתל אביב, לוד ואזורים נוספים. כיום, בהסתמך על מידע מודיעיני, נותרו למשפחה פירורים קטנים מענף זה. לאחר חיסולו של יעקב אלפרון בשנת 2009, נעצרו גם אחיו אריה וגם בנו דרור על סחיטות של בעלי עסקים קטנים, והייתה לכך השפעה. הפעילות מתמקדת בעיקר באזור רעננה וחלקים קטנים של פתח תקווה, אולם אין מדובר באימפריה של ממש כפי שהייתה בעבר, בעת מאבקי השליטה על הגזרות, בתקופה בה התחזק אברג'יל באזורים אלה.
בשנת 2007 התנהלה מלחמה עקובה מדם בין אלפרון לאברג'יל, כאשר אריה אלפרון, שהחזיק בחברת "הבקבוק הלוהט" וסחט באיומים מסעדות בהרצליה. אותה מלחמה על טריטוריות התנהלה בין אלפרון לבין חסין ואברג'יל. בינואר 2007 הפך המאבק לאלים במיוחד, כאשר בתגרה בין הצדדים בבניין משה אביב ברמת גן, אנשי משפחת אלפרון לא בחלו בשום אמצעי ותקפו את אברג'יל באופן אכזרי. באותו היום צולמו במצלמות האבטחה אריה אלפרון ואנשיו בועטים בראשו של חסין.
כיום מאבק השליטה של מה שנותר ממשפחת אלפרון, כך לפי המידע המודיעיני, הוא בעיקר באזור פתח תקווה. במשטרה מזהים כי האלפרונים מנסים לקושש פירורים או להותיר את מה שנותר בעיקר מול כנופיות המזוהות עם ארגון הפשיעה של אבי רוחן. כיוון שרוחן הסתבך בפרשת 512, נראה כי אנשיו מבחוץ שומרים על "גחלת המחזור" גם בפתח תקווה ואזור רעננה.
בחיפה, לדוגמה, הביזנס נשלט על ידי משפחת אבו כליב, עליה פיקד אשרף אבו כליב שחוסל רק לפני שבועיים. המשפחה שולטת שנים בתחום ומתהדרת בעסק הנחשב חוקי באזור המפרץ. המשפחה, שמתמחה בעיקר בסחר בסמים וסחיטה באיומים, היא הבלעדית בחיפה וסביבותיה, וככזו, היא לא נותנת לאיש להתקרב לאזור זה ללא אישור מן הבוסים הגדולים. עסקי המחזור אולי לא מניבים כבעבר, אך ככסות לגיטימית וכדרך להפגין עוצמה יש בהם ערך רב בעיני ארגוני הפשיעה.