פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משבר הדיור הציבורי – חלק מהזכאים קיבלו דירות שאינן מתאימות לצרכיהם

      המאבק על דירות פנויות במלאי הדיור הציבורי של חברת עמידר בדימונה אינו מסתיים עם קבלת המפתחות לבית החדש. התושבים הזכאים מקבלים לעיתים דירות שאינן מתאימות לצרכיהם, לגודל המשפחה או למצבם הבריאותי. בחברת עמידר טוענים כי בפני כל משפחה מוצגות מספיק דירות חלופיות

      משבר הדיור הציבורי – חלק מהזכאים קיבלו דירות שאינן מתאימות לצרכיהם
      צלם: זוהר גואטה. עורך ווידאו: מיכאל ברגמן

      קבוצת נשים מדימונה הקימו מטה מאבק למען הזכאים לדיור הציבורי ומחוסרי קורת הגג בדימונה. אביגיל ביטון, אם ל3 ומייסדת הקבוצה, מתגוררת בעצמה בדירת עמידר בה קיימים מספר ליקויים חמורים, שפוגעים אנושות באיכות חייה. חברת עמידר, כך היא טוענת, נכשלת בעבודת האיכלוס של דירות ריקות בבעלותה, ויותר מכך, גם לאחר שהתבצע האיכלוס – היא לא דואגת לתחזוקת הדירות, כפי שהתחייבה בפני הדיירים. "בדימונה יש אנשים נכים בדירות עמידר שגרים בקומה הרביעית בבניין ללא מעלית, אנשים מעל גיל 70 בדירות בקומה חמישית. אנשים שהיו זכאים במשך שנים - ורק עכשיו קוראים להם לקבל דירות", לדבריה.
      התנהלותה הבעייתית של חברת עמידר, כך טוענת אביגיל, נוגעת גם לאיכות תחזוקת הדירות שבבעלותה. "יש אנשים שמקבלים מעמידר דירות שבכלל לא מתאימות לגודל המשפחה ואחרים שמגדלים ילדים בשכונות לא ראויות. עדיין יש דירות ריקות בדימונה, יש עדיין אנשים מסורבים אנחנו במאבק, גם למען תיקון כל העוולות של האנשים שכבר מאוכלסים", היא מספרת.
      "אנשים חושבים שטוב, מתאכלסים – המאבק נגמר. מתאכלסים? מאבק חדש מתחיל. כל התיקונים שעמידר אחראית עליהם לא מתבצעים - הם נורא מזלזלים באנשים", כך לדבריה.
      ניסן יונייב, עיוור כבן 60 מתגורר בעשור האחרון בדירת עמידר מתפוררת, בקומה השלישית של הבניין. פרט ללקות הראייה, הוא אדם חולה שמתקשה בהליכה, ובוודאי מתקשה לעלות את כל המדרגות בבניין. לפני כמה ימים נפטר בנו, מכה נוספת בחייו הלא פשוטים והוא מצהיר בגלוי כי אינו טעם בחייו.

      סופיה אלדמוב, המלווה של ניסן טוענת כי העבירה את כל המסמכים הרלוונטיים לגבי נכותו של ניסן, אך עמידר אינה עושה דבר למען מציאת דירה נוחה ומתאימה יותר עבורו. " יש לו תעודת עיוור והיא אצל עמידר. לא יודעת מה צריך לעשות עכשיו כדי שהוא יקבל דירה מתאימה. הבנאדם לא הולך ישר, הוא חולה, והוא עיוור, לא יודעת מה צריך ? יש מכתב רופא שמחייב 24 שעות של מטפלת עבורו, אבל איפה תישן המטפלת ? הבנאדם דתי ועיוור , חי בדירת חדר. אתמול באתי, הוא לקח את המקל שלו והלך לחלון. שאלתי אותו: 'מה אתה עושה ניסן?' הוא אמר לי: 'כמה זמן אני עוד יעלה 34 מדרגות עד הבית ? זה לא חיים. אני לא רוצה. בן שלי הולך, גם אני צריך הולך'".

      לקבוצת הנשים שנלחמות בדימונה וצוטטו בכתבה חשוב לומר לשאר הזכאים בדימונה – אתם לא לבד. הן מדגישות, וכנראה בצדק, שמהלכי האיכלוס האחרון בעיר לא קרה דבר כי מישהו בחברת עמידר בא מכוונות טובות, אלא בזכות מאבק ורעש תקשורתי. העלאת הנושא למודעות הציבור חושפת את העוולות שקורות בשטח, גם אחרי האכלוס , כך לטענתן.

      מחברת עמידר נמסר בתגובה לדברים כי "בחודשיים האחרונים היא מבצעת פרויקט שיפוץ מאסיבי של 400 דירות ביישובי הפריפריה בעלות של 20 מיליון שקלים, במטרה לאכלס מידית משפחות הזכאיות לדיור ציבורי. החלק הארי של הפרויקט התבצע בדימונה במסגרתו שופצו כ- 200 דירות ורובן כבר אוכלסו. בנוגע לטענות המובאות בכתבה על התנהלות הסניף, סניף עמידר שבדימונה עובד ועומל סביב השעון לאכלס את המשפחות, לכל משפחה ניתנות מספר חלופות לבחירה וזאת על מנת להתאים את הדירה המיועדת לרווחת המשפחה".