מאות מתושבי ארה"ב, בהם חולים העומדים לפני ניתוחי לב, וילדים הסובלים מחסר דם (אנמיה) - עומדים להצטרף למחקר רחב היקף ראשון מסוגו: כולם יקבלו מנות דם אשר עברו תהליך של עיקור (סטריליזציה) במהלכו מושמדים חיידקים ונגיפים העלולים לעבור במנת הדם לגופם.
מנות הדם בעולם המערבי בטוחות למדי כיום, בזכות בדיקות מקיפות שנועדו להבטיח כי מזהמים כנגיף האיידס או הצהבת אינם משוטטים במנת הדם. אולם הבדיקות אינן מדויקות, ובאחוז קטן מהמקרים עשויות אף להדביק במחלות. כך למשל, בדיקות אחדות ובהן נגיף קדחת הנילוס המערבי, אינן נערכות כלל בשל מחסור בבדיקת מעבדה המאתרת את נוכחות הנגיף במנת הדם.
הטכנולוגיה החדשה שפותחה, הקרויה "השבתת תחלואות" -pathogen inactivation - עשויה להיות הפתרון: חומר כימי המוסף למנת הדם אמור לפרק את החומר הגנטי של כל נגיף או חיידק, ובכך למנוע את יכולת ההדבקה, ולהפוך למעשה את מנת הדם לסטרילית. את השיטה פיתחו מספר חברות בארה"ב ובראשם תאגיד הביוטכנולוגיה "סרוס".
"השיטה נראית מבטיחה"
ב"סרוס" מתכוננים עתה למחקר האנושי הראשון, אשר יכלול 520 מטופלים אשר יקבלו את מנות הדם המעוקרות. החברה קיבלה כבר את אישור האיחוד האירופאי לעיקור מנות המכילות טסיות דם (התאים האחראים על קרישת הדם), ושיווקן של מנות טסיות הדם יחל עד סוף שנת 2002.
על אף ההבטחה שבעיקור מנות הדם, נותרו עדיין שאלות רבות בנוגע לטכנולוגיה החדישה: האם ניקוי הדם ישנה את מבנה תאי הדם במנה? האם יתפקדו תאי הדם באופן תקין? והאם המנות המעוקרות יכולות לגרום לסרטן בגופם של החולים המקבלים את המנה?
לדברי ראשי מינהל המזון והתרופות האמריקאי, השיטה נראית מבטיחה, שכן תאי הדם האדומים, תאי הפלסמה המייצרים את מרכיבי מערכת החיסון, וטסיות הדם - כל אלו אינם מכילים את החומרים התורשתיים DNA או RNA ולפיכך אינם נהרסים על ידי החומר הכימי. אם יסתיימו המחקרים בהצלחה, יגישו החברות למינהל התרופות בקשת אישור בשנת 2004.