החווה החקלאית שהוקמה לפני שנתיים בשכונה ג' בבאר שבע מציעה ירקות ופירות אורגניים למכירה במחירי עלות עבור התושבים. היא נבנתה על ידי מתנדבי עמותת "שבועת האדמה" באחד האזורים המוזנחים והמזוהמים בעיר, אזור שבו שהו לעיתים קרובות סוחרי סמים מקומיים שכעת נאלצו למצוא לעצמם סביבת פשע חדשה.
לפני קצת יותר משנתיים פנתה העמותה לעירייה בבקשה לפתח קרקע שנמצאה ללא שימוש בפאתי השכונה, בסמוך לכביש הראשי. הם החליטו לפתוח ולפתח את החווה דווקא בלב ליבה של העיר, וההתחלה העמידה בפני החלוצים שלל בעיות וקשיים. אורן הוכנר, מנהל החווה נזכר באותם ימים מאתגרים, שהפכו חלום למציאות בעזרת הרבה עבודה קשה. "הכל פשוט היה תקוע באדמה, והוצאנו 90 טון של פסולת בניין. הכל בידיים, הכל במקושים ומעדרים.
מורן סלקמון, מנהלת שותפה בעמותה, טוענת כי היה מדובר למעשה באתר פסולת פיראטי שפעל שנים בשטח ללא פיקוח ואכיפה. "זה שטח עירוני, ציבורי. בהתחלה חשבנו שזה סתם שטח כמו כל השטחים האחרים. פנינו לעירייה אמרנו להם שאנחנו רוצים להקים חווה, הם אמרו לנו בבקשה, וכבר ביום הראשון בחפירה הראשונה התחלנו לגלות הרבה אדני רכבת מבטון והרבה פסולת, לאט לאט הבנו ומסיפורים שקיבלנו מאנשים פה באזור שהאתר הזה היה פשוט אתר פסולת פירטית", היא נזכרת.
שכונה שלמה נרתמה לרעיון פיתוח החווה, והפעילות הקהילתית הביאה גם לתוצר לוואי חשוב לא פחות לתושבים: היא הבריחה מהמקום טיפוסים מפוקפקים ובכך שיפרה את איכות חייהם. "החווה מיגרה זנות ופשיעה מאוד גבוהה שהייתה פה, בשכונה ג'", מספר הוכנר. "היא הצליחה לדחוק את זה לשוליים . היה פה אזור מאוד גדול של זנות ובגלל שנתיב התנועה היה פתוח אז היה מלא פשיעה באזור. הפושעים היו בורחים מהשכונה ישר לכביש הראשי, ועכשיו הם לא יכולים בגלל החווה - היא סוגרת ותוחמת את האזור".
תרומת החווה לא נגמרת כאן. מעל הכל מתנוסס המודל הכלכלי של החווה, במקום שכל הכסף ייעלם בכיסם של מנהלי הרשתות והתאגידים, כל מה שהחווה מרוויחה מהגידולים שלה, נשאר בשכונה והמטבע הופך להיות מטבע מקומי. נטע שיאון, לקוחה קבועה של תוצרת החווה טוענת כי טעמי הירקות והפירות אותם האורגניים היא רוכשת, זולים ואיכותיים הרבה יותר בהשוואה לתוצרת המתחרים המוסדיים. "היום אני יודעת שאם אגיע לכאן אחרי השעה 13-14, כבר לא יישאר לי שום דבר לקנות, אז אני תמיד בין הראשונים", היא מספרת. "זה פשוט יותר טעים. לפעמים זה נראה מוזר, כמו גזר עם 2 ראשים או 2 יציאות או 2 בליטות. מלפפונים בגודל של קישוא, אבל שטועמים זה טעם גן עדן. אני חושבת שקצת שכחנו כבר מה הטעם של ירקות שגידלו אותם ככה בגינה, ואחרי שטועמים את זה ונזכרים בזה, קשה לאכול אח"כ עגבניה או מלפפון, ההבדל הוא עצום".
שבועת האדמה - הפיכת שטח מוזנח לירוק וגידול מזון ליד הבית
בן שיף
1.12.2015 / 8:12