בווידאו: הסרטונים שעשו את סערת הסתיו הקשה
2015 הייתה השנה שבה פתאום כולם דיברו על מזג האוויר: שיטפונות והצפות שהטביעו ערים שלמות, סופות חול ואבק שסגרו את השמיים, שלגים בגבהים מפתיעים, גשם שמזכיר מונסון, רוחות נדירות למחוזותינו ואפילו שיא קור של כל הזמנים. נדמה שלא היה חודש בשנה החולפת בלי איזושהי כותרת ממה שמתרחש בחוץ. כשמביטים על כמות האירועים הבלתי-שגרתיים ב-2015, גם המומחים בתחום יכולים להסכים שהקלישאה השחוקה - "מזג האוויר השתגע" - יכולה לסכם היטב את מה שקרה פה, וגם בעולם, ב-12 החודשים האחרונים.
השנה התחילה בסערה של ממש. בינואר ירדו שלגים לאורך ארבעה ימים רצופים בחרמון ובצפון הגולן. תושבים מופתעים מעמק יזרעאל, מחיפה, מהר הנגב ואפילו מנהריה, מילאו את הרשתות החברתיות בתמונות חגיגיות של הפתיתים הלבנים. בתחנה של קיבוץ מרום גולן נשבר שיא ישראלי: הודות לאוויר קפוא ש"גלש" מרוסיה, הטמפרטורה הגיעה למינוס 14.2 מעלות - הנמוכה ביותר במדינה אי-פעם.
גם האביב התעקש להיות חריג, כשבחודש אפריל, שלרוב מסמל מעבר לבגדים קצרים, פקדה את המדינה סערה שלא הייתה מביישת אף חורף. אבל בישראל כמו בישראל, הקיצוניות חוגגת.
ימים ספורים אחרי השלג הנדיר בצפון, זינקו הטמפרטורות באילת ל-43 מעלות, עשירית המעלה פחות מהשיא לאותו חודש. שיאים נוספים נשברו השנה. בהר כנען נמדד משב רוח שהגיע ל-135 קמ"ש, הנתון הגבוה ביותר שנמדד אי-פעם באזור. בחיפה, דווח על גלים של עד 12 מטרים באחת הסערות.
אפילו חודשי הקיץ סיפקו "כותרות", כשיוני הוכתר כאחד הקרירים ביותר בהרי המרכז ובדרום ב-40 השנים האחרונות. ספטמבר, מנגד, הפך לחסר תקדים בהיסטוריה המקומית כשהוגדר כחודש החם ביותר מאז תחילת המדידות.
בחודשים האחרונים מגמת החריגות נמשכה וזה כלל מופע אובך כבד מסוריה בעיתוי מאוד לא שגרתי אשר הוביל למאות שנזקקו לטיפול רפואי, גשמים בכמויות חסרות תקדים כמו שהיה באשקלון - שהפכה ברגע לעיר תת-ימית עם 92 מ"מ שירדו שם בתוך שעה, ורצף שיטפונות בתדירות שקשה לזכור כמותם בנגב.
"יש אפשרות ששיגעון היתר במזג האוויר השנה ובשנים האחרונות אינו מקרי, וככל הנראה משקף מגמה עתידית", הסביר ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים מהאוניברסיטה הפתוחה. "במהלך שש השנים האחרונות היו אירועים קיצונים מכל מיני מינים. השנה האחרונה מהווה אוסף מיוחד של אירועים קיצוניים אבל השנה הזו לא עומדת לבדה. הרצף והשכיחות של האירועים הקיצוניים יכול להסביר את הגישה לפיה ההתחממות הגלובלית מחריפה את המצב האקלימי".
יש הסבר ל"אלימות" של התופעות, בעיקר בעונות המעבר?
"בעונות אלה עדיין חם יחסית, גם בים. אוויר חם יותר עשוי להכיל יותר אדי מים. ומכאן, באותם תנאים שמעודדים גשם, הגשמים יהיו חזקים יותר. האנרגיה של העננים האלה היא רבה ויכולה להפוך ביתר קלות לכוח הרס. הסערה שפקדה אותנו בסוף אוקטובר האחרון הייתה דוגמה אלימה למה שעלול לקרות. גם השיטפונות שליוו אותנו בשבוע שלאחר מכן בערי החוף קשורים לאותה אנרגיה ולכמויות המים שהיא מביאה".
לעמדה זו מצטרף גם פרופ' חיים קותיאל מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה. לדבריו, החוקרים אינם מופתעים ומבחינים זה 20 שנה בהקצנה במזג האוויר באזור. במקביל, גדלה רמת אי-הוודאות בשלושה מדדים: עיתוי, מיקום ועוצמת המופעים.
מי ה"אשם"?
"עד לפני כמה שנים היו מי שפקפקו בכך שהתחממות כדור הארץ ופליטת גזי חממה הם המקור לשינויים והקצנה, הוויכוח על הנקודה הזו כבר לא קיים".
אמירה זו מגיעה בזמן שהשירות המטאורולוגי העולמי (WMO) מודיע שהשנה תסתיים בוודאות גבוהה כחמה ביותר בעולם מאז תחילת המדידות. "הצפי הוא ששנת 2016 תהיה חמה אף יותר. כשיש שנים חמות וכל כך הרבה אנרגיה באטמוספרה ובאוקיינוס, זה בא לידי ביטוי בהרבה יותר אידוי, בעוצמות משקעים יותר גבוהות ובאירועים נקודתיים קיצוניים כמו מה שראינו באשקלון, למשל. במידה מסוימת אפשר לייחס את ההקצנה לעובדה שיש יותר אנרגיה בכדור הארץ".
בצל הנתונים על ההתחממות הגלובלית, מתכנסת השבוע ועידת האקלים העולמית בפריז, בהשתתפות נציגים מכל העולם.
עוד מוקדם לדעת מה יהיו תוצאות הוועדה, אולם גם אם כל המדינות המשתתפות יאמצו את ההחלטות שיתקבלו ויחליטו על הפחתה דרמטית בפליטת גזי החממה, התוצאות יורגשו רק בעוד מספר שנים. לפיכך, סביר מאוד להניח שבעשורים הקרובים אירועים קיצוניים יהיו הרבה יותר שכיחים.
ד"ר זיו מעריך: "נמשיך לקבל אירועי גשם כבד ושלג בהרים למרות מגמת ההתחממות. סופות הסתיו עשויות להיות קטלניות יותר ונראה יותר תופעות מהסוג שקרו השנה. במקביל, שנות הבצורות יתרבו, ולכן ממוצע הגשם יהיה נמוך יותר. השינוי שצריך להדאיג אותנו הוא ההפחתה בכמות הגשמים והעלייה בטמפרטורות, שעלולה להוביל לנזק בגידולים החקלאיים בארץ ובעולם, ולפגוע באספקת המזון".
"קרוב לוודאי שגלי החום יחמירו. הימים החמים הולכים להתחמם, וגלי החום יקצינו עם המשך ההתחממות העולמית. החקלאות עלולה לעמוד בפני מצבים קשים בעתיד, כמו גם משק המים. מה שהיה בקיץ האחרון משקף את המגמה. לשמחתנו, נושא ההתפלה בארץ הוא מוצלח מאוד".
מוקדם עדיין לנתח את השנה כולה, אולם אחד ההסברים לאירועים יוצאי הדופן שהתרחשו לאחרונה בארץ ובעולם מקורו בתופעה שמתרחשת אלפי קילומטרים מכאן, וזכתה לשם "אל ניניו" (הילד, בספרדית).
למה עלינו לצפות בעתיד?
תופעת ה"אל ניניו" מתרחשת אחת לכמה שנים, כאשר נצפית עלייה בטמפרטורה של מי האוקיינוס השקט. העלייה גורמת לשינוי בזרמי הים, במשטר הרוחות ובהסעת הלחות מקו המשווה. כל אלו מביאים להקצנה בדפוסי האקלים באזורים נרחבים על פני הגלובוס.
שיא התופעה, על פי ה-Climate Prediction Center (CPC), יגיע בחודשי החורף הקרוב, וכבר מיוחסים לה כמה מתופעות האקלים הקשות שנראו בעולם, כמו החום הכבד והשריפות באינדונזיה, הבצורת הקשה המתחוללת באתיופיה והגשמים הרבים בקליפורניה. השנה, תופעת אל ניניו הייתה חזקה במיוחד, כזו שלא נראתה כמותה ב-20 השנים האחרונות. "הסתיו המשוגע" שהיה פה ככל הנראה קשור לכך. למרות כל אלו, בשירות המטאורולוגי הישראלי הודיעו שהתחזית לעונה הרטובה לא מעלה סבירות מובהקת לחורף גשום מהרגיל, לפחות על פי המודל המקובל בארץ.
ישראל תיכנס לשנת 2016 כשהיא ערוכה בצורה סבירה מול מגמות ההקצנה. מפעלי ההתפלה, כאמור, מקטינים את התלות של משק המים בגשמים ובמדינה המדברית שלנו נצבר ניסיון בהתמודדות עם גלי חום. עם זאת, הטלטלה המתמשכת בין שיאים של חום וקור, יובש ושיטפונות ואובך וברד מציבה בפני כולנו אתגר לא פשוט. ונראה שזו רק ההתחלה.
