פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "יש דין": מח"ש סגרה חקירת תקיפת פלסטיני ללא בדיקה מקיפה

      לפני שנה וחצי התלונן פלסטיני כי ארבעה שוטרי מג"ב תקפו אותו ללא סיבה והכו אותו עד שנזקק לטיפול בבית חולים. במח"ש סגרו את התיק בטענה של "עבריין לא נודע". יש דין: "אין להשלים עם חקירה שלא מוצתה"

      מח"ש סגרה חקירת תקיפת פלסטיני ללא חקריה מקיפה

      משרד המשפטים בתל אביב (אורי לנץ)
      המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, תל אביב (צילום ארכיון: אורי לנץ)

      ארגון זכויות האדם "יש דין" הגיש השבוע ערער למחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) לאחר שזו סגרה תלונת פלסטיני על אלימות קשה נגדו בעילה של "עבריין לא נודע". הערער מתבסס על פעולות החקירה המעטות שבוצעו בתיק, לטענת יש דין, שלדבריו, לא ניתן להסתפק רק ב"חקירה למראית עין".

      האירוע שעליו התלונן הפלסטיני, אמין אל-לטיף, אירע במאי 2014 בכפר בתיר שבהרי יהודה. לטענתו, בעת שצעד מביתו לבית של קרוב משפחה, עצר לידו רכב מסוג טויוטה ובו ארבעה שוטרי מג"ב. שניים מהשוטרים, לדבריו, יצאו מתוך כלי הרכב, תפסו אותו ללא סיבה וזרקו אותו לתוכו. לאחר מכן החלו השוטרים בנסיעה לכיוון ירושלים. בזמן הנסיעה, כך טוען אל-לטיף, היכו אותו השוטרים שישבו עמו במושב האחורי וקראו לעברו קריאות גנאי כמו "ערבי בן זונה" ו"ערבי מניאק".

      הכפר בתיר (יותם רונן)
      הכפר בתיר (צילום ארכיון: יותם רונן)

      בנקודה מסוימת בדרך נעצר הרכב והמתלונן, לדבריו, הורד ממנו כאשר אחד השוטרים תוקף אותו באמצעות קת הרובה שלו ומטיח אותו באפו. שוטר נוסף בעט בפניו ופגע בלסתו. עוד מתאר המתלונן כי בזמן שהיה שרוע ומדמם המשיכו השוטרים להכותו. על פי תיאורו של המתלונן, כשהיה על סף עילפון ניגש אליו אחד השוטרים, בדק לו דופק וציין ש"הוא מת". לאחר מכן, בעט בו אחד השוטרים בחוזקה והעיף אותו מהטרסה עליה הוא שכב לטרסה מתחתיה בגובה של כמטר וחצי. לדבריו של המתלונן, בעקבות תקיפתו הוא איבד את הכרתו ופונה לבית חולים בבית ג'אלה, שם נותח כדי לאחות את השברים באפו ובלסתו.

      יחידת שחר 101, שועפאט, 8 באוקטובר 2015 (נועם מושקוביץ)
      (צילום ארכיון: נועם מושקוביץ)

      עשרה ימים לאחר המקרה הגיש אל-לטיף תלונה ונפתחה חקירה. אך לטענת יש דין, לא בוצעו פעולות חקירה בסיסיות ביותר. בארגון טוענים כי על פי חומרי החקירה שהועברו אליהם, חוקר מח"ש נסע כשלושה חודשים אחרי האירוע עם המתלונן באזור האירוע והמתלונן שחזר אותו. כמה ימים לאחר מכן יצר קשר החוקר עם מפקד פלוגת מג"ב ובדק אתו את כמות כלי הרכב שברשותו מהסוג שהציג המתלונן. לשאלת החוקר האם ג'יפ של הפלוגה הגיע לאזור בתיר באותו יום הוא נענה כי בתיר אינה שייכת לגזרתו.

      מפקד פלוגה אחרת ענה תשובה דומה וציין כי למרות שיש ברשותו ג'יפ מן הסוג הזה בתיר אינה חלק מגזרתו. כניסה החוקר לבדוק אם בתמונות הנוף המצולמות על ידי מנהל הטכנולוגיות תועד רכב מסוג זה השיב לו האחראי כי אותרו כלי רכב התואמים את התיאור רק בקרבת מקום, ולא במקום הספציפי שעליו הצביע המתלונן. לאחרונה, כשנה וחצי לאחר המקרה, הודיעה מח"ש על סגירת התיק.

      יש דין: "חוסר הרצון לבצע חקירה יסודית יוצר מסר מסוכן"

      בערער כתבה עו"ד אמילי שפר עומר-מן מהמחלקה המשפטית של יש דין כי "מעיון בחומר החקירה עולה כי מלבד פלוגה אחת, באף אחת מהפלוגות האחרות בהן נמצא כי ישנם ג'יפים לא נבדק האם היו אותם ג'יפים בשימוש ביום האירוע, ומי ולאן נסעו בשעות בהן התרחש האירוע. מפקדי הפלוגות עמם שוחח החוקר אמנם ציינו כי הגזרה שבה התרחש האירוע אינה שייכת לפלוגתם, אך עובדה זו אינה מפריכה את האפשרות כי שוטרים מפלוגות אלו נסעו בג'יפים וסטו מגזרתם – במיוחד כאשר גזרתם של פלוגות אלו הינה עוטף ירושלים ובתיר גם אם אינה באופן ישיר גזרתם, ממוקמת בעוטף ירושלים".

      היא הוסיפה כי "עולה מעיון בחומר החקירה כי לא נעשה מאמץ לבדוק את אותן ניידות שאותרו בתמונות הנוף במנהל הטכנולוגיה, אשר היו בקרבת מקום האירוע ביום האירוע. יש להזכיר כי מרשי בזמן האירוע ספג אלימות קשה מאוד ואין לשלול את האפשרות כי כתוצאה מכך לא דייק באשר למיקום שבו הורד מהרכב וסוגו של הרכב עליו הועלה. לפיכך, ולאור חומרת האירוע והחשדות המיוחסים לשוטרים שהיו מעורבים לכאורה באירוע, יש להרחיב את הזירה הפיזית של האירוע ולבדוק את אותן ניידות שהיו בקרבת מקום האירוע, ולא בהכרח במקום המדויק עליו הצביע מרשי כמקום בו הורד מהרכב והוכה".

      בסוף הערער מבקשת עו"ד עומר-מן לפתוח שוב את תיק החקירה ולהשלים את פעולות החקירה שלא בוצעו. לדבריה "אין להשלים עם חקירה שלא מוצתה, במיוחד הדבר נכון כאשר מדובר באירוע כה חמור של הכאה ברוטלית של אדם חף משפע כאשר לא הייתה כל הצדקה משפטית להתנהגות זו. חוסר הרצון לבצע חקירה יסודית וממצה במקרה כגון המקרה דנן יוצר מסר מסוכן שגורמי אכיפת החוק אינם מעוניינים בהגנה על האוכלוסייה הפלסטינית ולכוחות הביטחון יוצר מסר כי אינם צריכים לחשוש מהתפרעות חסרת הצדקה כשקורבנותיהם הינם פלסטינים וכן כי הכאה של אזרחים היא עניין של מה בכך".