פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המאבק בטרור הפלסטיני מחזיר את צה"ל לימים שלפני מלחמת לבנון השנייה

      "טוחנים. אין לך מושג כמה טוחנים", אומר לוחם בגדוד שמשון. כשחיילים שומרים לעתים 12 ו-14 שעות רצופות במחסום, במטכ"ל מבינים שהמאבק בטרור פוגע במתכונת האימונים ובכשירות, ועלול להשפיע על המערכה הבאה מול חיזבאללה. כסף? מילואים? צה"ל בדילמה, ומחפש פתרון יצירתי

      המאבק בטרור הפלסטיני מחזיר את צה"ל לימים שלפני מלחמת לבנון השנייה
      צילום: שי מכלוף, עריכה: ניר חן

      יום שני השבוע. יממה אחרי רצח הדר בוכריס ז"ל בצומת גוש עציון נראה המקום כמו מבצר צבאי. לוחמים בכל פינה. סיורים. קוביות בטון כמחסה מפני דריסה. כולם חושדים בכולם. השעה עשר בבוקר בערך. אלוף פיקוד מרכז רוני נומה מגיע אל המקום מלווה במפקד אוגדת יו"ש תא"ל ליאור כרמלי ומח"ט עציון אל"מ רומן גופמן. הם משוחחים על אבטחת הצומת והיכולת לסכל פיגועים במקום. האלוף מדבר, הם בעיקר מקשיבים. לפי המבטים ותנועות הידיים, מדאיגים אותו בעיקר מחבלים שיגיעו מאזור חברון והסביבה. יומיים אחרי השיחה ההיא בשטח, הגיעה משאית נושאת עמדת תצפית גבוהה שהוצבה במקום באמצעות מנוף. עוד מרכיב שנועד להגביר את רמת האבטחה באחד ממוקדי הטרור בחודשיים האחרונים.

      בכניסה אל המתחם המרכזי, מרחק של מאות מטרים מהשיח שהתנהל בין הקצינים הבכירים, נראה מפקד גדוד שמשון סא"ל דוד שפירא מלווה בלוחמים. לאחד מהם מצלמת אקסטרים לראשו. לא יזיק לתעד אירועים חריגים. בשנת 2008 הסתער שפירא על מחבל בישיבת מרכז הרב והרג אותו. על פועלו בפיגוע, בו נהרגו שמונה תלמידי ישיבה, קיבל הקצין את צל"ש אלוף פיקוד מרכז.

      שפירא ניהל שיחות קצרות עם הלוחמים. שאל שאלות כדי לבחון עד כמה החיילים מבינים את המשימה. הוא המשיך הלאה לעמדה נוספת ונתן להם טיפים איך להתגונן טוב יותר. במרחק של ארבעים צעדים ממנו עמדו זוג לוחמים מאחורי חומת בטון קטנה. מאבטחים את הכניסה למרכז המסחרי. אחד דרוך במיוחד עם אצבע על ההדק. השני סיים לאכול מעדן חלב.

      "טוחנים משמרות?", אני פונה לשני לוחמי גדוד שמשון. "טוחנים. אין לך מושג כמה טוחנים", אומר הלוחם, ומתבונן לצדדים. "כמה זמן כל משמרת? עשר שעות", אני מנסה להבין עד כמה גדול העומס. הם מחייכים. "12? 14 שעות?". "תעלה. כבר הגענו ל-18 שעות רצופות בימים שהיו פיגועים. אתה רואה איפה אנחנו. כל דקה יכול להיות פה פיגוע. יש לנו מוטיבציה כי אנחנו מבינים כמה זה חשוב", אומר הלוחם שטרם סיים מסלול ומסמן בידו לסמל המחלקה שינקה את השאריות ממעדן החלב שאכל בעמדת הבטון. אני חשבתי שהוא מעיר את תשומת לבו לשני בחורים גברתנים שיצאו ממכונית ונראו לי חשודים.

      "אין שחיקה? בכלל? אתם הולכים להיות פה ברצף כמעט חצי שנה", אני מקשה עליהם. הרב"ט מסביר שאין יציאות הביתה אם לא עושים שלושה מד"סים בשבוע. ומה עם אימונים, אני שואל. "מוצאים את הזמן. אבל לא משהו", משיב סמל המחלקה ומוסיף, "בזמן האחרון אנחנו מתוגברים לא רק בסוף השבוע אלא גם באמצע השבוע, וזה משחרר אותנו לנוח".

      נהלי בידוק חדשים, צומת גוש עציון, נובמבר 2015 (נועם מושקוביץ)
      פחות אימונים, פחות כושר, יותר משמרות, יותר עייפות. חיילי צה"ל במחסום (צילום: נועם מושקוביץ)

      כדרך שגרה בשנתיים האחרונות פעלו 14 גדודים ברחבי יהודה ושומרון. כיום פועלים באזור 20 גדודים, ולעתים המספרים עולים בסופי שבוע ומגיעים ל-22 גדודים. המספר לא כולל יחידות מיוחדות שמבצעות משימות נקודתיות. מספר עצום של לוחמים.

      ביום רביעי השבוע כינס אלוף פיקוד מרכז את מפקדי הגדודים שפועלים ביהודה ושומרון לשיח מבצעי. ניסיונות לשמוע על הפערים בשטח, ניסיונות לחשוב מחוץ לקופסה ואולי להביא לכלים מבצעיים טובים יותר, אך גם בעיקר לחדד מסרים וליישר קו מבצעי. האלוף הנחה להוריד את מספר ההרוגים בשני הצדדים. "הרוגים בהפרות סדר היו אחד המחוללים של האלימות בחודשיים האחרונים, ואנחנו לא רוצים להוסיף אש למדורה", אמר קצין בכיר בכנס, "לא בטוח שנערה בת 16 שהגיעה עם סכין רועדת הייתה צריכה לחטוף עשרה כדורים".

      אחרי הרצח של פלסטינים בכפר דומא על ידי טרוריסטים יהודים הוגבלו נוהלי הפתיחה באש באמצעות 'הוראת שעה'. בעבר ניתן היה לבצע נוהל מעצר חשוד כלפי מיידה בקבוק תבערה. "אם הייתי נכנס עם ג'יפ לכפר ופלסטיני השליך לעברי בקבוק תבערה שגורם לי לכתם על הג'יפ ואז הוא היה בורח, הייתי יכול לבצע ירי לעברו לעבר פלג גוף תחתון. הוראת השעה שינתה את זה. כמו חייל בפילבוקס שזורקים עליו אבנים. אין שום סיבה שהוא יירה עליהם. זה ישתנה אם ישליכו אבנים על ציר תנועה. המטרה היא שנוכל להביא פחות הרוגים מוסרית ותועלתנית. עדיף", הסביר קצין בכיר בפיקוד מרכז, כדי שמפקדי הגדודים יבדקו האם ההנחיות מחלחלות עד אחרון הלוחמים.

      ברקע מרחף לו החשש של הלוחם האם לפתוח באש או לא ומתי. "אתה כל הזמן מנסה לחשוב מה יקרה אם אני נתקל במחבל. מה אני עושה דבר ראשון. לפי מה שאנחנו מבינים לא כל מה שהתכוונת אליו ואמרו לך לעשות באמת קורה בזמן אמת", אמר לוחם מחטיבת גבעתי בגזרת חטיבה יהודה.

      חיילי צה"ל בשכם, אוקטובר 2015 (רויטרס)
      כיום פועלים בגדה 20 גדודים, ולעתים המספרים עולים בסופי שבוע ומגיעים ל-22 גדודים (צילום: רויטרס)

      "אני לא מתכוון להתערב לכם בשיקול הדעת על היקף המשמרות של הלוחמים", אמר להם האלוף נומה אך הוסיף באותה נשימה, "אני רק מקווה שיש לכם הסבר מניח את הדעת מדוע החיילים שומרים לפעמים יותר מעשר שעות". המג"דים מסכימים שהגזרה היא בור ללא תחתית מבחינת כמות המשימות כך שיש למצוא איזון. מעל הכול מרחפת השאלה מה קורה לחיילים אחרי שש או שמונה שעות משמרת. האם הם אפקטיביים באותה מידה כשהם מאבטחים צומת?

      "בפן העובדתי, כשחייל לא דרוך ורמת המבצעיות שלו יורדת, הסכנה היא שהוא יחטוף", אומר קצין בכיר, "יש סכנה שיבוא מחבל וידקור אותו, ולכן אני מצפה שהמפקדים יגוונו להם את המשימות בכל כמה שעות, יבקרו אותם ויעודדו, זו תקופה מורכבת, נצטרך להיות חכמים בדרך שבה אנחנו מפעילים את הכוחות ועדיין נשארים אפקטיביים. זה יהיה ארוך ולא ידעך בחודשים הקרובים. צריך לראות שזה לא מתפתח למשהו גדול יותר".

      עזבתי את זוג הלוחמים במרכז המסחרי ונסעתי לכיוון כביש 60. הבטתי בשעון וגיליתי שבממוצע כל חמש דקות יש סיור צבאי שחולף על פניי. נוכחות גבוהה מאוד על הציר. אחד הקצינים מחטיבת גבעתי שיעצור לשאול מדוע נעצרתי בצד הדרך יסביר לי, "הנוכחות שלנו מרתיעה, ובנוסף לזה אם כבר קרה משהו - תוך שנייה קופצים מהג'יפ לפחות ארבעה לוחמים". כדי לעמוד בביקוש לג'יפים פתח הצבא מחסני חירום והעביר לשטח כלים חדשים.

      לאורך כביש 60 ניתן לראות איך צה"ל משנה את השטח. בהשוואה לימים קודמים נסגרו צירים משניים ונפתחו אחרים. חלקם באמצעות סוללות עפר, חלקם באמצעות שערי ברזל צהובים שבלילה מגלגלים אליהם הצעירים צמיגים בוערים. מחאה על הניסיון של צה"ל להקשות על מחבלים להתחבר אל צירי התנועה המרכזיים, או לחלופין להימלט מזירות אירוע.

      בצה"ל מנסים למצוא את האיזון בין סיכול לעונש קולקטיבי על אוכלוסייה שלמה. "אם ארבעה מפגעים יוצאים מדיר סאמט ומקאטנה ועשרים מפגעים יוצאים מהאזור שסמוך ליישוב היהודי בחברון, ברור שהם יקבלו יחס אחר", הסביר קצין בכיר.

      תרגיל שריון והנדסה קרבית בגולן, מרץ 2014 (דובר צה"ל)
      במטה הכללי מבינים שמשך התעסוקה המבצעית, שעלתה משלושה חודשים לחצי שנה, פוגעת במוכנות ובכשירות של הלוחמים לקראת מלחמה בעתיד. אימון שריון ברמת הגולן (צילום: דובר צה"ל)

      הנטל הביטחוני על כוחות צה"ל בכלל הגזרות ביהודה ושומרון גדל באופן דרמטי בחודשיים האחרונים, בעיקר בשל ריבוי משימות האבטחה (12 מוקדים עיקריים של פיגועים), פעילות המעצרים (967 עצורים בשלושה חודשים), הפרות הסדר (15 מוקדים ביום ממוצע ו-40 מוקדים בסופ"ש), סיורים, תצפיות ומחסומים זמניים.

      הכוחות נשחקים. אין מילה טובה יותר לתאר את מה שמתחולל בשטח. השעתיים הראשונות במשמרת בת עשר שעות לא דומות בכלל לשעתיים האחרונות בה. כשמדובר בחודשים רצופים זה לא טוב, בטח לא כשמנסים לאמן צבא למלחמה מול חיזבאללה.

      במטה הכללי מבינים שמשך התעסוקה המבצעית, שעלתה משלושה חודשים לחצי שנה, פוגעת במוכנות ובכשירות של הלוחמים לקראת מלחמה בעתיד. הכוחות בשטח לא מתאמנים, גם לא תוך כדי התעסוקה, למעט מקרים חריגים. גם רמת הכושר של הלוחמים בירידה. את שעות המנוחה מנצלים בעיקר לשינה ומסדרי כוננות. בגדוד שמשון הומצא נוהל חדש: מי שלא עשה מד"ס שלוש פעמים בשבוע לא יוכל לצאת הביתה.

      הרמטכ"ל איזנקוט, שהכריז עם כניסתו לתפקיד על קדושת האימונים והמוכנות למלחמה, הורה לשלוח צווי גיוס לארבעה גדודי מילואים לקראת חודש ינואר. הצווים כבר זכו לכינוי 'צווי סטנד-ביי' מאחר שבמטכ"ל הוחלט כי זמן קצר לפני תחילת השנה האזרחית תתקיים הערכת מצב האם לגייס אותם או לא. קצין בכיר בצה"ל אישר ביום רביעי השבוע כי שני גדודים יקבלו בימים הקרובים הודעה על גיוס, ועל גיוס שני הגדודים הנוספים יקבלו החלטה בשבועות הקרובים בהתאם להערכת מצב.

      מהלך זה לכאורה אמור להקל על הכוחות הסדירים בגדה ולאפשר לחלק מהם לצאת לאימונים. ההחלטה הזו פוגעת קשות בתקציב הביטחון מאחר שכל גיוס של גדוד מילואים (גיוס 12 גדודים לאורך כל השנה ומילוי משימות בדומה לגדוד סדיר) עולה לצבא 70 מיליון שקלים. בעיה.

      סדנא מטכ"לית לסיכום תר"ש גדעון בראשות הרמטכ"ל גדי איזנקוט, 10 בנובמבר 2015 (דובר צה"ל)
      נורות האזהרה במטה הכללי מהבהבות כבר חודשיים. איזנקוט בישיבת מטכ"ל (צילום: דובר צה"ל)

      אז נשאלת השאלה, היכן להשקיע את הכסף אם יידרשו לגייס עוד גדודי מילואים? בביטחון ביהודה ושומרון? באימונים? בהתעצמות? לכן צה"ל נמנע כבר חודשים מלגייס את כוחות המילואים ומעדיף לפגוע בכוחות שנמצאים בהכשרות, כמו חיילי מסלול של חטיבות החי"ר וצוערים מבה"ד 1.

      הנטל הביטחוני ושקיעת הצבא במשימות הביטחון ביהודה ושומרון, ברצועת עזה ובגבול הצפון, מזכיר באופן דומה להפליא את התקופה שקדמה למלחמת לבנון השנייה, אליה הגיע צה"ל לא מוכן, בלשון המעטה. נורות האזהרה במטה הכללי מהבהבות כבר חודשיים. בצמרת צה"ל טוענים שהמצב שונה לחלוטין. קצין בכיר במטה הכללי הסביר השבוע את משנתו, "לפני מלחמת לבנון השנייה קראנו למשימות ביהודה ושומרון 'העיקר', כי זה היה צורך השעה וחשבנו שמבצע גדודי בקסבה של שכם יספיק ללבנון. היום אנחנו מבינים שזו טעות ומתעקשים שהגדוד יעשה אימון ורק אז יעלה אל הקו. זה לא סותר את העובדה שאנחנו נמצאים במציאות מורכבת וקשה ואנחנו נתמודד איתה בצורה טובה יותר בתחילת שנת 2016 עם גיוס גדודי מילואים. זה פשוט יעלה לנו יותר כסף".

      יום רביעי השבוע. השעה 17:15. אני יוצא מאזור המועצה האזורית בנימין לכיוון ירושלים דרך מעבר חיזמא. הדרך מובילה היישר לשכונת פסגת זאב. חייל משטרה צבאית שעומד במעבר מביט על הקרקע. ידיו בכיסים. לא בוחן כלי רכב שנוסעים לכיוון ירושלים. נראה שאת המשמרת שלו הוא היה צריך לסיים מזמן.