הלילה אישרה כנסת ישראל את תיקון חוק שרות הביטחון שעודכן רק לפני כשנתיים, וביטלה את סעיף הסנקציות הפליליות, שהיו אמורות להיות מושתות אם היקף הגיוס לא היה מגיע ליעדים המספרים שיועדו לו בחוק. משמעות השינוי היא שבעתיד הנראה לעין ימשיך צה"ל לגייס חיילים מהציבור החרדי מבלי שתרחף מעל ראשו סכנת הסנקציות הפליליות אם לא יעמוד ביעדים.
סעיף הסנקציות הפליליות היה שנוי במחלוקת מלכתחילה. כל מי שהבין דבר וחצי דבר בסוגיית הגיוס של הציבור החרדי, ורצה לראות אותו ממשיך במגמה של הגדלת אחוז המתגייסים ושילובם ביעדים משמעותיים יותר, התנגד לו. המשמעות של סנקציות פליליות היא שבמידה ויהיו כאלה שלא יתייצבו, וימשיכו ללמוד תורה בישיבות, וכתוצאה מכך לא יעמדו ביעדים, הם ייקראו לגיוס ואם לא ייענו הם ייכלאו בבתי הסוהר כעבריינים.
לכאורה היה הגיון שוויוני בדרישה לכלול בחוק סנקציות פליליות. ראשית, משום שכל אזרח מהשורה חייב בגיוס ואם לא ימלא את חובתו יינקטו כנגדו סנקציות פליליות.שנית, קיים חשש שללא סנקציות פליליות יהיה חוק הגיוס החדש חוק הצהרתי חסר שיניים, שלבסוף גם לא ישנה את היקף הגיוס בציבור החרדי.
מאידך, במקרים רבים בסוגיות רגישות שמבקשים לקבע אותם בחוק, דווקא כשלא תוחמים את החוק מכל הצדדים ולא תופרים אותו לפרטיו, סיכוייו לעבור ולהיות מוטמעים גדול יותר. יתר על כן אין אדם סביר שרואה מצב של אלפי בחורי ישיבות הולכים לכלא - ואם כן החוק לא ייאכף, דבר שיפגע במעמדו של החוק, שייהפך ללא רלוונטי בספר החוקים.
כאמור, מי שמכיר את סוגיית הגיוס בציבור החרדי הזהיר מפני ההשלכות שעלולות להיות לכך. ברור היה כי המחשת האיום של הסנקציות בחוק, בדמות הכנסת היקפים גדולים של בני ישיבות לומדי תורה לכלא, אינה מתקבלת על הדעת. בנוסף, לא היה ספק כי הדבר עלול ליצור תחושה של רדיפה, שתגרום ריאקציה והתקפדות של הציבור כנגד חוק הגיוס. החשש החמור מכל היה, וכפי שאכן קרה, שהסנקציות יעצימו את כוחם של הקולות הקיצוניים המתנגדים לגיוס באופן טוטלי ואף לשיתוף הפעולה עם השלטונות של הגיוס בהתייצבות לצו ראשון ולרישום ראשוני בלשכות הגיוס. בעקבות החששות האלו קראו רבים לשנות את המציאות, שהתקבעה מאז הקמת המדינה, בדרך אבולוציונית ולא בדרך רבולוציונית. בהדרגה תהליכית טבעית ולא באיבחת חוק של כאן ועכשיו.
אין זה סוד שההתעקשות של הגורמים הפוליטיים שדרשו סנקציות פליליות, לא נבעה רק מטובת העניין אלא גם משיקולים פוליטיים. אולם משקלם הפוליטי של התומכים בסנקציות היה כה חזק שהם הצליחו לבסוף לאכוף את עמדתם על כל הקואליציה, וכך שולב הסעיף הזה בחוק, לרעתו של החוק, ולרעת העניין של הגיוס.
התוצאות לא אחרו לבוא. התייצבות מאוחדת של מנהיגות חרדית שקראה שלא להתגייס, גם לאלה שבעבר התגייסו. קמפיין "החרדקים" בלוחות המודעות ברחוב החרדי, שלמרות שהגיע מהקצוות של הציבור החרדי - קיבל מעמד חזק יותר בעקבות סעיף הסנקציות. תקיפות של חיילים חרדים בבתי הכנסת ובשכונות, ומעל לכל - ירידה זמנית בהיקף הגיוס לצה"ל, כאשר כיום הרבה פחות חרדים מתגייסים לצה"ל בהשוואה למצב שהיה לפני החוק.
כעת, סעיף הסנקציות הפליליות נמחק, אלא אם בג"ץ ימצא לנכון לטרוף את הקערה על פיה. לטובתו של החוק, ולטובת המטרה של שילוב ציבור חרדי בצה"ל ובשוק העבודה.
ברוך שפטרנו!
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.