פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סלילת כביש חדש מאיימת על אחד האזורים היפים בישראל

      פעילי סביבה מזהירים מפני הרס אקולוגי ומפגעי רעש וזיהום שייגרמו עם סלילתו של כביש חוצה בקעת הנדיב מזכרון יעקב לוואדי ערה. לטענת תושבי האזור, סלילתו לא תפתור את בעיית עומסי התנועה היות ש"בשנים הקרובות תחנת הרכבת אמורה לצאת מבנימינה"

      טיול בקעת הנדיב הכרמל (מערכת וואלה! NEWS , צילום: איל שפירא)
      "טוסקנה של ישראל". בקעת הנדיב (צילום: איל שפירא)

      "טוסקנה של ישראל" - כך מכונה אזור בקעת הנדיב, שבין זכרון יעקב לפרדס חנה וכרכור. חבל ארץ זה ידוע בערכיו ההיסטוריים החשובים מראשית ההתיישבות העברית בארץ, בסביבתו העשירה, באתרי המורשת הנמצאים בתחומו ובאתרי החקלאות הרבים המצויים בו. אלא שכעת מזהירים פעילי סביבה מהאזור מפני סכנה קשה שמרחפת מעליו. לטענתם, תכנון של סלילת כביש חדש, שיחצה את הבקעה מצפון לדרום, מאיים לבתר את תא השטח הזה ולהמיט עליו הרס שיתבטא בקיטוע מסדרון אקולוגי חשוב, צמצום המגוון הביולוגי באזור וכמו כן, יביא עמו מפגעי רעש וזיהום.

      חששם של פעילי הסביבה התעורר לנוכח שתי התפתחויות שחלו לאחרונה באזור. בלב הבקעה, בשטח המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה החלו בבניית תחנת דלק חדשה והקמתה של תחנה נוספת כבר אושרה. הקמת תחנות הדלק עוררה סערה גדולה ביישובי האזור ואף גרמה לחילופי דברים קשים בישיבת המועצה. המתנגדים להקמת תחנות הדלק טוענים כי באזור כבר פועלות היום 15 תחנות דלק ובניית שתי תחנות נוספות סותרת את אופיו הירוק והכפרי של המקום ומהווה ביטוי מוחשי לרצון לסלול את כביש חוצה בקעת הנדיב. "כנראה היזמים שמקימים את תחנות הדלק הבינו שהכביש עומד להיסלל", אמרה אסתי הורן, הפעילה ב-"ועד להצלת בקעת הנדיב".

      עוד טוענים המתנגדים כי מספר תחנות הדלק באזור גדול בהרבה מהמקובל באזורים אחרים בארץ. הם מסכימים כי בניית התחנות אושרה כבר לפני כ-20 שנה, אך אומרים להגנתם כי מאז גדלה המודעות לערכי הסביבה וכי הצטבר ידע נוסף לגבי נזקי זיהום הקרקע של תחנות דלק. כמו כן, מכיוון שהיזמים השתהו שנים רבות כל כך, כפי שטוענים פעילי הסביבה, יש לשקול מחדש את התכניות הישנות.

      כביש חוצה בקעת הנדיב (צילום מסך)
      (המפה באדיבות פעילי הסביבה)

      הכביש שמעורר את הסערה מתוכנן על תוואי דרך שנקרא בפי תושבי האזור "הדרך הלבנה" או "דרך יפו ההיסטורית". מדובר בתוואי דרך קדומה מהתקופה הרומית שיוצא מחלקה הדרום-מזרחי של זכרון יעקב לתוך בקעת הנדיב ועד ליישובים גבעת עדה, אביאל, אלוני יצחק וכפר גליקסון - שם הוא מתחבר לכביש קיים ואמור להמשיך דרומה, עד כביש 65 בתוואי כביש שכבר אושר.

      היום סובלת המושבה בנימינה, שהתרחבה מאוד בשנים האחרונות, מעומסי תנועה כבדים בכביש החוצה את היישוב. אולם המתנגדים לכביש חוצה בקעת הנדיב טוענים כי התוואי המוצע לא יפתור את בעיית עומסי התנועה בבנימינה, אלא יכביד על האזור. לטענת חברי ועד ההצלה, תנועה רבה יותר תוסט מכביש 65 בואכה ואדי ערה, ותעבור על הנתיב החדש, לעבר ואדי מילק. לטענתם, יהיה נכון יותר לסלול בתוואי המדובר כביש שסלילתו כבר אושרה - כביש עוקף בנימינה - בשדות שממזרח למושבה, בצמוד לדופן היישוב ולא בלב הבקעה. "בכל מקרה", אמרה הורן, "אנחנו סבורים שלא צריך לסלול בכלל כביש חדש. בשנים הקרובות תחנת הרכבת אמורה לצאת מבנימינה ובעקבות כך עומס התנועה יפחת ממילא".

      בית המשפט העליון ב-2003: אין מניעה להמשיך בתכנית

      במועצה המקומית בנימינה גבעת עדה אמרו כי כרגע מדובר בחלופה מוצעת, אחת מתוך כמה חלופות שנידונו בוועדת ההיגוי של תכנית המתאר למועצה שהתכנסה בשבוע שעבר במטרה לגבש חלופות תכנוניות לקידום התכנית. עוד טענו לנוכח טענות התושבים, כי "אחת החלופות שהוועדה התייחסה אליהן הייתה סלילת כביש 654 ("דרך יפו" - א"א), שחלקו כבר נסלל", כאשר הם מתכוונים לסלילתו בחלק הצפוני שיחבר את החלק הסלול כיום לכביש 652 באזור בית הספר התיכון "אורט בנימינה". מרבית הקטע שאינו סלול נמצא בשטח השיפוט של המועצה המקומית זכרון יעקב וחלופה זו הוצגה כפתרון להורדת עומסי תנועה בצומת עדה ובכביש 652 באזור בנימינה.

      כמו כן, נשמעו קולות שלפיהם סלילת הקטע הצפוני של כביש 654 תסייע לפיתוח אזור התעשייה "כרמל", שאותו מקדמת המועצה. השלב הבא בתהליך קידום תכנית המתאר לבנימינה גבעת עדה מתוכנן לרבעון הראשון של 2016, אז תיבחר החלופה התכנונית. טרם הבחירה יתקיים תהליך של שיתוף תושבי המושבות.

      לגבי הקמת תחנות הדלק הזכירו במועצה כי ההיתרים ניתנו כבר לפני כ-20 שנה וגם בית המשפט העליון דן ב-2003 בהתנגדויות ופסק כי אין מניעה להמשיך בתכנית. במועצה אמרו בתגובה כי "מאז אותה פסיקה נדמו קולות המתנגדים. פעילותם, ככל שהייתה, לא הורגשה. גם היישובים, תחת ראשי הרשויות הקודמים, הבינו כי אין להם את היכולת לשנות את פסיקת הערכאה המשפטית הגבוהה ביותר בישראל. לכן, האמירות השונות הנאמרות בימים אלה טועות ומטעות, ויש בהן משום זריית חול בעיני אלו שאינם מכירים את העובדות לאשורן".