בעידן האלימות המתפשטת בעולם, ובעידן הרשתות החברתיות, גם חיוך יכול להצית אינתיפאדה. זה היה חיוכו של השר אורי אריאל, לאחר עלייתו הפרובוקטיבית להר הבית. הוא חייך, חיוך של כובש. של מי שכבש את יהודה ושומרון ובעיקר את הר הבית. הוא הראה לערבים. הוא לימד אותם בינה. חיוך אחד הצית את האינתיפאדה.
אך הוא גם רימה את הממשלה. הוא קיבל רשות לעלות, בתנאי שיעשה זאת ללא פרובוקציות. אך מהי הבטחה של שר לעומת ההבטחה האלוקית. הרי האלוקים הבטיח לנו את הר הבית באמצעות שליחיו, אריאל, חוטובלי ורגב. הוא גם הבטיח לפני כן להתיישב בכפר השילוח.
ההתמודדות עם המרצחים הערבים אינה מספקת. כדי למגר את הטרור צריך לטפל גם בימין היהודי הדתי הקיצוני. זה שהפך משוליים מנודים בעם, למנהיגות המובילה בממשלה ובשטח. זה שהביא למחוזותינו את ביב השופכין של אירופה.
זו ההזדמנות להכריז גם עליו מלחמה. מזמן היה צריך לפטר את השרים אריאל, רגב וסגנית השר חוטובלי. אחריותם לאינתיפאדת אל אקצה אינה מבוטלת בכלל. ממש לא. מעבר לסכנה הגלומה באנשים אלה, יש בהם חרפה ואות קלון למדינת ישראל.
במקביל להוצאתו המוצדקת מחוץ לחוק, של הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, צריך להוציא מחוץ לחוק גם אירגוני ימין כמו להב"ה וישיבת "הרעיון היהודי" - בית מדרשו של הרב כהנא. גם את מחברי הספר "תורת המלך" ולוחמי אינתיפאדת אל אקצה למיניהם, ארגוני עולי הר הבית, צריך להוציא אל מחוץ לחוק.
בדיוק כמו הפלג הצפוני, הטוען להיותו ארגון חסד, גם ארגון להב"ה מתיימר להיות ארגון הפועל למניעת התבוללות. אלא שהמכנה המשותף ביניהם הוא, שבחסות החסדים מתקיימת הסתה בלתי פוסקת לאלימות. כך גם בישיבת "הרעיון היהודי", המתיימרת להרבות תורה בישראל, ובפועל משמשת חממה להתססה של ארגוני הימין הקיצוני. תשאלו את ראשי הישיבה ואת נותני הטון בה, מרזל, בן גביר ובן ארי. תקשיבו לשיעורים שלהם. יש מסיתים במסגדים. יש מסיתים בישיבות ובספרים. במידה רבה, הפלג הצפוני והפלג היהודי הדתי, אלו שני הצדדים של אותה מטבע.
הרוצחים הערבים באינתיפאדה, מזכירים את הר הבית כמניע למעשיהם הרצחניים. היא גם מכונה "אינתיפאדת אל אקצה". לא ניתן לקבל שום הצדקה למעשי הרצח הנפשעים האלה. בטרור צריך לטפל ביד קשה ביותר ובנחישות. אך אסור גם שלא להקשיב למניעים.
הרי אותם רוצחים צעירים נפשעים, שנאו גם קודם יהודים. גם לפני הפיגועים הם לא רצו בקיומו של העם היהודי בארצו. אז מה אם כן התחדש לפתע שהוציא את המרצחים הצעירים האלה בהמוניהם לרחובות, לדקור יהודים ברחובות ולירות בהם בכבישים?
במידה רבה, האחריות היא על הימין הדתי. הוא טריגר לנפשעות הרוצחים. כאן מצויה האחריות לפרץ הרציחות האחרונות של הפורעים הערבים. במשך תקופה ארוכה הימין היהודי הדתי השתולל ללא מענה. שרפו מסגדים. שרפו כנסיות. עקרו מטעים. השתלטו על קרקעות. המשיכו בבנייה בהתנחלויות. שרפו ערבים. הייתה שתיקה רועמת. אף אחד לא נתפס. רגב, וחוטובלי שעשו הכול להבהיר לאסלאם כולו שהן ישנו את הסטטוס קוו בהר הבית.
יש אפקט מצטבר לאלימות הלאומית הדתית. עובר עוד יום. עוד חודש. עוד שנה. אך יום אחד זה מתפרץ. וזה התפרץ. ועוד איך ומי יודע מה ילד יום. את האווירה האלימה של הימין הדתי ראינו גם בהתבצרות בבית הכנסת בגבעת זאב. באיומים. בצעקות. בדחיפות. הגיעו לפשרה מחשש לשפיכות דמים. הכוונה היא לשפיכות דמים של יהודים. הימין הדתי הולך ומתמחה בזה. אחד מרבני העיר שלהם פסק שיש למרר את חייהם של שופטי בית המשפט העליון. הוא לא למד לקח מפסק ההלכה שלו האוסר על השכרת בתים לערבים.
אך הימין הלאומני הדתי היהודי לעולם לא ילמד לקח. הוא ימשיך להתסיס. להיות אלים. הגיע הזמן שהמדינה תלמד אותו לקח. זה הזמן למחוק את חיוך הכובש מפניו של אריאל ומפניו של הימין הקיצוני. לפני שיגיע היום והגולם הזה עוד יקום על יוצרו.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.