פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מהפלסטינים ועד איראן: כך שחררה ארה"ב את המרגל שהפך לקלף מיקוח

      ההחלטה לשחרר את פולארד, שלדברי בכירים בממשל הסב "נזק עצום" לארצות הברית, נקשרה עם השנים בסכסוך הישראלי-פלסטיני ולבסוף, באופן לא מפתיע, הגיעה לאחר סאגת הסכם הגרעין שקרעה את היחסים עם האמריקנים. כרוניקה של שחרור ידוע מראש

      מהפלסטינים ועד איראן: כך שחררה ארה"ב את המרגל שהפך לקלף מיקוח
      צילום: רויטרס

      אחרי 30 שנה מאחורי סורג ובריח, השתחרר אתמול (שישי) המרגל הישראלי ג'ונתן פולארד מבית הכלא הפדרלי בקרוליינה הצפונית ועתה הוא יהיה נתון תחת השגחה למשך חמש שנים, שבמהלכן לא יוכל לעזוב את ארצות הברית. פולארד, מנתח מידע עבור הצי האמריקני שהורשע בהעברת מידע מסווג לישראל, יצא לחופשי אחרי שריצה את מלוא עונשו. ואולם, קשה להאמין שההחלטה של משרד המשפטים האמריקני שלא להתערב בנושא, שסללה את אישור ועדת השחרורים של בתי הכלא, התקבלה רק מתוך שיקולים ביטחוניים.

      על אף שבממשל הכחישו זאת, הימנעותו של משרד המשפטים מלנקוט עמדה אירעה זמן קצר לאחר חתימת הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן, שגרמה לשפל ולקרע של ממש ביחסים בין וושינגטון לירושלים. שלושה עשורים של לחצים דיפלומטיים ושל הקהילה היהודית בארצות הברית לקצוב את עונשו של פולארד עלו בתוהו, עד שארצות הברית, כך לפי דיווח של הוול סטריט ז'ורנל, ניסתה לפייס את ישראל שתקפה בכל במה אפשרית את עסקת וינה.

      קהילת המודיעין ומערכת הביטחון האמריקנית התנגדה נחרצות לאורך השנים לכל הקלה שהיא בעונש החמור ביותר שנגזר אי-פעם בארצות הברית על מרגל ממדינה ידידותית, אחרי "הנזק העצום" שנגרם לטענתה בעקבות המידע שמסר פולארד ללשכה לקשרי מידע במשרד הביטחון במשך 17 חודשים באמצע שנות ה-80. "קשה לי למצוא מישהו שפגע יותר בביטחון הלאומי (של ארצות הברית) מבחינת היקף, חשיבות ורגישות המידי שמכר לישראל", תיאר זאת שר ההגנה דאז קספר ויינברגר בהצהרה שהעניק במהלך המשפט, שמרבית פרטיה עדיין נותרו חסויים.

      ג'ונתן פולארד מחוץ לבית הכלא, 20 בנובמבר 2015 (מערכת וואלה! NEWS , המטה לשחרור פולארד)
      ביצע נזק שמורגש עד היום. פולארד, לאחר השחרור הבוקר (צילום: המטה לשחרור פולארד)

      במהלך תקופת מאסרו, ניסו בישראל להפעיל לחץ על נשיאי ארצות הברית כדי להביא לשחרור של מי שהעביר מאות אלפי מסמכים מסווגים שהנזק שלהם מורגש עד היום. בכנסת חתמו על עצומות למען שחרור פולארד עוד בסוף שנות ה-80, בתקופת כהונתם של רונלד רייגן ושל ג'ורג' בוש, מתוך מניעים הומניטריים. ב-1995 ביקש ראש הממשלה יצחק רבין מהנשיא ביל קלינטון לחון אותו. מכתב התנגדות של שבעה שרי הגנה לשעבר, וכן של שרת החוץ באותה תקופה מדלן אולברייט הניאו את קלינטון מלעשות זאת.

      בהמשך, החלה להיקשר הפרשה למשא ומתן עם הפלסטינים ופולארד הפך לקלף מיקוח שבו אחזו בוושינגטון קרוב מאוד לחזה. ב-1998, לפני החתימה על הסכם ואי, לחץ ראש הממשלה בנימין נתניהו על קלינטון לשחרר את המרגל הישראלי. איום מצדו של ראש סוכנות הביון המרכזית (CIA) ג'ורג' טנט להתפטר אם תמומש החנינה הוריד את הנושא מעל סדר היום, אך לא לזמן רב.

      ב-2001, תחת ממשלו של ג'ורג' בוש הבן וממשלתו של אריאל שרון, הזהיר מבעוד מועד שר ההגנה דונלד ראמספלד את הנשיא מפני חנינת המרגל היהודי. ראמספלד חשש שישראל תעלה את הנושא שוב וייעץ לו במכתב כי "כל צעד לשחרור פולארד יגרום לנזק עצום במאמצינו למנוע ריגול בממשל". שר ההגנה לשעבר אף הביע את התנגדותו למהלך אחרי החלטת ועדת השחרורים של בתי הכלא בחודש יולי האחרון. "שחרור פולארד היה רעיון רע ב-1998 וב-2001 והוא אינו רעיון טוב יותר היום", צייץ בחשבון הטוויטר שלו. שרון עצמו נמנע מלהציג את העצומה למען החנינה במהלך פגישתו עם בוש בשנת 2003.

      ג'ו ביידן מכריז כי לא יתמודד לנשיאות, הבית הלבן, אוקטובר 2015 (רויטרס)
      "על גופתי נשחרר את פולארד לפני הזמן". ביידן (צילום: רויטרס)

      בשנים האחרונות נשמעו יותר ויותר קולות מצד בכירים לשעבר בממשל ובקהילת המודיעין הטוענים כי ניתן לקצוב את עונשו של פולארד, אך זה מעולם לא הבשיל מעבר לכך. לורנס קורב, עוזרו של ויינברגר, התוודה ב-2010 כי "הפרשה נופחה" מעבר לממדיה האמתיים והודה כי מאסר העולם שהוטל על פולארד היה מוגזם. "אין שום סיבה שפולרד ימשיך ויישב בכלא בשביל עבירות שהוא כלל לא ביצע", הסביר זאת קורב בריאיון מיוחד שהעניק לגלי צה"ל.

      ואכן, לקראת סוף כהונתו הראשונה של ברק אובמה ב-2011, שוב עלו דיווחים שלפיהם הממשל שוקל לחון את המרגל, בין היתר כדי לזכות באהדת הקול היהודי. עם זאת, גם הפעם לא זכה פולארד בקיצור עונשו, ככל הנראה בשל התנגדותו של סגן הנשיא ג'ו ביידן, שצוטט כמי שאומר למנהיגי הקהילה היהודית בארצות הברית: "על גופתי נשחרר אותו לפני זמנו". ביידן, שנחשב לאוהד ישראל, הכחיש זאת, אך פולארד נותר מאחורי הסורגים גם לאחר פניה רשמית של נתניהו לאובמה.

      נשיא ארצות הברית ברק אובמה בבית הלבן, 1 באוקטובר 2015 (רויטרס)
      בבית הלבן טענו שהנשיא לא עוסק בסוגיות משפטיות פנימיות (צילום: רויטרס)

      פעם נוספת עלתה הסוגיה לפני כשנתיים, במהלך סבב השיחות האחרון בין ישראל לפלסטינים שהתפוצץ בסופו של דבר. הממשל האמריקני ניסה לשכנע את ירושלים ליישם את הפעימה הרביעית של שחרור מחבלים במסגרת המשא ומתן בתמורה לשחרור פולארד, אך האחרון סירב לכרוך זאת ולא הופיע לשימוע שנקבע בעניינו. הנושא נפל ועמו תהליך השלום, שלא חודש מאז.

      גם אם אכן נמנע משרד המשפטים האמריקני להתערב בנושא בקיץ האחרון כחלק מהבנה שקטה עם ישראל, אובמה מצדו סירב לנקוט עמדה רשמית ולבטל את ההגבלות הקבועות על פולארד מתוקף החוק. בבית הלבן טענו כי מדובר בעמדתו הקבועה של הנשיא שלא לעסוק בסוגיות משפטיות פנימיות, אך ייתכן שתחת הממשל הבא או אף במקרה של שיפור דרמטי ביחסים בין אובמה לנתניהו, המרגל שהעסיק את שתי בעלות הברית במשך שלושה עשורים יזכה להקלות מסוימות בדרך לחזור ולהיות אזרח מהשורה.