פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מתחת לסלע - שפני הסלע מהווים מטרד ועלולים לגרום למחלות

      שפני הסלע הפכו בשנים האחרונות למטרד סביבתי ובריאותי עבור תושבי ערד. תלוליות הסלעים שנוצרו מסביב לאתרי הבנייה של מדרונות הוואדיות , יצרו סביבת חיים אופטימלית עבורם. מלבד הנזק לחצרות ולגידולים, במשרד הבריאות מזהירים מפני סכנת התפרצות מחלת "שושנת יריחו"

      מתחת לסלע - שפני הסלע מהווים מטרד ועלולים לגרום למחלות
      צלם: בני בן סימון, עורך וידאו: מיכאל ברגמן

      שפני הסלע הם יצורים קטנים פרוותיים וחמודים, אבל עבור תושבי השכונות הדרומיות בערד הם מהווים מטרד של ממש. השפנים אינם מודעים לקו המטושטש התוחם בין השטחים העירוניים לוואדיות הסובבים ומבלים זמן רב בגינות הדיירים. ככל שהתרחבה בנייתם של צמודי קרקע בעיר, נוצרו תלוליות סלע הפונות לוואדיות. השפנים הפכו את התלוליות למערות מחייה והתרבות וכיום רואים אותם חודרים לחצרות ללא פחד.
      המחסור בצמחייה ראויה למאכל בשטח המדברי המקיף את ערד, גרם לשפנים לחפש את מזונם בחצרות הבתים. זך בן נתן מביט מדי בוקר על שכניו הפרוותיים הוונדליסטים, שהקימו מושבה ענקית בת 50 פרטים בסמוך לביתו. "כשאין להם עשב, הם נכנסים לתוך החצר", הוא מספר. "אנחנו לא יכולים ללכת למשתלה לקנות עץ או שיח או פרח מבלי שיומיים- שלושה אח"כ הוא ייכחד מהעולם. זו אשליה, בכל זאת אנחנו קונים מפעם לפעם, מניחים, וזה עניין של זמן קצר עד שזה נעלם לגמרי, זה די מתסכל".
      שפני הסלע מקיימים שגרת חיים אידיאלית במדבר, מאחר ורוב אויביהם הטבעיים – נמרים ועופות דורסים, הוכחדו מהשטח. ד"ר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום, רשות הטבע והגנים טוען כי האדם הוא זה שדאג להוריד את כמות טורפי השפנים, ומצד שני יצר עבורם בתי גידול אידיאלים של ערמות לבנים לצד גינות ירוקות. משום כך, הוא מוסיף, "כמות האוכלוסייה וגודל הפרטים התרחב - בעיקר סביב ישובים".

      שפני סלע מסכנים את בריאות בני האדם. ביכולתם להפיץ את מחלת הלישמניה הידועה גם בשם "שושנת יריחו". ד"ר אסי סיקורל, מומחה לרפואת המשפחה, שירות הבריאות כללית מחוז דרום טוען כי באופן כללי הלישמניה זו מחלה שמועברת על ידי חיות. "מה שמעביר אותה זה סוג של יתוש שנקרא זבוב החול אבל זה בעצם יתוש, שהוא בעצם עוקץ מכרסמים שהם מהווים מאגר של הפרזיט וזה מקבל את הפרזיט מהם, ואחר כך הוא עוקץ בני אדם וברגע שהוא עוקץ את בן האדם אז הפרזיט נכנס אל הרקמה מתחת לעור שם הוא מתמקם ומתחיל להתרבות".

      הפתרון לתפיסתו, משלב בין פעולות ריסוס נגד יתושים, גזם צמחייה שמושכת שפנים, וגידור חצרות הבתים. "אנחנו עושים ניטור, לכידות של היתושים אחרי שראינו מאיזה כיוון הם מגיעים, וניקיון של חצרות היישוב מהצמחים שהמכרסמים חיים מתחתם. אחרי שהבחנו מאיפה מגיעים הזבובים שהם נגועים יותר, באזורים האלה אנחנו מקיפים את היישוב בגדר עם רשת צפופה שהיא מטופלת גם בחומר נגד הזבובים. אנחנו ראינו בעבודה שלנו סדר גודל של 50 אחוז של ירידה במספר המקרים החדשים של הידבקות בשושנת יריחו".

      המשרד להגנת הסביבה מספר בתגובה לדברים כי "המשרד משקיע כעשרה מיליון שקלים , מהם שני מיליון במחוז הדרום, במיגור מחלת הלישמניה, בישובים בהם מספר המקרים שנתגלו ודווחו על ידי משרד הבריאות מעיד על מוקד של בעלי חיים נשאיים. במשרד לא נתקבל כל דיווח רשמי ממשרד הבריאות על בעיה כזו בערד" ממשרד הבריאות נמסר כי "מתחילת השנה דווחו ללשכת הבריאות שני מקרי לישמניה בבני אדם בערד, באחד מהם יתכן שההדבקה לא בוצעה בעיר."