שקופות- על הנשים הפלסטיניות שחיות בדרום ללא זכויות ומעמד

תוקפו של חוק האזרחות מוארך מדי שנה, משנת 2003 ומונע בפועל הסדרת מעמד חוקי וקבלת תעודת זהות כחולה מאלפי זוגות מעורבים - פלסטינים וישראלים. ההזנחה בטיפול הבירוקרטי להסדרת המעמד מצד הבעלים ומדיניותה הנוקשה של הממשלה, משאירה נשים רבות בסטטוס של חסרות מעמד, ללא אפשרות לקבל זכויות בסיסיות, השכלה או תעסוקה ראויה.

אותם זוגות מעורבים וארגוני זכויות אדם טוענים כי המדינה צריכה לבדוק בצורה פרטנית יותר את הבקשות להסדרת מעמד ואם לא נשקפת סכנה ביטחונית, הרי שעליה לאשר אותן באופן מידי. המתכונת הנוכחית של יישום חוק האזרחות מהווה ענישה קולקטיבית, הם מוסיפים, ופוגעת אנושות בזכות הבסיסית לחיי משפחה בקרב אזרחים ערבים. משפחות רבות מחפשות מפלט מהמבוי הסתום, בין היתר על ידי עידוד הבנים לגיוס משמעותי בצה"ל.
אלהאם אלכמלאת, מנהלת מרכז זכויות ידיד ברהט מספרת על בורות גדולה בקרב זוגות מעורבים, בכל הנוגע ליכולתם לפעול למען הסדרת מעמדם. "בגלל כל מיני בעיות בירוקרטיות וחוסר ידיעה לגבי הזכויות, הבעלים מתעייפים מהתעסקות עם הבירוקרטיה ומזניחים את הנשים", היא מספרת. "לא מטפלים בבעיות שלהן והן נשארות בלי ביטוח רפואי וללא תמיכה כלכלית" .

תיאור מציאות חייה של פאטמה, במקור מיריחו וכיום נשואה ומתגוררת ברהט, מחזקת את דבריה של אלהאם. "אני לא יכולה לעשות כלום", היא מספרת. "אני מוגבלת. כל דבר שאני רוצה לעשות לילדים שלי אני לא יכולה. אפילו ללכת למרפאה. אין לי ביטוח רפואי ואני לוקחת אותם רק לרופא פרטי. לא תמיד יש לי כסף לשלם - המצב קשה ..". מהצד השני של המשוואה, צד הבעלים, נשקפת אותה מציאות עגומה ובעייתית. נאיף אבו בלאל מרהט, נשוי לאישה מיריחו, ממתין בקוצר רוח והתרגשות ליום לידת בנו – אך אינו יודע כיצד יוכל להסדיר את מעמדו בחוק. "אשתי עוד מעט צריכה ללדת ואני לא יודע מה לעשות איתה", הוא מספר. "אחרי הלידה רושמים את התינוק בלי שם האב, ואחר כך צריך לעשות הרבה בדיקות והרבה בלגן. התחלנו לפחד ללכת לסורוקה מפחד שיתפסו אותנו וייקחו את אשתי ממני, ויעצרו אותי".