פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דעה: גם בפייסבוק הרצוג מוכיח שאין לו עמוד שדרה

      הרצוג הביע סולידריות עם צרפת וצבע את תמונת הפרופיל שלו בצבעי דגלה, מהלך של הזדהות ומחווה לאירופה הפצועה. אבל מה הסאבטקסט של זה ואיך זה קשור למנהיגות הפסיבית ונטולת היוזמה שלו?

      עצרת הזדהות עם צרפת, כיכר רבין. 14 נובמבר 2015 (ראובן קסטרו)
      עצרת הזדהות עם צרפת בכיכר רבין (צילום: ראובן קסטרו)

      אדם הוא סך הטעויות שלו. וזה נכון כפליים כשמדובר במנהיגים פוליטיים. האסון בפריז מלמד אותנו שהרצוג במחוות הזדהות קטנה אינו ראוי שנתייחס אליו כמנהיג אופוזיציה שנותן פייט אמיתי למפלגת השלטון.

      מבחינה אישית הרבה יותר קל לי להזדהות עם ערכים סוציאליים ודעותיי קרובות יותר לשמאל, אבל בכל זאת אפשר לדבר על שגיאה אחת מהותית של מי שאמור לייצג את הדעות הפוליטיות שלי, שגיאה שאינה יכולה לעבור לסדר היום.

      ועל מה אני מדברת? כידוע, רבים מאיתנו (לא אני) צבעו את תמונת הפרופיל שלהם בצבעי דגל צרפת. מחווה של פייסבוק לנוכח האסון. גם הרצוג החליף את תמונת הפרופיל שלו והנה לנו מנהיג אופוזיציה שכרטיס הביקור שלו הוא סמל של מדינה אחרת. מה נאמר ומה נגיד, בהחלט מהלך. בואו נחשוב אם במאזן הזה של בעד או נגד כמה הוא מרוויח ומה הוא מפסיד.

      נתחיל מהרווח. הרצוג מביע סולידריות עם מדינה מוכת אסון. יפה. זה מהלך של הזדהות ומחווה לאירופה הפצועה. אבל מה הסאבטקסט של זה? טוב ששאלתם, כי הנה הגענו להפסד הצורב שמנחית מכה אחת אפיים: הרצוג באקט הכביכול סולידרי הזה מצטייר כמנהיג פסיבי, כנוע לתכתיבים טרנדיים, נטול יוזמה אמיתית משל עצמו, מובל, כזה שאפילו פייסבוק מצליחה להתאים אותו למידותיה שלה. מנהיג שהוא אחד העם, במובן המביך של המילה.

      ונשאלת השאלה - מדוע מנהיג אופוזיציה במדינה יהודית (מבלי להיות ציוני באופן חריג) משנה את תמונתו לצבעי סמל הלאום של מדינה אחרת? רק לי זה צורם? הרי לא מדובר במהלך תזזיתי מתוך גחמה של רגע. ישבו יועצים פוליטיים והחליטו שה"לקוח" יקבל ניקוד ציבורי אם יעשה מהלך כזה. ונשאלת השאלה, האם על כל אסון בקנה מידה עולמי יחליפו מנהיגנו את תמונת הייצוג שלהם לדגל המדינה התורנית? ודבר נוסף שבעיניי מעורר הרבה התנגדות למהלך - האם דמם של הצרפתים הפריזאיים אדום יותר מילד רוסי או ילדה עיראקית שקיפחו את חייהם במלחמה של הגדולים? הרי דאעש הוא דאעש בכל מקום, אלה רק הקורבנות שמתחלפים ולובשים זהות ותרבות אחרת. מדוע הדם של הצרפתי שווה יותר, כי פריז יפה יותר? אליטיסטית יותר בעינינו? כי השפה מתנגנת לנו טוב יותר באוזן? כי קרואסון ושאנסון הם מושאי ערגה שלנו במונחים של אירופה הקלאסית?

      יצחק הרצוג החליף את תמונת הפרופיל שלו בפייסבוק לדגל צרפת בעקבות הפיגועים בפריז (צילום מסך , פייסבוק)
      יועצים פוליטיים החליטו שה"לקוח" יקבל ניקוד ציבורי (צילום: פייסבוק)

      אני מבינה בהחלט את החשיבות של צרפת המערבית כסמל העולם החופשי, כמדינה שמייצגת ערכים של חירות ושוויון. אלה ערכים שאנחנו שואפים אליהם בתור מדינה חילונית ודמוקרטית. כל מדינה שאלה הם ערכיה הפלורליסטיים ראויה מאיתנו לסיוע הומניטרי וביטחוני. בוודאי ובוודאי, על זה אין מחלוקת. האינטרס שלנו בתור דמוקרטיה אמיתית במזרח התיכון הוא שתהיינה מדינות חזקות מהסוג שמייצג את העולם החופשי, את עולם הדעות, את עולם הסאטירה והביקורת על השלטון (ע"ע שארלי הבדו) והאינטרס שלנו הוא לחזק אותן ולהעניק סיוע כשמשהו בהן מתפורר או נפגע. ראש הממשלה נתניהו אמר כבר מהתחלה שיעניק לצרפתים סיוע, סיוע בטחוני למוד מהניסיון המר שלנו עם טרור. זהו מהלך ראוי ונכון.

      ונחזור למהלך של הרצוג. האם נתניהו, גם ובעיקר בשבתו באופוזיציה, היה רואה לנכון להחליף את תמונת הפרופיל שלו לצבעי דגל של מדינה אחרת? והתשובה ברורה - בוודאי שלא. החלפת התמונה כמוה כוויתור על הכריזמה המנהיגותית, על היציבות שלו בתור מוביל דעה, דרך, מצע אידיאולוגי
      מנהיג אמור לייצר מהלכים, ליזום, ולסחוף אחריו את ההמון. ולא להיפך. ברגע שמנהיג לוקח את המצפן ההנהגתי שלו ומכוון אותו לפי טרנד בפייסבוק, לפי מה שכרגע "נחשב" - משהו כאן חורק ואינו ראוי להיקרא הנהגה. ואת זה כנראה יכול להרשות לעצמו רק מנהיג אופוזיציה שאינו לוקח את עצמו ברצינות רבה מדי.


      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.