פוסט ויראלי שהופץ אתמול קרא לצרפת לנהל מו"מ עם דאעש בעקבות מתקפת הטרור. מחבריו האירוניים משתמשים בטקסטים שהישראלים רגילים לשמוע ממדינות אירופה לאחר פגועים: "בעקבות האירועים האחרונים בפריז, ישראל קוראת לשני הצדדים לשמור על איפוק כדי למנוע הסלמה. ישראל אף ממליצה לממשלת צרפת להגיע להסכמה על קו גבול החוצה את פריז לשני חלקים, כדי שהצדדים יוכלו לחיות בשלום זה בצד זה. ממשלת ישראל הודיעה שהיא בוודאי אינה מצדיקה פעולות אלימות אך מציעה לצרפת לבדוק את נושא האפליה של המיעוט המוסלמי בצרפת, המביאה צעירים באופן בלתי מאורגן, לפעול מתוך ייאוש. כולל דיון על שתי מדינות צרפתית בצד מדינה אסלאמית".
הפוסט אולי ישכנע ישראלים רבים בחוסר הסימטריה אבל לא נראה שיעשה הרבה באירופה גם אם יתורגם לכל השפות שם .מי שמצפה שהצרפתים והאירופאים ישנו את יחסם למדיניות ישראל מול הטרור עלול להתאכזב. חיבוק שלנו כלפיהם עלול לגרום את ההפך, ניסיון להיבדל מאיתנו.
גם בארה"ב, אחרי ה-9.11, היו מי שבידלו את עצמם מישראל והיו שטרחו להאשים את ישראל כמי שגרמה לאמריקה לשלם את מחיר תמיכתה בה. לאירופאים ולצרפתים מסורת אנטישמית בת אלף שנים והיא לא נעלמה אחרי מלחמת העולם השנייה. היא רק הוכנסה לארון. עכשיו היא יוצאת מהארון והיא לובשת צורה "מקובלת יותר" של אנטי-ציוניות.
לאירופה המערבית אין היום רוח קרב
אולם לא הכל נובע מאנטישמיות. ה-DNA האירופי המודרני מכיל בתוכו גם רוח של ליברליזם, חופש וטולרנטיות, מה שמעקר את יכולת הלחימה אל מול האסלאם הכובש והופך את אירופה לגן עדן לטרור אסלאמי. הצרפתים לא שינו את התנהלותם למרות גלי הפיגועים שכבר עברו. אין שם לחימה שיטתית בטרור. הגבולות נשארו פתוחים ולטרוריסטים יש רכבות מהירות היישר ליעדיהם במרכזי הערים.
לאירופה המערבית אין היום רוח קרב. אפילו לא לצרפתים שהתרחקו מאד מרוח הקרב של המהפכה הצרפתית. שיחות הסלון שלהם בבתי קפה בפריס על תיקון עולם איבדו מזוהרם והיא הפכה לניהיליסטית ואגואיסטית (ששיאה במלחמת העולם השנייה בשת"פ עם המשטר הנאצי.)
אבל הפוסט האירוני הזה עלול להפוך לחלום בלהות. בעבר גל טרור הביא את ממשלת צרפת להסכם סודי עם אש"ף שהעניק לה חסינות בפני הטרור תמורת שחרור מחבלים שנידונו לשנים ארוכות בכלא הצרפתי. הצרפתים עלולים לחפש מסילות להסכם עם ארגוני אסלאמיים. זה לא יקרה מיד. בזמן הקרוב יהיו הצהרות וגם מבצעים נגד הטרור. אבל במקביל הם ינסו לייצר שיח מדיני, אגב, בדיוק כפי שעושה ארה"ב לאחרונה עם אל קעיאדה באפגניסטן, כולל שחרור מחבלים מהכלא הביטחוני בצפון קובה. הדרך הזאת עלולה להיות גם על חשבוננו.
המסקנה העצובה שהפוליטיקאים בעולם החופשי לא באמת נלחמים בטרור אלא מתנהלים איתו ומכילים את מבצעיו .אין לעולם המודרני אורך רוח לשלם מחיר על מלחמה עיקשת וארוכה בטרור. הפוליטיקאים של היום קונים לעצמם שקט לטווח הקרוב בסוג של שביתת נשק. במחיר מלחמות טרור במשמרת של אלה שיבואו אחריהם או בהפנייתם למדינות אחרות.
המתכון שהם מגישים לישראל במאבקה בטרור, בנוי מרכיכות אירופאית בתוספת אנטישמיות . את שניהם יש לדחות על הסף.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.