מפקדיו של סגן ש' החליטו שהגיע הזמן שייצא לחופשה אחרי 11 שבתות רצופות בהן שהה באחד החמ"לים המסווגים ביותר באמ"ן, המכונה "שאצי". בחמ"ל הזה מתבצעת מלאכת הסיכולים הממוקדים נגד בכירי אויבי ישראל. זה היה ביום שישי. אחרי כמה שעות בהן הספיק להריח את התבשילים מהסירים של אימא צלצל הטלפון. עוד לפני שענה למפקדיו בטלפון המוצפן אותו הוא סוחב לכל מקום, הבין הקצין הצעיר שהחופשה הסתיימה.
"'קיבלנו אישור. הולכים על אל-רול. הולכים על האופרציה שתכננו'", אמר מפקדו של סגן ש' מעבר לקו. פניו נדרכו כי הבין שמקבלי ההחלטות בישראל נתן מבצע לחסל בכיר בארגון החמאס. מקבלי ההחלטות השתכנעו שהמידע המודיעיני שנאסף על ידי סגן ש' וחבריו ליחידה הוא מספיק איכותי ומדויק כדי לחסל את איש הכספים של ארגון הטרור מוחמד אל רול, האיש שאליו מתנקז הכסף מחו"ל ומגיע אל פעילי הזרוע הצבאית.
סגן ש' החל את דרכו בבית הספר לחי"ר של חיל האוויר. מפקד כיתת טירונים ולאחר מכן מפקד מחלקה. רק אז אותר על ידי גורמים באגף המודיעין ולאחר תהליך מיון ובחינת סיווג שנמשך שנה הוא התקבל לחטיבת המחקר. מהר מאוד התברר כי מדובר בבחור חריף ויצירתי. לפני חודשים אחדים פיתח יחד עם אחרים באמ"ן כלי מחקר שהציג באופן אישי לרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט ולראש אמ"ן האלוף הרצי הלוי. לדברי גורמים באמ"ן הכלי יביא לפריצת דרך במעקב אחרי האויב.
לראשונה מאז הוקם חמ"ל ה"שצי", הותר לצוות וואלה! NEWS להיכנס אל המקום שמוגדר כקודש הקודשים של חטיבת המחקר באמ"ן, ובו נאסף מידע מודיעיני על אויבי ישראל. החיילים אמורים לדעת ברגע האמת היכן נמצא מנהיג ארגון טרור ולאן נעה החוליה שירתה לפני זמן קצר רקטה לעבר רמת הגולן. מהחדר הזה החל להתגלגל גם מבצע חיסול איש הכספים של חמאס.
ההחלטה על החיסול של אל רול התקבלה אחרי מספר שבועות של לחימה במבצע צוק איתן. רקטות נפלו על עורף המדינה ומחבלים המשיכו לצאת מתוך מנהרות. בחטיבת המחקר של אמ"ן החל להתבצע חשבון נפש מעמיק. השאלה שהדהדה היטב בדיונים המרכזיים היא מה יהווה מכה קשה עבור חמאס? מה יקצר את הלחימה? מה יהיה הכי אפקטיבי? ואיך מגיעים לזה. קצינים בחטיבת המחקר העלו את האפשרות להוריד את ה'מגדלים האיטלקיים' בלב עזה אך גם עלו שמות של בכירים שניתן לחסל.
מספר שבועות של איסוף מודיעין על מוחמד אל רול הסתיים. הגיע רגע האמת. במקביל לחדר ה'שצי' נפתח חדר מיוחד בחיל האוויר שממנו ישלטו בפעולת החיסול.
אל רול, נשוי ואב לשלושה ילדים. מגיע מדי יום במכונית לביתו ואוסף את אשתו. סגן ש' מקבל מידע מודיעיני ממספר מוקדים ומאשר בחלל החדר של חיל האוויר כי אשתו והילדים עזבו את הבית. "אנחנו עוקבים אחרי האישה. היא מגיעה לבית של ההורים שלה . SO FAR SO GOOD הסביר ש' את התהליך שנועד למזער פגיעה בבלתי מעורבים. "בשעה עשר בבוקר, אחרי שעה וחצי של מעקב, אל רול יוצא מהבית ונכנס לרכב שלו", מספר סגן ש', בחור צנום, בתחילת שנות העשרים לחייו.
במסגרת ההכנות לפעולת החיסול תתבצע הכנה מפורטת בחטיבת המחקר שתנסה להעריך באיזה נתיב נסיעה יכול לבחור המבוקש, היכן הנקודה הטובה ביותר לפגוע בו ובתוך כך לפצוע כמה שפחות פלסטינים שלא מעורבים בטרור, ומעל כל זה תרחף שאלת ההפללה. לא רק איך פוגעים בדיוק רב במבוקש, אלא איך קובעים במאה אחוז שמדובר בו.
בדיונים המקדימים יידרש הדרג הצבאי הבכיר ומקבלי ההחלטות לקבוע כמה חשוב המבוקש. הסולם הזה, מסביר ש', נקבע מראש. "יש ממש רגעים ששומעים את הרמטכ"ל או את מקבלי החלטות אחרים בזמן אמת", מסביר סגן ש' ומוסיף, "מח"א תורן (נציג חיל האוויר הבכיר ביותר שאחראי על ביצוע הסיכול הממוקד א.ב) מדבר אתו. זה קרה כמה פעמים בחודשים האחרונים".
אל רול החל בנסיעה. שלוש פעמים מתעכבת התקיפה רק בגלל החשש שאין אתו אף גורם נוסף במכונית. "אתה פוגע במי שצריך. חיל האוויר סורק ומעריך מה ההסתברות שלי לפגוע עם כמה שפחות נפגעים", מספר הקצין הצעיר. אל רול קולט לרכבו מיליוני דולרים והוא בדרך למסור אותם לבכירים בחמאס. שלוש פעמים מכריזים בחדר את המילה 'רשאי' אך נציגי חיל האוויר משתהים רק בגלל החשש לפגוע באזרחים. אלו הרגעים בהם העצבים של כולם מתחים עד הקצה.
"בשלב מסוים. הקרון אומר ששוגר (הטיל א.ב) ומחכים לפגיעה", מסכם ש' את המהלך, "הייתי יכול לחסוך שלושים יום של איסוף וכו'. לתקוף אותו בבית עם שלושה ילדים. נשמע רע מאוד. זה המצב הנתון כשאנחנו נמצאים במלחמה. המדינה לא הלכה לפתרון הקל והפשוט. אישה ושלושה ילדים זה שיקול. גם גבר שנמצא איתו זה שיקול משמעותי עבורנו. לא סתם באירוע הזה רק הוא נהרג". התקשורת הפלסטינית מיהרה להגיע לזירת האירוע ולדווח על החיסול. בתמונות שהועלו תוך דקות אחדות לרשתות החברתיות נראו היטב שטרות הדולרים פזורים סמוך למכונית.
"זה שאני עושה את המצגת ואומרים לי שזה מחר אצל ראש הממשלה - אותי זה פחות מעניין", קוטע סגן ש' שניות ארוכות של שקט בחמ"ל, כי חבריו חוששים לדבר. הם לא רגילים לפגוש עיתונאי, בטח לא במקום המוגדר כקודש הקודשים עבורם. "זה נשמע אולי חצוף וצעיר, אבל זה פחות מלהיב אותי. זה שהיום אני מסמן מבנה שמחר יורה על ישראל רקטה ואנחנו פוגעים בו, או במי שעושה לנו רע - זה עושה לי את זה, או שפגעתי באדם שמעביר מיליוני דולרים למי שחופר את המנהרות ורקטות - זה מלהיב אותי. מצגות? פחות. אין פה שמחה לראות אדם נהרג בשידור חי. חשוב גם את זה להגיד. אנחנו לא קמים בבוקר עם מטרה את מי אנחנו הורגים הלילה. אני לא רוצה שזה יצטייר כך. אבל מי שעשה רע ומי שידו פוגעת בישראל צריך לדעת שהוא ישלם על זה בלילה או מחר בלילה או במבצע הבא".
יש גם את הרגעים שאחרי החיסול, בהם נדרשים החיילים בחמ"ל ה"שאצי' לאמת את חיסול הבכיר. שחלילה לא הצליח להימלט כפי שאירע עם מוחמד דף. "יש רגעי מתח כשהטיל משוגר ובעוד כמה שניות אשתו תדע על זה. אתה שומע את זה. ואתה שומע על זה. לא לשם אנחנו מכוונים. זה חלק מהעולם. אדם חוקר אדם. יש לו אישה. ואחר כך יש שבעה, ואתה חשוף לכל זה. בסוף אם אתה יודע איפה הבן אדם אוהב את השווארמה שלו ואם הוא לא הגיע עד השעה 13:30 אז כנראה משהו לא טוב קרה לו. ואני יודע שהילדה שלו נולדה בפברואר. לפעמים אתה יודע דברים על אחותו שהוא לא יודע, לפעמים אתה יודע דברים עליו. בסוף בסוף ההרגשה היא לא שמחה, זו הקלה".
לצד סגן ש' ישבו בזמן הריאיון מספר קצינים וחיילים מזירות שונות, שאחראים לאורך כל השנה - במשמרות שלפעמים חוצות את ה-24 שעות ברציפות - על איסוף פרטים על סדר יומו של מנהיג טרור ושאר בכירי ארגונו, איתור ומעקב אחר ארגונים ברחבי סוריה, לאתר את מוקדי דעאש בסיני ולעקוב אחר בכירי ארגוני הטרור בזירה הפלסטינית בדגש על ארגון החמאס. בשונה מיחידות מודיעיניות מקבילות בפיקוד דרום ובפיקוד צפון, חיילי חטיבת המחקר עוסקים באיסוף ומחקר על אודות אישים בכירים ביותר ומטרות תקיפה איכותיות.
סרן י' הוא הוא אחד מהם. הוא החל את דרכו כלוחם בחטיבת הצנחנים והגיע אל חטיבת המחקר באמ"ן כשהוא בעל ידע מבצעי והבנה על מה שמתחולל בין בתי המבוקשים ואיך נראות הסמטאות הכי צפופות במזרח התיכון. "התפקיד שאני עושה היום הוא הרבה יותר מבצעי ממה שעשיתי כלוחם. בכלל בלי השוואה. אני כקרבי אף פעם לא הבנתי מה אנשים עושים בקריה. רק כשאתה מגיע לכאן, לאמ"ן, אתה מבין מה עושים פה. אתה תופס את כל הצבא אחרת לחלוטין. יש אירועים כאן שגורמים לך לא ללכת הביתה במשך שבועות". כל החיילים והקצינים סביב השולחן מחייכים חיוך של "כמה שהוא צודק".
"המודיעין אוסף את המידע שהאויב לא נרצה שנדע עליו. כמה אנחנו קורעים את התחת בשביל פיסת מידע קטנה וחשובה. היו לילות שיצאתי מכאן שיכור מאושר", מוסיף סרן י'. ראש חטיבת המחקר באמ"ן תא"ל אלי בן מאיר, שנוכח בשיחה, מבקש להדגיש כי מלאכת איסוף המודיעין כוללת חדירה לתוך המרחב הפרטי של המבוקשים ובכירי ארגוני הטרור, ולמרות זאת יש כבוד בעולם המודיעין וחייליו משתדלים לא להציף פרטים שלא רלוונטיים למשימה. "אנחנו נזהרים בכבודם של אנשים", הוא אומר.
נ', בת 20, חוקרת בחטיבת המחקר, מביטה על החדר הכל כך צפוף שמוקף מסכי טלוויזיה על הקירות ומסכי מחשבי על השולחנות. "פה מתנהלות המשימות השוטפות של הזירה הצפונית אחריה אני עוקבת. כל זירה מתחלקת לענפים. אני בענף המטרות והיעדים. פה בחדר הזה יש בעיקר משימות חו"זי (כלי טיס שמבצעים גיחות צילום מעל אזורים בשטח אויב). בכל משימה יש חוקר ומפענח. החוקר אחראי על הצד המודיעיני והאותות (האזנות לשיחות טלפון וכו') והמפענח אחראי על הצד הוויזינטי (כל מה שנראה לעין. לדוגמה צילום ממצלמת המזל"ט).
נ' מספרת כי חלק מהמעקבים שהיא מבצעת הם אחרי דמויות משמעותיות בלבנון אך כאן היא נעצרת. חשש מלחשוף סודות. ראש חטיבת המחקר מתערב: "זה לא רק אנשים. זו שגרת יום מלאה. היא תקבל חומר גולמי אבל לא פרטים פיקנטיים. זה לא מעניין אותה. היא תדע שהוא הולך למישהי והיא יכולה לדעת שיש לו מאהבת, אבל לא מעניין אותה מה קורה שם".
כדי להבין את כובד המשקל, הם עוקבים אחרי בכירים בארגוני טרור, ועוד?
רח"ט מחקר: "הם עושים את הכול. נראה לי שהם גם עוקבים אחריי".
מה לשיטתכם הוא כישלון?
א' , בן 20, מפענח ביחידה, משיב: "במקצוע שלי כישלון זה לא לעמוד בעומס של העבודה. האחריות שניתנת על המש"קים היא יותר תמרוץ. לעמוד בכל האחריות שניתנה לך. הייתה בעבר טעות כששני אנשים עסקו באותו דבר או משהו שאבד לנו ומצאתי אותו, יעד לדוגמה, אתגר לאתר אותם ולמצות אותם".
רח"ט מחקר: "הם לא עובדים קשה אלא עובדים הרבה. יש פה גם תא שירותים אחד ל-200 חיילים שעומדים בתור. הם יעבדו במשמרת 24 שעות ואומרים לך 'ג'ובניק', אבל הוא לא יכול לספר לך שהוא עוקב אחרי מנהיג ארגון טרור. המסר שלי אליהם הוא לא לטעות את אותה טעות פעמיים. ללמוד מטעויות ולהשתפר. לא לקפוא על השמרים. האויב משתנה ואיתו האתגר. לשם כך הקמנו גוף שנקרא 'עיצוב המחקר' כדי להתאים מתודולוגיות. איך לחקור ארגונים חדשים".
איך אפשר בכלל לפתח אחיזה מודיעינית על ארגוני טרור כשכל יום אחד מהם מחליף שם וצורה בזירה הסורית?
סרן מ', העוסקת בזירה הסורית: "אנחנו כן רואים חשיבות גדולה לעקוב גם אחרי הקבוצות הקטנות. בסופו של דבר יש משהו שמחבר ביניהן וזה בעיקר השמירה על הבית או סיבות אתניות ואידאולוגיות. זה מורכב. לכל אחד יש מנהיג אחר. לצד זה אנחנו מתמקדים באיומים המשמעותיים: יכול להיות ארגונים סלפים כמו דעא"ש שהולך ומתבסס בסוריה, כמו חזית אל נוסרה שזה אל-קאעדה, וגם הישנים והמבוססים כמו המשטר הסורי, האיראנים וחיזבאללה".
זה נשמע קשה מאוד לאתר מבין כל הכוחות בסוריה חוליה שבעוד רגע תשגר רקטה לעבר ישראל.
סרן מ': "עושים הערכות מצב הרבה יותר דינאמיות, מאתגרים את המערכת וממש מתווכחים אחד עם השני. כל אחד מציף את האתגרים שלו. שמים דגש על קבוצות שיכולות לאיים על ישראל ויושבות מאוד קרוב לגבול. מצד שני קבוצות גדולות, אלו שיעשו טלטלה נוספת בסוריה. איזו קבוצה תיכנס לדמשק. סתם כדוגמה".
המערכת סולחת לך על טעויות? בגלל הדינמיות בסוריה?
סרן מ': "סולחת זו מילה מורכבת. גם המערכת לומדת ומבינה שצריך לשכלל ולשנות את המתודולוגיות שלנו בהפללת מטרות. גם בהפללת הארגונים והלבנתם. כל הזמן לאתגר את עצמנו".
מה זה כישלון?
סרן מ': "יכול להיות לזה שני כיוונים - לא להצליח להתריע על ארגון קטן שמחר יכול לעשות פיגוע נגד ישראל. כמו מה שהיה לנו לפני מספר חודשים. נורות שתי רקטות לעבר ישראל ומאוד קשה לנו לראות מי הקצה ומי מכווין אותם. ומהצד השני תפניות מאוד גדולות שקורות בזירה הסורית כל הזמן, שלא תמיד יש לנו הכלים להתריע בפניהן. גם פגיעה באזרחים. לעקוב אחר רכב שהוא לא רלוונטי. לא תמיד יהיו לך כל הכלים להחליט את ההחלטה הנכונה".
בסיטואציה שבה נכנס מחבל מתאבד למטה הכללי של צבא סוריה בדמשק ולא ברור אחרי הפיצוץ מי מת או לא מת, האם מולי יושבת הבחורה שאם זה יקרה מחר אמורה לדעת מבין כל הגופים החוקרים, מה קרה שם? מי נהרג? ומי נפצע?
סרן מ': "אני אישית לא. אבל הזירה אמורה לספק את התמונה הזו בצורה הכי ברורה שיש. גם להתריע מן הסתם. ואם לא הצלחנו אז להבין מה קרה. מה ההשפעות וההשלכות של זה להמשך. יכולים להיות לזה כל כך הרבה תרחישים. יש משמעות לזהות הנפגעים".
במרכז השולחן יושבת רס"ן ע', בת 31. ראש מדור מטרות חיזבאללה. נשואה, משפטנית בהשכלתה, בזמן שחברותיה השתלבו במשרדי עורכי הדין הגדולים במדינה היא ממהרת להודות שהיא מכורה לעבודתה הנוכחית. כדי להבהיר את גודל האתגר שניצב מולה - בתפקיד שבגללו החליטה להמתין עם הרחבת המשפחה - היא מספרת בחיוך מלא סיפוק, "כשנכנסתי לתפקיד אמרו לי לא לזלזל אף פעם באויב שלך חיזבאללה הוא ארגון לומד, מתפתח ובונה את עצמו ויש לו מורים טובים (מתכוונת לאיראן, א"ב). הוא האיום המרכזי. אנחנו נמצאים בזירה במלחמת מוחות יום יומית עם הארגון. אתה צריך לדעת לחשוב כמו שהאויב שלך חושב. איך לאסוף עליו ולהפליל מטרות. אתה צריך לדעת את הצעד הבא. אם תבוא אחריו ,יכול להיות שזה מאוחר מדי".
"זה אתגר של שגרה וחירום. אנחנו גם מנסים להבין איך הוא יפעל נגדנו ביום לחימה. ההשתנות של המזרח התיכון משפיעה עלינו כי הוא היום ארגון מאוד מפוסק. הוא פועל בסוריה. ולא כמו בעבר שישב רק בלבנון. הוא צובר הרבה ניסיון מלחמתי מצד נוסף יש לו עוד חזיתות שהן לא ישראל".
אז את המספר "100 אלף רקטות" את מכירה היטב. את מוטרדת?
רס"ן ע': "קודם כל אני מוטרדת. הארגון הזה הוא חכם. הוא לא עושה לנו חיים קלים. אם אנחנו מסתכלים על צוק איתן, אז זה האח הקטן של מלחמת לבנון השלישית. אפילו לא מדברים במונחים של מלחמת לבנון השלישית אלא מלחמת חיזבאללה הראשונה. הארגון התפתח מאוד מאז מלחמת לבנון השנייה. הפיקוד והשליטה. האמל"ח שלו היום הוא הרבה יותר איכותי. הוא מקפיד על ביטחון מידע. בעבר היה פשוט לאסוף מידע על פעיל. היום הם מודעים ליכולות שלנו והם פועלים בהתאם. היום הרבה יותר קשה".
אומרים שהזמן עושה את שלו. את הופכת לקהת חושים בשלב מסוים?
"אני לא קהת חושים. יש פה חשיבות. כל אזעקה בצוק איתן היא אזעקה. היא עושה את שלה. לכן אני מקפידה על כל מטרה. לדעת עד הסוף מה המטרה הזו משרתת בהיגיון המבצעי מול הארגון. למה לתקוף אותה. יש לנו הרבה מטרות אבל מול זה עומד ההיגיון. חיזבאללה נטמע באוכלוסייה ולכן אנחנו צריכים לקחת בחשבון את הדילמות. למה הבית הזה ולא הבית ליד. אני לא אמליץ על מטרה אם היא לא משרתת הישג מבצעי של חיזבאללה. אני ממליצה גם מתי לתקוף אותה. אנחנו מנהלים שיח מודיעיני ומבצעי מה זה משרת? מה מסביב? במי זה יכול לפגוע? מה הנזק האגבי?
המטרות שלנו זורמות לשני בנקים: מטרות תגובה - ברגע שזה עולה לאירוע קונקרטי כמו תגובה מעזה על ירי רקטות. לרוב אנחנו מציעים יותר מהצעה אחת. לאפשר למקבל ההחלטות לבחור איזה הישג ואיזה נזק, האם הוא רוצה לגרום לאויב להכיל את זה או לדרדר. גם במקרה הזה אתה בדו שיח עם האויב. צריך לחשוב איך הוא יגיב ובהתאם לכך לבחור את המטרה".
אולי זה עונה על השאלה של 52 ימי לחימה בצוק איתן, לדוגמה. מדוע רק בסוף תקפנו את המגדלים האיטלקיים בעזה שהיה להם אפקט משמעותי?
סגן ש': "שאלה טובה. יש לי תשובה טובה אבל זה לא המקום לזה".
את חיסול אוסמה בן לאדן הובילה חוקרת אחת של הCIA, שאחרי חמש שנים הצליחה לאתר אותו. אבל לפני המבצע היא הייתה עסוקה בלשכנע את המערכת שלמרות שאין 100% מודיעין היא משוכנעת שהוא מסתתר בבית ההוא בפקיסטן, במרחק קצר מאוד מאקדמיית הצבא הפקיסטני, בניגוד לכל הסיכויים. זה העולם שלכם?
סגן ש': "אני הייתי במצב הזה הרבה פעמים. קמ"ן מצד אחד רוצה לסייג, מצד שני להשיג את ההישג הנדרש. משהו שקרעת עליו את התחת בחצי השנה האחרונה. כששואל אותה שר ההגנה 'מה הסבירות שהאדם (בן לאדן) נמצא בבית? היא אומרת 100% אבל בגלל שאני קמ"נית אני אגיד תשעים ומשהו אחוז'. האומץ הזה לבוא להגיד 'אני לא יודע הכול אבל אני מעריך', הקמ"נים אלופי העולם בזה. אבל מצד שני להגיד זה ההישג הנדרש שלי. אני בטוח בהשתלשלות האירוע ובמודיעין 'לכן אני חושב ש'. זה איזון עדין מאוד. זה קרה לאיזה סא"ל כשהסתיים הסיכול הזה, אז אמרתי לו 'מזל טוב, בכל זאת פעם ראשונה'. אז הוא אמר לי כשכולו מזיע 'עזוב אותי, תן לי ללכת לשתות קפה'".
למה? כי הוא פחד להיכשל?
סגן ת': "כן. בסוף זה חיי אדם".
אז אתם עובדים ממש קשה וקוראים לכם ג'ובניקים מהקריה.
סרן י' מהזירה הפלסטינית: "האתגר הוא מחשבתי וגם כשאני יוצא לחופש זה מעסיק אותי. האויב קובע לנו את החופשות ואת היציאות. אי אפשר לדעת כלום".
רס"ן ע': "הזמנתי מקום במלון כרמים לכבוד יום הולדת לבעלי, וזה לא קרה מעולם, כי הייתה מתיחות בזירה הצפונית. זה המזל שלי. בעלי מילואימניק של הזירה, והוא מבין".
