רוב הסיכויים שהשם אבשלום בן שלמה לא אומר לכם כלום, אבל בקרב קהילת חובבי הג'ז בעולם הוא נחשב לווירטואוז של ממש. בן שלמה, "מדען של צלילים" כפי שהוא מציג את עצמו, מתגורר בערד כבר יותר מ44 שנים, וממשיך לנגן כפי שנהג תמיד למרות שכבר עבר את גיל שבעים.
בגיל צעיר הוא הצטרף לשתי קבוצות שהפכו למשמעותיות ביותר בחייו - העבריים הישראלים שמקיימים את מצוות התורה לפי פרשנות מיוחדת בלי לראות עצמם כיהודים וקבוצת המוסיקאים הרדיקליים ששינו את פני הג'ז בארה"ב בשנות הששים של המאה ה20. נהוג לחשוב שקהילת העבריים התיישבה לראשונה בדימונה, אך מתברר שזה לא מדויק. אבשלום עלה לארץ עם אשתו בתחילת שנות השבעים היישר לערד . פרט לנוף המדברי אליו היה צריך להתרגל , התמודד גם עם שממה מוסיקלית. "זאת הייתה ירידה גדולה בשבילי", הוא נזכר. "אז הייתי מסתובב באירופה עם נגנים גדולים, כל מיני. להגיע לפה, זה היה ירידה גדולה, אבל זה היה בחירה שלי. ישראל וערד זה מקומות רוחניים, המקום של בני ישראל, של שבט יהודה. אנו יהודים משבט יהודה, זה לא דת, זה אזרחות שלנו".
ודי להקל על ההתאקלמות שלו בארץ חדשה הקים אבשלום יחד עם חבריו את להקת "שליחי הנשמה". הסגנון המוסיקלי החדש שהביא משיקגו לא מצא חן בתחילה באוזני המקומיים אך למרות זאת הוא המשיך ליצור ולהופיע. חמש עשרה שנים אחרי עלייתם לנגב, התאקלמו אבשלום וחבריו היטב, והרגישו חלק בלתי נפרד מקהילת העיר. הם הופיעו על הבמות בפסטיבל ערד והיוו חלק בלתי נפרד מהצלחתו עד שהופסק בגלל האסון ב1995. "היינו מאוד מעורבים בפסטיבל", הוא נזכר. "הבנות והבנים, היו עושים צמות, היינו מוכרים, חלק מהפסטיבל עצמו. אחרי שהתדרדר, הפסיקו ואח"כ סירבו לעשות משהו אחר איתנו".
בקהילת העבריים מרגישים שהבירה ה"תרבותית" שלהם היא ערד, כעת כשהפסטיבל כבר לא שם דבר כפי שהיה, החליט ענויאל בן אליעזר, יו"ר עמותת "עליית השחר", להקים עמותה בשם "עליית השחר" במטרה להעלאת את המודעות לבני הקהילה. "להזכיר לילדנו על המסע הקסם של אנשינו מארץ ישראל, לעבדות ובחזרה הביתה", לדבריו. "היום יש עדיין אנשים בישראל שקוראים לנו "כושים", למרות שאנחנו כאן בישראל כבר כמעט 50 שנה ויש אנשים שלא מכירים אותנו. לרובנו יש מעמד "תושב קבע", אבל לחלק קטן יש אזרחות ועובדים להגדיל את המספר הזה. יש לי אזרחות ישראלית, ויש לאבשלום, יש לאשתי ויש לבת שלי שהייתה בצה"ל". דרך העמותה מקווים חברי הקהילה כי יחזירו את העטרה ליושנה ויזכו בכרטיס הכניסה המיוחל לחברה הישראלית.
העמותה מתכוונת להקים בעיר מוזיאון מורשת, לארגן כנסים ומופעים והכל בכדי להביא ולשמר בתודעה הישראלית את קבוצת העבריים. אבשלום הוא שותפו של ענויאל ליוזמה, והוא האחראי על הפן המוסיקלי בפרויקט. "צריך לעשות יותר פסטיבלים, יותר ערבים של מוזיקה חיובית", הוא אומר. "שהאוכלוסייה תוכל להכיר בנו, לראות, לשמוע, להרגיש, רואים מה שאנחנו עושים כי אנו בעד העם ורוצים לעשות משהו חיובי, זה חלקנו, לעשות משהו חיובי".
זרים בתוכנו- קהילת העבריים הישראלים עדיין מבקשת להשתלב בחברה הישראלית
בן שיף
12.11.2015 / 8:19