מחקר חדש של סחר חברות השקעות בבורסה בארה"ב מסביר למשקיעים מדוע כדאי להם להימנע מפעילות עסקית ביום האחרון של כל רבעון - ובמיוחד בסוף השנה. בעיתון "ניו יורק טיימס" דווח כי במחקר נמצא כי ביום המסחר האחרון של הרבע, מנהלי קרנות נוטים להעלות את מחירי המניות בעצמם על ידי הזמנות קניה דקות ספורות לפני סגירת המסחר. הסיבה: ביום המחרת מתפרסמים סיכומי הרבעון, שמשפיע על המסחר במניה לכל אורך הרבעון הבא.
בנסיבות מסוימות פעילות זו עשויה להיות בלתי חוקית. ועדת הסחר והביטחונות אוסרת בפירוש על "סימון המחירים" שמוגדר כ"ניסיון להשפיע על מחיר הסגירה של מניה על ידי הזמנת רכישה או מכירה לקראת סיום המסחר". על אף שקשה להוכיח עבירה על ההוראה, הוועדה מצליחה מדי פעם לאתר עבריינים. הפעם האחרונה שאירע מקרה כזה היתה באוגוסט 2001, כשננקטו צעדים נגד שתי חברות לניהול כספים החברה הבת האמריקאית של איי.בי.אן אמרו וחברת הייעוץ הבינלאומית אושל.
ואולם, סימון המחירים דומה מאוד לפעילות המכונה "הכנת חלון" ואינה מנוגדת לחוק. בהכנת חלון, מנהלי הקרנות מנסים "לפתוח את הרבעון ברגל ימין" על ידי מכירת מניות שלהן היו ביצועים כושלים בימים הקודמים, ורכישת מניות חזקות יותר. הדמיון בין סימון המחירים להכנת חלון מקשה על איתור העבריינים.
הפעילות מואצת ב-5 הדקות האחרונות
החוקרים מרק מ. קאהארט, הפרופ' רון קניאל, הפרופ' דיוויד ק. מוסטו והפרופ' אדם ו. ריד ניתחו מסחר במניות בהשוואה של דקה לדקה מיולי 1993 ועד יוני 1999. במחקר הם הצליחו לאתר את תופעת סימון המחירים, ולהבדילה מהכנת חלונות. בעוד שהכנת החלונות נעשית במספר סיבובים לפני סוף הרבעון, סימון המחירים מתרכז בדקות הסגירה של יום המסחר.
החוקרים בדקו ומצאו כי פעילות המסחר מואצת בכ-27 אחוזים בחמש דקות הסגירה של יום סגירת הרבעון, לעומת חמש הדקות האחרונות ביום רגיל. כך, נוצרת האשליה המקווה של ביקוש גובר למניה שמעלה את מחירה. הממצאים גם מסייעים להסביר מדוע קרנות מובילות נופלות בימים שלאחר תחילת הרבעון. הממצאים המלאים מתפרסמים בגיליון אפריל של כתב העת Journal of Finance.