פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דעה: מי בעד צער בעלי חיים?

      מדוע ארגוני בעלי החיים שבדרך כלל נאבקים כנגד תופעות בתעשיית המזון בשל הצער שנגרם לחיות, דווקא הם תומכים בעיקור כירורגי של חתולים, צעד הכרוך בסבל רב ומנוגד להלכה היהודית

      מדריך חתולים לטיפול בבני אדם (אתר רשמי , יוטיוב)
      (צילום: יוטיוב)

      במתקפה מאורגנת ומתוזמנת, חברו יחדיו גורמים שונים, שרוממות הדאגה לבעלי חיים בפיהם, למאבק על התקציב לסירוס ועיקור של כלבים וחתולים על ידי ניתוח כירורגי. אך האם הדאגה לסבלם של בעלי החיים היא זו שעומדת ביסודו של מאבק זה? ספק גדול.

      באופן תמוה, אותם גורמים, אשר בדרך כלל נאבקים כנגד תופעות בתעשיית המזון, אשר לטענתם, מסבות צער רב לבעלי חיים תוך מאמץ להוזלת עלויות ולהעלאת התפוקות, דווקא הם נלחמים בחירוף נפש למען הליך, שמלווה בגרימת סבל רב ונזק בלתי הפיך לבעלי החיים, וישנם גורמים מקצועיים שמטילים ספק ביעילותו של הליך זה.

      לו מי מאיתנו היה בוחר למנוע מחיות המחמד שלו את אפשרות ההולדה והיו ניצבות בפניו שתי אפשרויות. אפשרות אחת של ניתוח, שכמו כל ניתוח הוא כרוך בסיכונים, מלווה בחיתוך הגוף, במתן חומרי הרדמה ושיכוך כאבים (שאולי מספיקים ואולי לא), באפשרויות של זיהום לאחר מכן (ברור לכל שהחתולים והכלבים לא שוכבים בהתאוששות מספר ימים לאחר הניתוח), בתופעות לוואי ארוכות טווח, ובנוסף לכל, בחיתוך שליש מאוזנו של בעל החיים, בכדי לסמנו כמסורס/מעוקר. אפשרות שניה של טיפול הורמונאלי, למשל על ידי זריקה, שאומנם צריך לחזור עליו לאחר מספר שנים, אך הוא קצר, פשוט, ומסב הרבה פחות צער. האם יש ספק במה היינו בוחרים?

      אין חולק על כך שיש צורך להתמודד עם תופעת הכלבים והחתולים המשוטטים המתרבים בכמות מבהילה, אך בפני הרשויות ניצבות שתי אפשרויות. האם להפנות את המשאבים הציבוריים של כולנו לסירוסים ועיקורים המוניים, באופן שכרוך בו צער רב לבעלי החיים, או שמא להשקיע תקציבים בפעולות הורמונאליות או כימיות, שהינן פשוטות לביצוע ואינן כרוכות בסבל, וכן במחקר שיקדם אפשרויות אלו ואחרות.

      אלפים הפגינו בתל אביב בעד זכויות בעלי חיים, ספטמבר 2014 (מערכת וואלה! NEWS , צילום: רויטל טופיול, אנונימוס)
      הפגנה בתל אביב בעד זכויות בעלי חיים (צילום: רויטל טופיול, אנונימוס)

      האם יש ספק בבחירה הנכונה?

      מה עוד, שלפני הכל ואחרי הכל יש לזכור – פעולות הסירוס והעיקור באופן בלתי הפיך, על ידי ניתוח למשל, אסורות על פי ההלכה היהודית, לעומת האפשרויות האחרות. האם נכון שמדינת ישראל, מדינתו של העם היהודי, תשקיע את מיטב תקציביה בפתרון אשר רומס את תורת ישראל בלא לבחון ברצינות פתרונות ראויים יותר?

      ושמא ישאל השואל – הלא חלק מהגורמים אשר נאבקים למען ההליך הקיים של ניתוח לסירוס או עיקור, באמת דואגים ביום יום לרווחתם של בעלי החיים, והכיצד תטען להתעלמותם מסבלם?

      האמת שלארגונים הללו הפתרון לשאלה. אך אולי מן הראוי לבדוק, האם מי ששותף באופן אקטיבי ומרובה באותם ניתוחים, ועל ידי כך זוכה לחלק ניכר מאותם תקציבים, יכול להיות צד אובייקטיבי בדיון הנ"ל.


      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.