קשר השתיקה- על התמודדות עם פגיעות מיניות בין ילדי המשפחה

נושא הפגיעה המינית בין אחים ואחיות לא זוכה לחשיפה רבה. הבושה במקרים כאלה היא כפולה- התוקף והקורבן מתגוררים באותו בית, הם חלק מאותו תא משפחתי ובאותו מעמד היררכי במשפחה. האנשים שעומדים מאחורי הטיפול במקרים המורכבים והרגישים הללו סבורים כי ישנה חשיבות מכרעת לאופן השיתוף והשיחה על הנושא. "גילויו של מקרה גילוי עריות במשפחה, גוזר את מותו של התא המשפחתי", כך טוען ד"ר גיא עינת, קרימינולוג, מדריך קליני במרכז אפיק המטפל בילדים מתחת לגיל 12 שעברו תקיפה מינית. "כשפגיעה מתגלה, בעצם המשפחה הישנה מתה", לדבריו. "זאת החוויה הרבה פעמים של ההורים. מבחינתם הטראומה מתחילה ברגע הגילוי. אצל הילדים הטראומה היא כבר לפני. הרבה פעמים הורים אומרים לנו אנחנו רוצים לחזור למה שהיה פעם, והתפקיד שלנו להגיד אתם לא רוצים לחזור למה שהיה פעם, אתם רוצים לעשות משהו אחר. משהו חדש", הוא מוסיף.
עינת לוי, מנהלת מרכז ענב"ל שפועל בשיתוף משרד הרווחה, טוענת כי בשנים האחרונות ישנה מודעות מוגברת לגבי פגיעות מיניות ומה שבעבר היה מושתק, מקבל היום מענים טיפוליים רבים. במהלך כנס בבאר שבע שהתקיים השבוע היא התראיינה והרצתה על הנושא בפני קהל מומחים. "אני לא חושבת שיש יותר פגיעות, כמו שיותר אנשים זוכים לקבל מענה. מאז ומתמיד היו הרבה פגיעות מיניות, אנחנו מטפלים רק בקצה הקרחון. ככל שיש יותר מודעות שעולה בקרב אנשי המקצוע, הורים, מורים, רופאי ילדים ופסיכולוגים לנושא הזה של פגיעות מיניות וההשלכות ההרסניות בהיעדר טיפול, אז יש יותר פניות", לדבריה.
התלונות על פגיעה מינית לא פוסחות גם על המגזר הבדואי, שם הבושה - היא מעבר למשפחה הגרעינית. רוקיה מרזוק אבו רקייק, פסיכוטרפיסטית, ומטפלת בענב"ל סבורה כי סוגיית הכבוד המשפחתי יוצרת מחסום של בושה. "ברגע שזה מתפוצץ זה פגיעה באמא באבא באחים הכבוד הוא קולקטיבי כמו שהזהות היא קולקטיבית. כמה שמנסים להתנער מזה, אבל בסופו של דבר זה מביא בושה לא רק לילד או לנערה שמתמודדים עם הפגיעה אלא זה למשפחה והמערכתי".
בענב"ל שמים דגש מיוחד על עניין המודעות. חלק מהטיפול בבעיה, כך טוענים מנהליו, הוא "לגרום לילדים לדבר על הפגיעה וכאן צריכה להיכנס לתמונה מערכת החינוך". איזבל סרי-לוי, מפקחת ארצית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים סבורה כי בהרבה מקרים ילדים לא מספרים כי הם לא יודעים מה זה והם לא יודעים את המילה לתאר את מה שקורה להם. "ברגע שמספרים בתקשורת על משהו שקורה, למשל יש מצבים שאחים פוגעים מינית באחים שלהם בתוך המשפחה, זה עוזר לילד שנפגע להגיד א עכשיו אני מבין מה זה, וב', אני מבין איך קוראים לזה, וג' אני מבין שאני לא מבין וד' אני גם מבין מהחשיפה במדיה שזה משהו שאנשי טיפול מטפלים בזה, והמתן מידע הזה בהחלט עוזר לנפגעים וגם לפוגעים להבין את מה שהם עושים", כך לדבריה.