פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "ניצני שותפות": פרס זכויות אדם הוענק לראשי רשויות מכפר קרע ומנשה

      ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה, וראש המועצה המקומית כפר קרע, חסן עתאמנה, קיבלו את הפרס של קרן "פרידריך אברט" בטקס בברלין כאות הוקרה על פעילותם ליצירת דו-קיום. "צריך לפרוץ את בית הסוהר של הדעות הקדומות"

      טקס הענקת פרס זכויות האדם של קרן אברט בברלין (מערכת וואלה! NEWS , קונסטנטין ברנר)
      הזוכים בפרס (מימין): אילן שדה, יו"ר קרן פרידריך אברט קורט בק וחסן עתאמנה (צילום: קונסטנטין ברנר)

      ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה, וראש המועצה המקומית כפר קרע, חסן עתאמנה, קיבלו ביום חמישי האחרון את פרס זכויות האדם של קרן "פרידריך אברט", בטקס שנערך זו השנה ה-22 בברלין, בירת גרמניה. הפרס הוענק לשניים כאות הוקרה למחויבות ארוכת השנים לבניית חברה משותפת ולמאמצם הבלתי נלאה ליצירת דו-קיום בשלום בין יהודים לערבים בישראל.

      מדובר בפרס יוקרתי שעליו מתמודדים מדי שנה מועמדים רבים מרחבי העולם. פרס זכויות האדם של קרן פרידריך אברט מוענק מאז 1994, מדי שנה לאנשים או ארגונים שלדעת ראשי הקרן הוכיחו עשייה יוצאת דופן בתחום קידום זכויות האדם ברחבי העולם. בשנה שעברה זכתה בפרס אישה ממוגדישו, סומליה, שהיא ובעלה לחמו למען זכויות אדם בארצם ובשל פעילותם בעלה נרצח.

      הקרן שנוסדה בשנת 1925 היא הקרן הפוליטית הוותיקה ביותר בגרמניה, והיא פועלת כמוסד ללא כוונות רווח, שיחד עם שותפים ביותר מ-100 מדינות בעולם פועלת למען קידום דיאלוג בינלאומי והתפתחות דמוקרטית. הקרן קרויה על שמו של הנשיא הראשון של רפובליקת ויימאר, שבזכות מורשתו הפוליטית נוסדה הקרן והוגדרו מטרותיה. כקרן פוליטית בעלת קרבה רעיונית למפלגה הסוציאל-דמוקרטית, היא מחויבת לקידום עקרונות הדמוקרטיה והצדק החברתי.

      טקס הענקת פרס זכויות האדם של קרן אברט בברלין (מערכת וואלה! NEWS , קונסטנטין ברנר)
      (צילום: קונסטנטין ברנר)

      בין מי שהגיע לצפות בטקס הייתה כיפאח מסארווה, שנראתה נרגשת. "שמעתי על הטקס שעורכת קרן פרידריך אברט והחלטתי להגיע לאירוע", אמרה. כמו ישראלים רבים שעוקרים בשנים האחרונות לברלין, גם מסארווה מצאה ב-12 השנים האחרונות בבירה הגרמנית את ביתה.

      "כשנודע לי שאילן שדה מגיע לברלין לקבל אות לציון עשייתו לחיים משותפים, היה לי ברור שאהיה שם", אמרה מסארווה שנולדה וגדלה בבקה אל-גרביה, הנמצאת בשכנות לקיבוצו של שדה, מענית, ולמועצה האזורית מנשה, שבראשה הוא עומד. "אני מכירה אותו מאז שהייתי ילדה. הוא אדם שעבורו החיים המשותפים בין יהודים וערבים זו דרך חיים, לא בדיבורים ובסיסמאות, אלא במעשים".

      ריאד כבהא, ראש המרכז היהודי-ערבי לשלום שבגבעת חביבה סיפר איך כשהיה ילד הגיע אילן הנער ממענית ליישוב שלו, ברטעה. "זה היה בימי הממשל הצבאי. אילן הגיע עם כדור כדורגל, פתח לנו מועדון. אלו היו ימים שלא נפגשנו כמעט עם יהודים. הייתה לנו תורנות מי ישן בלילה עם הכדור. הוא הראה לנו שאפשר גם אחרת".

      "דו-קיום זה כבוד של שונים אחד לשני"

      בשנים האחרונות לבשה עשייה זו לבוש נוסף: מועצות מנשה וכפר קרע הנמצאות באזור ואדי ערה הצטרפו לפני כמה שנים לתכנית שותפות בין קהילות של גבעת חביבה. מרכז חינוכי של הקיבוץ הארצי שהוקם ב-1949 על שם הצנחנית חביבה רייך ופועל לקידום חיים משותפים בין יהודים וערבים בישראל, אשר לה שותפה גם קרן פרידריך אברט. במסגרתה נרקמו פרויקטים רבים ושיתופי פעולה שונים, לרווחת תושבי שתי המועצות.

      "במשך שנים דיברנו וחינכנו בגבעת חביבה לדו-קיום", אמר יניב שגיא, מנכ"ל גבעת חביבה. "לפני כמה שנים שינינו אסטרטגיה: הבנו שדו-קיום מדבר על כבוד של שונים אחד לשני, החיים זה לצד זה. החלטנו להגדיר מחדש את מטרתנו והיא בניית חברה משותפת. לצורך כך, הבנו שצריך לפתח ערוצים של שותפויות. לצורך קידום המטרה נבנתה תכנית ששמה 'שותפות בין קהילות' תחת ההבנה שיש לבנות שותפויות בין שכנים במודל שבונה את האזור כמרחב משותף", הסביר שגיא.

      עם תחילת הפרויקט לפני ארבע שנים, החלו לפעול במשותף שני צמדי רשויות יהודיות וערביות: מועצה אזורית מנשה יחד עם בקה אל-גרביה וכפר קרע, יחד עם פרדס חנה-כרכור. מאז הצטרפו עוד ארבע רשויות: מגידו היהודית ושכנתה הערבית מעלה עירון וכן זמר הערבית עם עמק חפר היהודית. סך כל תושבי הרשויות המשתתפות במיזם הוא 150 אלף.

      הפעילות המשותפת מתבטאת במישורים של כלכלה חברה וחינוך. מנשה לדוגמא, העבירה לכפר קרע 300 דונם שהיו מעין מובלעת שחדרה ליישוב הערבי ומנעה את פיתוחו. במקביל, החליטה מועצה אזורית מנשה על הקמת אזור תעשיה משותף, על אדמתה, בהכנסותיו יחלקו כל רשויות האזור. במקביל, יקום גם מכון לטיהור שפכים בשטח של מנשה. מפעילות המכון ייהנו כולם - יישובים יהודים וערבים. טיהור השופכים, שהוא תנאי מחייב לתכניות תכנון ובניה, יאפשר תכנון של היישובים הערבים.

      במקביל, נרקמות כבר תכניות משותפות לפרויקטים תיירותיים דוגמת פארק משותף למנשה ובקה. לצורך הקמת הזרוע של שיתופי פעולה מוניציפאליים נעשה תכנון מקדים. הפרופ' ראסם חמאייסה, מתכנן ערים וגיאוגרף מאוניברסיטת חיפה, מכין מעין ספר עבודה שמגדיר את החסמים הקיימים בין שתי הרשויות השותפות ומצביע כיצד השותפות תקדם אינטרסים של אותן רשויות ותממש את הפוטנציאל הטמון בשותפות.

      תוך זמן קצר החלו לצמוח עוד יוזמות רבות: מעלה עירון ומגידו מתכננות הקמת אצטדיון כדורגל משותף, כפר קרע מעודדת מדענים יהודים להשתתף במחקרים מדעיים במו"פ (מחקר ופיתוח - א"א), בכפר קרע בשנים האחרונות חלה עלייה במספר החוקרים היהודים שעובדים בשותפות עם המו"פ בעיקר מאוניברסיטת תל אביב, בקה ומנשה מקדמות הקמת מועדון ספורט משותף ותכניות רבות נמצאות בשלבי גיבוש.

      הצד החינוכי תופס גם מקום מרכזי בתכנית. שגיא מסביר כי לימודי השפה הם מרכיב הכרחי. עברית בקרב הערבים וערבית אצל היהודים. לדבריו "בקרב הדור הצעיר הערבי ידיעת העברית ירדה מאוד. הוריהם דיברו עברית מעולה. אבל הנוער היום מחובר לעולם שונה של תקשורת המונים - ערוצי לוויין, אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות. הכל בערבית". הוא סבור גם כי מאז אירועי אוקטובר 2000 החלה מגמה של התבדלות בקרב החברה הערבית.

      מרכז גבעת חביבה החל להפעיל תכנית ללימודי עברית בבתי הספר הערבים ולוקחים בה חלק כבר עשרת אלפים תלמידים ערבים. במקביל, פועל מזה עשרות שנים בגבעת חביבה בית ספר ללימודי ערבית. תלמידי הרשויות השכנות נפגשים לאורך כל השנה, מגיל בית ספר יסודי ועד לתיכון, תכניות המפגש שונות ומותאמות לכל גיל.

      "לא מדובר עוד במפגשים בודדים כבעבר", אומר שגיא, "אלא במפגש רציף. יש זמן לחוויה משותפת. בעבר, המפגשים החטופים אפשרו רק לגעת בקונפליקט ובשוני. תכניות החינוך שלנו פועלות בחיבור בין הקהילות ויוצרות תשתית של הדור הבא". לדברי כבהא, "רוב ילדי ישראל, יהודים וערבים, יכולים להגיע עד גיל בגרות בלי שערבי פגש יהודי ולהיפך. אצלנו הם נפגשים שוב ושוב ושוב".

      הבחירה בישראלים נראתה חשובה על רקע גל הטרור בארץ

      קורט בק, יו"ר קרן פרידריך אברט, רואה בשותפויות ובהיכרות שהתכנית יוצרת בין הקהילות תנאי יסוד לחיבור בין האנשים. "צריך לפרוץ את בית הסוהר של הדעות הקדומות", אמר בטקס חלוקת הפרס. שגיא אמר כי "רוב הפעילות שלנו הייתה אמורה להיעשות על ידי המדינה. זה אבסורד. אנחנו מחליפים את המדינה ורוב התמיכה מגיעה מבחוץ, דוגמת העזרה שמגישה קרן פרידריך אברט. משרד הפנים היה צריך לעשות זאת".

      ביומיים בהם התארחו בברלין זוכי הפרס והצוות מגבעת חביבה, ניכר עד כמה חשוב לקרן הגרמנית לתמוך ולחבק את הפעילים מישראל. ההחלטה על הפרס ניתנה כבר לפני כמה חודשים, אולם על רקע החודש הקשה האחרון בישראל, נראתה להם חשובה עוד יותר. בכירים במפלגה הסוציאל דמוקרטית אירחו אותם בבונדסטאג והביעו מחויבות גדולה למיזם המשותף. המארחים נמנעו למתוח ביקורת על הצדדים המעורבים בסכסוך וביקשו רק להביע תמיכה ולחזק, כאילו עוטפים שתיל רך של תקווה שרוחות רעות מנסות כל העת לפגוע בו.

      ואכן, ההכרזה על קבלת הפרס, לפני כחודש בשגרירות גרמניה בישראל, נדחתה בשל הימים הקשים של גל הטרור, בהם גם היה פיגוע בגן שמואל שבמנשה. לדברי חסן עתאמנה, "זה לא קל לקחת חלק בפעילויות משותפות בימים כאלה. אתה צריך גם לעמוד מול החברה שלך ולומר שזו הדרך היחידה שעומדת בפנינו".

      לדבריו, באחד הימים הסוערים של ההפגנות בקרב הציבור הערבי, ירדו כמה צעירים לעבר כביש 65 וביקשו לשרוף צמיגים ולמחות בדרך לא חוקית. "ניצבתי מולם, הבטתי להם בעיניים ואמרתי להם שזו לא דרך המחאה. אני גאה בזהות הערבית-פלסטינית שלי ואני לא מוחק אותה, אבל אני אזרח ישראלי ואמרתי להם שהמחאה אפשרית רק במסגרת גבולות הדמוקרטיה".

      לדברי שגיא, "החודש האחרון הוכיח שכבר רואים ניצנים של השותפויות. הקשר שנוצר יצר בסיס משותף להתמודדות עם מצב של משבר. יש הדברות ומנגנונים שונים שמפחיתים מתחים. אם באוקטובר 2000 באזור שלנו היו הפגנות קשות והרוגים, הרי שהחודש זה לא קרה. במקומות שבהם הפעילות מתרחשת יש תקווה ואמונה שניתן לנצח את הכוחות ההרסניים. אני משוכנע שגם מהמקומות האפלים ביותר ניתן לייצר עתיד טוב יותר".