ליל 4 בנובמבר, 1995. לפני זמן קצר נקבע בבית החולים איכילוב בתל אביב מותו של ראש הממשלה, יצחק רבין, שנורה בידי מתנקש בסיומה של עצרת שלום בכיכר מלכי ישראל. שרי הממשלה ההמומים מתכנסים לישיבת חירום בירושלים.
תיעוד של הישיבה הזו מציג את פרס - שבמהלך הישיבה אושר מינויו לראש הממשלה - פותח את הדיון ומעדכן את השרים על שיחותיו ם מנהיגי העולם. בין הראשונים להתקשר, סיפר פרס, היה נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון. "הוא היה מאוד מזועזע, אפשר היה לשמוע את ההתרגשות בקולו". צוות צילום רשמי תיעד את הישיבה ההיסטורית, וכעת - במלאת 20 שנה לרצח - מאפשר ארכיון צה"ל במשרד הביטחון לפרסם את תוכנה.
"צלצל גם ראש ממשלת ספרד, שראה את יצחק לפני שבוע ימים בניו יורק ועדיין הזיכרון היה טרי. צלצל ערפאת, ואבו מאזן ויש עוד הרבה טלפונים לענות. עכשיו יש כמובן סדרי הלוויה. בסוף הישיבה אנחנו גם נקיים דיון מעשי". בשלב הזה של דבריו, פרס פונה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מיכאל בן-יאיר, כדי שיבהיר "מה המצב החוקתי" שבמסגרתו מתנהלת הממשלה כעת.
בן-יאיר מקריא לשרים מספר סעיפים מתוך "חוק יסוד: הממשלה". הוא מתחיל מסעיף 23-ב', הקובע כי "נפטר ראש הממשלה - רואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום פטירתו". אחר כך, סעיף 25 - "נפטר ראש המשלה, תקבע הממשלה מי מבין השרים יכהן כראש הממשלה בפועל עד שתיכון הממשלה החדשה". סעיף 25-א' מסביר את מעמדה של הממשלה במצב כזה, ואומר כי "הממשלה היוצאת תמשיך במיצוי תפקידיה עד שתיכון ממשלה חדשה" שתזכה לאמון הכנסת.
זו הייתה הפעם הראשונה שישראל התמודדה עם מצב כזה. בן-יאיר, רכון מעל לספר חוקים עבה ומחזיק בידיו צרור ניירות צהובים שמתוכם הקריא את סעיפי החוק, הסביר כי הממשלה צריכה למנות שר שיכהן בפועל כראש ממשלה עד שתיכון ממשלה חדשה, שתוכר על ידי נשיא המדינה. לידו יושב שמעון פרס, ומאחוריו נראה לכמה שניות איתן הבר, עוזרו הקרוב של רבין ומי שנאלץ לבשר לציבור הישראלי את הבשורה המרה על מותו. מינויו של פרס אושר בישיבה זו פה אחד.
בהמשך נראה שר המשטרה דאז, משה שחל, מוסר לשרים עדכון על מה שידוע לכוחות הביטחון לגבי ההתנקשות ברבין. "מתנקש ירה בראש הממשלה שלוש יריות, פגע בו בשתיים, בחזה ובחלק העליון, ופגע בשומר ראש מחוליית האבטחה. בידי המשטרה חשוד ששם המשפחה שלו עמיר, שם פרטי יגאל, יליד 1970, תושב הרצליה, לדבריו הוא סטודנט למחשבים ומשפטים שנה שלישית באוניברסיטת בר אילן. החשוד משתף פעולה עם המשטרה וגובים ממנו עדות. לדבריו הוא קנה אקדח לפני שנתיים".
"לטענתו הוא ניסה בעבר פעמיים לבצע התנקשויות בראש הממשלה - פעם אחת בעת חנוכת המחלף בכפר שמריהו כאשר הדבר לא הסתייע בידו, ופעם נוספת לפני זה ביום הפיגוע בבית ליד, הוא המתין לראש הממשלה שאמור היה להשתתף ביד ושם, אבל בגלל הפיגוע ראש הממשלה נסע לבית ליד, והדבר הזה נמנע ממנו".
"לפי טענתו הוא החליט על דעת עצמו לבצע את המעשה, נסע באוטובוס וניצל את הרגע וירה את שלוש היריות. הוא אומר שאיננו קשור להתארגנות כלשהי. הוא מדבר בצורה חופשית, רגוע, איננו מביע חרטה - ושמעתי ממנו דבר אחד, שהכוונה שלו הייתה לעצור את המהלכים על ידי פגיעה בראש הממשלה וכך מתוך זה הוא עשה".
"ההנחיה שהוא אומר שקיבל היא מלמעלה. האיש הוא איש דתי, חובש כיפה שחורה, שמישהו לא היה יכול אפילו להעלות על הדעת שהוא מסוגל למעשה. במשטרה אין לו רישום פלילי עד הרגע הזה, עד כמה שבדקנו". בהמשך מדבר גם המפכ"ל דאז, אסף חפץ, שאומר כי "נראה על פניו שהוא עשה את זה לבד". המצלמה חולפת על פניהם הנפולות של השרים.
בסרט נוסף, שצולם יום למחרת ומפורסם גם הוא כעת על ידי ארכיון צה"ל, ניתן לראות את השרים מכונסים לדיון כאשר פרס, אינו נוכח בחדר - כיוון שעסק בשיחות טלפון עם מנהיגי העולם שביקשו לקבל עדכון על המצב. את הדיון מנהל הרמטכ"ל דאז, אמנון ליפקין-שחק, שהגיע מביתו לבוש בבגדים אזרחיים. הנושא שעומד על הפרק הוא סידורי ההלוויה של רבין, שנקבעה ליום שני ה-6 בנובמבר, כיממה וחצי לאחר הרצח.
סרטון אחר מציג את ישיבת האבל המיוחדת של המטה הכללי ביום שלאחר הרצח. הישיבה מתחילה בדקת דומייה ולאחריה מקריא הרמטכ"ל ליפקין-שחק דברים מן הכתב: "צבא ההגנה לישראל אבל ומרכין דגלו עם מותו ללא עת של ראש הממשלה ושר הביטחון, רב אלוף במילואים יצחק רבין, ומביע זעזוע עמוק מרציחתו בידי מתנקש. אבד לעם ישראל ולצה"ל איש רב פעלים, לוחם בפלמ"ח וממניחי היסוד לצה"ל. מפקד ומצביא דגול. צה"ל דואב ומבכה את האובדן. יצחק רבין היה מורה דרך, מפקד שהוביל את צה"ל להישגים ובשיאם הפיקוד על צה"ל במלחמת ששת הימים". מאחורי ראשו של ליפקין-שחק מופיעה תמונה של ראש הממשלה המת.
"כל פצוע וכל הרוג גרמו לו לכאב פיזי", מספיד ליפקין-שחק את רבין. "אנו מפקדי צה"ל וחייליו, מבטיחים להמשיך לצעוד בדרך שהתווה לנו, תוך חתירה ללא ליאות ליעדים אותם ביקש להשיג - לראות צה"ל חזק, איכותי, העומד בגאון בכל משימה המוטלת עליו, קשה כקלה". ליפקין-שחק מתאר את רבין כ"איש צבא בכל רמ"ח איבריו", וגם כ"איש בעל עוצמה נדירה". בסיומו של קטע הווידאו, לאחר ההספד של הרמטכ"ל דאז, נראות לכמה רגעים ההכנות לקראת הלוויה בהר הרצל.
(פרסום ראשון: 17:00)