פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המומחים חלוקים בנוגע להעברת מעונות היום לפעוטות למשרד החינוך

      הצעד שאותו מקדם שר החינוך נפתלי בנט להעברת האחריות על פעוטות עד גיל שלוש ממשרד הכלכלה למשרדו יבטל שנים של ניסיון שהצטברו באגף מעונות יום בתמ"ת, טוען מומחה להתפתחות הילד. מנגד, הוא עשוי להביא לאבחון מוקדם של ליקויים התפתחותיים

      שר החינוך נפתלי בנט בחמ"ל משרד החינוך, אוגוסט 2015 (נועם מושקוביץ)
      "היה פה ניצול הזדמנות פוליטי לגמרי, אבל לא אכפת לי". שר החינוך נפתלי בנט (צילום: נועם מושקוביץ)

      עם התפטרות שר הכלכלה אריה דרעי שלשום (ראשון) ממשרדו, ניצל שר החינוך נפתלי בנט את שעת הכושר הפוליטית שנקרתה בדרכו ודרש להעביר את האחריות על המעונות לילדים עד גיל שלוש מאחריות משרד הכלכלה למשרד החינוך, אותו הגדיר "האבא והאמא של הגיל הרך". הממשלה החליטה להקים ועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר שתבחן את ההחלטה במשך 45 יום, ובכירים במערכת החינוכית והפוליטית מעריכים כי היא אכן תמליץ על כך.

      כיום, משרד הכלכלה אחראי על הכשרת מטפלות, על הפיקוח עליהן ועל רשתות המעונות הגדולים כמו ויצ"ו ונעמ"ת, בהן שוהים קרוב למאה אלף ילדים. משרד הכלכלה מפקח גם על מחירי המעונות. המומחים חלוקים בנוגע להעברת האחריות על מאות אלפי ילדים למשרד החינוך כאשר חלקם טוענים כי מדובר בצעד שייצור רצף חינוכי יעיל לטובתם, ואחרים טוענים כי הוא דווקא יפגע בהם ובהורים. "זה לא סוד שהמעונות מאז ומתמיד נמצאים בתמ"ת וזה לא מתאים", אמר אתמול בנט. "ילדים הם לא מכונה תעשייתית, הם צריכים פדגוגיה וחינוך, וזה צריך להתרכז במשרד החינוך ברצף של מלידה ועד גיוס".

      גן ילדים (בוצ'צ'ו)
      "ילדים צריכים פדגוגיה וחינוך". גן ילדים (צילום ארכיון: בוצ'צ'ו)

      "כל המחקרים מראים שהשקעה בגיל הרך היא המפתח לעתיד", הוסיף וטען שר החינוך. "מחקר בארצות הברית הראה שעל כל דולר שאתה שם על ילד, התרומה לכלכלה היא 15 דולר. הייתי שר הכלכלה ולמדתי את זה, ואז הממשלה נפלה". בנט הודה כי "היה פה ניצול הזדמנות פוליטי לגמרי, אבל לא אכפת לי, המטרה קידשה את האמצעי".

      "כיתות גדולות ואיכות לא מספיק טובה"

      פרופ' אבי שגיא-שורץ, ראש המרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה, לא מתלהב מהרעיון, ומבהיר כי "גם בתוך טווח הגילים הזה יש צרכים מאד שונים". הוא טוען כי "עד גיל שנתיים הפן הטיפולי הוא החשוב מכול, ואני דואג שאם זה יעבור למשרד החינוך המסגרות יהפכו להיות חינוכיות יותר, ופחות מדי טיפוליות".

      לדברי שגיא-שורץ, "באופן עקרוני, תמיד עדיף שמשרד אחד יטפל בכל הרצף הקשור לילדים, אבל זה צד אחד של המטבע. משרד החינוך במתכונתו הנוכחית, עם אתגריו הנוכחיים, לא מצליח לטפל כראוי בטווח הגילים שלוש עד כיתה א'. יש כיתות גדולות ואיכות לא מספיק טובה, אז למשרד החינוך יש עדיין אתגרים מאוד גדולים כאן".

      שגיא-שורץ מסביר כי היסטורית נקבע שמשרד הכלכלה יטפל בילדים, לטובת הכלכלה, ומשרד החינוך לא יעשה זאת בהכרח טוב יותר, מפני שהפעוטות זקוקים לטיפול ולא לחינוך. "לפני שנים רבות נקבע השם של התמ"ת – ראשי התיבות של תעשייה, מסחר ותעסוקה. החלק של התעסוקה שיקף בדיוק את המקום של מעונות היום בתוכו, טיפול באימהות עובדות ומתן מענה סביר לילדים מאוד צעירים שהוריהם העובדים צריכים סידור", הסביר.

      גן ילדים (ShutterStock)
      "מהלך מאוד בוסרי". גן ילדים (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

      שגיא-שורץ הוסיף: "לכן המהלך של להעביר את כל הטיפול למשרד החינוך לא נראה מתאים בשלב הנוכחי, זה מאד בוסרי. משרד החינוך רחוק עדיין מלהצביע על איכויות גבוהות בגילאי הגיל הרך, לכן לדעתי אין לו עדיין את הכלים, נכון להיום, להתמודד עם גיל שלוש ומטה, ובמיוחד מגיל לידה עד שנתיים. הצורך בהסתכלות על יחסי הגומלין בין המערכת המטפלת להורים הוא מאוד רלוונטי וחשוב. יש שנים של ניסיון שהצטברו באגף מעונות יום בתמ"ת והרבה ידע כיצד להתמודד עם הממשק הזה של הורים-ילדים. גם כאן, זה רחוק מלהיות אידיאלי, כי המדינה לא השקיעה מספיק במעונות יום – אבל באגף מעונות יום ישנה כיום הרבה מודעות וניסיון, ומערכות מקצועיות ששואלות את השאלות הנכונות".

      "יחד עם זאת, בהחלט אפשר לשקול מעבר למשרד החינוך, אם יהיה תיאום בין-משרדי, ואם כל הידע, המומחיות והניסיון שהצטברו יועברו עם בעלי המקצוע השונים כדי להבטיח את היישום הראוי ביותר על ידי משרד החינוך לטובת הילדים הרכים ומשפחותיהם. צריך פשוט להימנע עד כמה שאפשר מ'לזרוק את התינוק עם האמבטיה'".

      ד"ר שולמית ביסמנובסקי, יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל ומומחית לגיל הרך, דווקא תומכת בשינוי. "כל הכבוד שסוף סוף מישהו הבין, למרות שכשבנט היה שר הכלכלה הוא פחות רצה לוותר על זה", אמרה. "לפי כל המחקרים, השנים האלו הן קריטיות ולא יכול להיות שמשרד החינוך נכנס רק אחר כך. בעיות שנוצרות היו יכולות להימנע אם משרד החינוך היה אחראי מלכתחילה", הדגישה. "כך לדוגמה, אפשר לזהות ילדים עם קשיים התפתחותיים ומשרד החינוך ידע את זה בגיל צעיר במיוחד והילד יוכל לקבל את הצרכים שלו מגיל צעיר. היום הילד במשרד הכלכלה ובמשרד החינוך לא יודעים כלום עד גיל שלוש רק אז מתחילים את האבחונים. גם גננות יוכלו לעשות רצפים ולעבור ממוסד למוסד וההסתגלות של הילדים תהיה קלה יותר כמו שעושים היום בשכבות יותר גבוהות".

      גם היא מודה שהפן הטיפולי חשוב בגילאים אלו, אך קובעת כי אסור לוותר על הפן החינוכי. "משרד הכלכלה אמון על גיל לידה עד שלוש והוא רואה את הפעילות הזו מנקודת מבט של תעסוקת נשים, כל האינטרפרטציות שלו נובעות מזה ולדעתו לא צריך גננות אלא מטפלות. לדעתנו זה הפוך".

      ביסמנובסקי מבטיחה כי "ההורה ירגיש את השינוי על הילד, על הלמידה, על ההתפתחויות ועל המיומנויות. כמובן זה תלוי מה משרד החינוך יעשה עם הכלים האלו". כך גם לגבי הפיקוח. "המפקחים של משרד החינוך הם ד"ר לחינוך, אבל במשרד הכלכלה זה פקחים. הם בודקים עניינים מינהליים וטכניים".

      "תהליך חינוכי קריטי ויסודי"

      פורום ועדי ההורים תומך גם הוא בצעד. יו"ר ועד הגנים בפורום, ישראל אליסף, מסר אתמול כי "מסגרות לתינוקות ופעוטות אינן רק כלי לעידוד הורים לצאת לעבודה, כי אם בראש ובראשונה תהליך חינוכי קריטי ויסודי שמעצב את עולמו של הפעוט ודורש כלים פדגוגיים מקצועיים, על מנת לתת לילדינו את הכלים החינוכיים הטובים ביותר מיומם הראשון".

      במשרד החינוך לא התייחסו לשאלה אם המהלך יביא גם להפחתה במחיר המעונות להורים ולמשמעות התקציבית הגבוהה שעלולה להיות להחלטה. ואכן, ד"ר קלודי טל, ראש החוג והתכניות לגיל הרך במכלל לוינסקי לחינוך, מעריכה כי "מימוש ההחלטה יחייב השקעת משאבים אדירה, כיוון שגודל משרות המחנכות, תנאי עבודתן והכשרתן תצטרכנה להלום את תנאי העבודה וההכשרה של הגננות שעובדות בגנים ציבוריים מזה, ואת מאפייני התינוקות והפעוטות מזה".

      הכנה ליום השואה בגן ילדים "אמנון ותמר" ברמת גן, אפריל 2015 (מגד גוזני)
      "גודל המשרה של המחנכות יצטרך להלום את משרת הגננות" (צילום ארכיון: מגד גוזני)

      לשיטתה, "חשוב גם להכיר במגוון של מסגרות חינוך שמתאימות לילדים מאוד צעירים, כמו מיעוט משתתפים בכל קבוצת גיל, קבוצות הטרוגניות מבחינה גילית ועוד, וכן מתן ביטוי לשונות בין תרבותית בגידול ילדים", מה שמן הסתם ידרוש תקציבים נוספים. "לא צריך להזדרז לבנות מסגרות חינוך-טיפול המוניות מבלי לתת מענה הולם לילדים עצמם", הזהירה ד"ר טל.

      למרות תמיכתה העקרונית בצעד, הרי שהוא רחוק מלהתממש לדבריה. "יהיה זה אחראי שלא להשלות הורים לילדים צעירים שפתרון איכותי לחינוך לילדים עד גיל שלוש הוא מעבר לפינה. תכנון ויישום רציניים של רפורמה כזו אמורים להימשך זמן רב ולהיות מתוכנן היטב".