"הנהג ניסה בכל הכוח שלו לקחת ממני את האקדח. יחיא שהלך אל הדלת השנייה כדי לבדוק מי בתוך הרכב ירה לכיוון הנהג ואני נפגעתי ביד שמאל. האקדח נפל ממני. עזבתי את האקדח ונכנסתי אל הרכב" - כך עולה מתמלולי חוליית המחבלים שנעצרו בחשד שרצחו את הזוג איתם ונעמה הנקין לפני כחודש סמוך לבית פוריק שבשומרון.
תמלולי חקירת פעילי חמאס מתפרסמת היום (שני) במסגרת בקשת המדינה להריסת בתי המחבלים. העדויות וההודאות של המחבלים פורסמו לנוכח עמדת המדינה כי אף שטרם הוגשו כתבי אישום, המעורבים בפיגוע הודו בחקירות בביצוען.
כרם רזק, אחד מחברי החוליה שאף נפצע במהלך הפיגוע, סיפר כי ביצע עם חברו יחיא חאמד את הפיגוע אחרי שהתגייס לחמאס השנה. "הבחור החל לנהוג אחר הישראלי והוא עקף את הרכב. כשהיינו במקביל לרכב הישראלי יחיא ירה מתוך הרכב, אני לא יודע כמה כדורים. אחרי הירי הרכב הישראלי נעצר בצד הכביש וירדנו כדי לבדוק את מצב הנוסעים. אני החזקתי באקדח ויחיא ברובה M-16".
"הלכתי לכיוון הדלת לבדוק מה קרה לנהג ושמתי לב שהדלת קצת פתוחה. פתחתי אותה וראיתי שהיה שם גבר עם דם על פניו ועל החזה". בשלב זה תיאר רזק כי איתם הנקין ניסה להיאבק עימו. "הנהג ניסה בכל הכוח שלו לקחת ממני את האקדח. יחיא, שהלך אל הדלת השנייה כדי לבדוק מי בתוך הרכב, ירה לכיוון הנהג ואני נפגעתי ביד שמאל. האקדח נפל ממני. עזבתי אותו ונכנסתי אל הרכב. לפני שנפצעתי הבחנתי בשני ילדים יושבים ברכב אך אני לא שמתי לב אם הם היו פצועים".
לפני חודש בדיוק הודיע שב"כ כי פענח את רצח הזוג איתם ונעמה הנקין שאירע ביום חמישי, 1 באוקטובר, סמוך לבית פוריק שבשומרון. כוחות צה"ל, שב"כ והמשטרה עצרו חמישה פעילי חמאס משכם שהודו במעשיהם בחקירתם. החוליה כללה מפקד שסיפק את הרובים, תכנן את הפיגוע אך לא השתתף בו בפועל, נהג המכונית שהסיע אותם ושניים נוספים שירו לעבר המכונית שבה נסעו בני משפחת הנקין. מלבדם, נעצרו חמישה סייענים נוספים. עוד עלה מהחקירה כי תוך כדי הירי פצע אחד המחבלים את חברו בשוגג, ולכן הם נאלצו לעזוב את זירת האירוע במהירות. במערכת הביטחון מעריכים כי בשל כך ניצלו הילדים.
מפקד החוליה הוא ראעב אחמד מוחמד עליוי, בן 37 משכם. חברי החוליה הם יחיא חג' חמד בן 24, סמיר כוסא בן 34, רזק בן 33 וזיאד עאמר בן 26. רזק היה זה שנפגע בשוגג במהלך הפיגוע מירי חברו והוא נעצר בבית החולים בשכם.
לפי חקירת שב"כ, בשלב זה נמלטו רזק, אחמד ושותפיהם מזירת האירוע. רזק פונה לבית חולים, שם אושפז עד לפריצה של כוח צה"ל מיוחד ונעצר. כשנשאל רזק מדוע ביצע את הפיגוע, השיב: "השתתפתי בפיגוע בגלל סכסוך משפחתי וכספי עם הוריי".
חוקר: "אני אומר לך שאתה לא אומר את האמת ויש בידינו חומר חקירה, שלפיו רצית לבצע פיגוע כנקמה על רצח משפחת דוואבשה. מה יש לך לומר על כך?"
רזק: "כן זה נכון. אך הסיבה הראשונה הוא המצב שאני הזכרתי. וזו הסיבה השנייה (משפחת דוואבשה)".
חוקר: "האם יחיא ראה את הילדים ברכב הישראלי?"
רזק: "אני בטוח שהוא ראה את הילדים, כפי שאני ראיתי אותם, אך לאחר הפיגוע לא דיברנו בנושא הילדים".
בסוף החקירה, ביקש רזק להוסיף כי הוא מצטער ומתחרט על השתתפותו "ברצח אזרחים חפים מפשע".
סמיר כוסא, משתתף נוסף בירי תיאר את הפיגוע מנקודת מבטו. "הסתכלנו על ההתנחלות אלון מורה וראינו רכב שיוצא ונוסע בכביש העוקף. יחיא נהג ואני ישבתי מאחור. כשהתקרבנו לרכב ראינו מספרים צהובים. יצאתי כולי מהחלון וממרחק של כשישה מטרים יריתי על הרכב בערך 20 כדורים".
חוקר: "מה הייתה מטרת הפיגוע?"
כוסא: "רצח מתנחלים והמניע כפי שסיפרתי על מה שקרה בדומא ובאל-אקצא. אחרי הפיגוע היה אמור להתפרסם אחריות של חמאס".
יחיא חג' חאמד, שנחשב ל"רוח החיה" מאחורי הפיגוע, סיפר בחקירתו כי ביקש לבצע פיגוע כנקמה על רצח משפחת דוואבשה. "רצינו לפגוע במתנחלים כי את הפיגוע בדומא עשו מתנחלים ולא הצבא הישראלי, לכן תמיד היינו מחפשים לרצוח מתנחלים כנקמה". בחודשים שלאחר מכן הוא וכוסא רכשו נשק מסוג M-16 לביצוע הפיגוע והתאמנו עליו. "ראינו רכב ישראלי ועשינו פרסה ובאחד הסיבובים ביקשתי מסמיר הנהג לעשות פרסה ולעקוף את הרכב. כשהרכב היה ממש מקביל לרכב שבו נסעתי, יריתי מהרובה".
"הותקפתי על ידי האישה, אז יריתי והרגתי אותה במקום"
חאמד שחזר: "אני זוכר שיריתי עשרה או 15 כדורים בירי אוטומטי. הרכב שבו נהגו היהודים נעצר ואנחנו נעצרנו. ירדתי מהרכב עם הנשק והוצאתי המחסנית שהייתה בו, הכנסתי מחסנית שנייה והלכתי אל האישה שישבה בסמוך לנהג. היא ישבה ללא שום פגע אך ראיתי את הנהג הישראלי מתחיל בעימות עם כרם ויריתי כמה כדורים לעברו. הנשק היה במצב אוטומטי".
"יריתי לכיוון האיש שנהרגה במקום וגם תוך כדי הירי פגעתי בכרם בכף יד שמאל שלו. אני הותקפתי על ידי האישה. יריתי כמה כדורים לעברה והרגתי אותה במקום. בעת שאני יורה לכיוון האישה ראיתי ברכב שלושה או ארבעה ילדים אך לא יריתי לכיוון שלהם. עלינו אל הרכב ונסענו לכיוון (הקטע בתמלול הושחר, י"ב)". לאחר שובה של החוליה לשכם, הם הסתירו את כלי הנשק ואת לוחיות הזיהוי ששימשו לפיגוע.
חוקר: "מה הייתה הסיבה שגרמה לבחור דווקא באיזור בית פוריק לפיגוע?
חאמד: "הסיבה היא בגלל הימצאות של הצבא הישראלי באזור. העמדה שנמצאת שם תמיד ריקה. המטרה הייתה רצח מתנחלים וזה היה כדי לנקום. יריתי בהם מטווח אפס כדי להיות בטוח שרצחתי אותם".
חוקר: "האם אתה מצטער על מה שעשית בעניין רצח חפים מפשע?"
חאמד: "אני לא מתחרט וגם אני לא מצטער על רצח כי בעיניי האנשים שרצחתי אינם אנשים חפים מפשע".
מחומרי החקירה עולה כי המחבלים החליפו את לוחית הרישוי של הרכב שבו נסעו ללוחיות צהובות כדי לא לבלוט בשטח. כוסא סיפר על מה שאירע באותו הערב בקור רוח. "כרם ויחיא ירדו מהרכב רעולי פנים וכל אחד מהם נושא נשק. יחיא עם ה-M-16 וכרם עם אקדח שחור. התחילו צעקות ואחרי זה ירי. לאחר מכן הם חזרו ואמרו לי 'צא' ואני יצאתי במהירות. הם לא אמרו דבר ואז כרם צעק שהוא פצוע בידו".
בנקודה זו, שאל החוקר את כוסא אם השניים אמרו משהו על מה שקרה בירי. "יחיא אמר שהוא ראה גבר עם אשתו וירה עליהם וראה איתם ילדים מאחורה ולא פגע בהם". לדבריו, לאחר תצפיות רבות הוחלט לבצע את הפיגוע דווקא בכביש המוביל לאלון מורה שכן במקום אין נוכחות צבאית. "אחרי שהרעיון לבצע מארב לא התקבל, אמרנו שנעשה פיגוע ירי (כאן הושחר קטע מהתמלול, י"ב) נגד מתנחלים כפי שדיברנו בהתחלה על כביש בית פוריק כי זה קרוב ואין שם צבא בדרכים, ואפשר לחזור לשכם ביתר קלות".
מלבד תמלילי החקירות, טענה המדינה בדיון על הריסת בתי המחבלים, כי במקרים רבים חלפה יותר משנה מהרגע שבו בג"ץ אישר למדינה להרוס בתי מחבלים ועד לרגע שבו בוצעה ההריסה בפועל. המדינה הסבירה את העיכוב ב"עיתוי ההריסה שנקבע בשל שיקולים מבצעיים ברמת השטח. שיקולים מדיניים וביטחוניים רחבים יותר, מעבר לשיקולים המבצעיים המיידיים הקשורים להריסה עצמה". היא ציינה כי "מטבע הדברים, הצורך ההרתעתי במימוש צו בתקופה שבה פיגוע רודף פיגוע אינו דומה לצורך במימוש צו בתקופה שקטה יחסית".