שטחי יהודה, שומרון ובקעת הירדן נחשבו עד לאחרונה לשטח הפקר בתחום הסמים. מעברי גבול עם ביקורת רופפת, קשרי דם בין ערבים ישראלים לפלסטינים, גבולות פרוצים ונוכחות דלילה של משטרה בכפרים הפלסטינים אפשרו הברחות וסחר בסמים שהזינו את מרכז הארץ ואת הפלסטינים בגדה. בשנים האחרונות הרימו במחוז ש"י את הכפפה והחלו לפעול נגד התופעה, בתיאום עם המשטרה הפלסטינית.
בשל אטימתו היחסית של הגבול עם מצרים, נתיבי ההברחות הועתקו לגבול עם ירדן. כמויות לא קטנות של סמים שנתפסו באזור לאחרונה מלמדות על דפוסי הפעולה של הסוחרים והבלדרים. הסמים הנפוצים בנתיבי ההברחה האלה כוללים חשיש, מריחואנה ואקסטזי מסוג קפטגון, סם מעורר וממריץ, לצד סם אונס. גם יהודים וגם פלסטינים מנסים את כוחם בסחר ובבלדרות הסמים. "פעם היה קל בהרבה להבריח, וניתן היה למצוא בלדרים שהולכים עם שקי ענק שבתוכם הוסתרו כמויות גדולות של סמים. זה נגמר", מספר סגן-ניצב שי קובנטור, ראש מפלג פלילי בימ"ר שי.
במהלך אוקטובר נתפס פלסטיני בן 40 במעבר הגבול אלנבי לאחר שניסה להבריח 1,500 כדורי אקסטזי מסוג קפטגון שהוטמנו על רגליו ובתחתוניו. הסמים נתפסו במהלך חיפוש גופני, בעקבות מידע מודיעיני שהתבל בקרב חוקרי מחלק הסמים של המחוז. בשבוע שעבר נתפסה פלסטינית צעירה תושבת חברון שהסליקה בתוך החיתול הכפול של בנה התינוק כ-1,600 כדורי אקסטזי. "בדרך כלל משתמשים במבריחים שלא עונים לפרופיל שהיית מצפה לראות אצל מבריח", הסביר סנ"צ קובנטור. פעם זו אמא לילדים כמו במקרה האחרון, פעם זה זקן בן 70 שנתפס עם סמים מוסלקים בכליו".
במקביל, פורחות בשטח מעבדות הידרו לגידול מריחואנה, בדומה למתרחש במרכז. "היום אתה יכול להבריח 12 זרעים ולגדל אותם בתנאי מעבדה ומהם לגדל יער שיספיק ללא מעט לקוחות", אומר סנ"צ קובנטור. בשנה האחרונה נתפסו שלוש מעבדות כאלה בבקעה וביהודה ושומרון. רק בחודש האחרון נתפסו שתי מעבדות: האחת במושב רותם שבבקעה והשנייה במעלה אדומים. ברותם פעלה המעבדה בתוך קרוואן בתחומי המושב, ונמצאו בו 25 שתילי מריחואנה גדולים ועוד כמאה שתילים קטנים. במעלה אדומים נתפסה מעבדה בדירה ובה 10 שתילי מריחואנה גדולים. לפני כן נתפסה מעבדה בהתנחלות מעלה שומרון ובתוכה 52 שתילי מריחואנה קטנים ו-30 גדולים.
תנאי השטח פועלים לטובת הסוחרים: שטחים חקלאים ויישובים מבודדים שמפוזרים על פני תא שטח גדול. התנועה המשטרתית באזור דלילה יחסית. נוסף על כך, חלק מהפעילות העבריינית מצרחשת בתחומי הרשות הפלסטינית, בכפרים בשטחי A או B. "הסחר בתוך הכפרים הללו די נטול סיכונים ואין יותר מדי מה לחשוש מהמשטרה", מסבירים גורמים במפלג. "הם לא עושים את זה ברחוב, אבל הם קובעים עם סוחר אחר ומעבירים את הסחורה בתוך הבתים - בלי חשש גדול מדי אל היעד הבא".
סוחרים מישראל, יהודים וערבים, נכנסים לכפרים ומעבירים את הסמים מהשטחים אל אזור המרכז. חשיש במשקל עשרות קילוגרמים ואלפי כדורי אקסטזי עושים את המסלול הזה. במהלך השנה האחרונה חוקרי מפלג הסמים במחוז תפסו לא מעט סוחרים שיצאו מהכפרים כשרכבם עמוס סמים. לדברי סנ"צ קובנטור, "העובדה שיש לפעמים קשרי דם בין הסוחרים ביהודה ושומרון לבין הסוחרים מתוך הקו הירוק מקלה על זרימת הסמים לישראל". לדברי גורמים במפלג אין קושי להעביר את הסמים מחוץ לקו הירוק למרכז הארץ כיוון שהבדיקות במחסומים נועדו בעיקר לסיכול פעילות חבלנית ולא לאיתור סמים. בנסיעה פשוטה מצד לצד ניתן להעביר לא מעט סחורה בלי חשש גדול וזה קורה בתדירות גבוהה מאוד. בקצה שרשרת הסחר נמצאים הצרכנים פלסטינים, מתנחלים ותושבים בתוך הקו הירוק. מזרח תיכון חדש.
שיתוף פעולה מעודד נרקם לא רק בין הסוחרים משני העמים, אל גם בין כוחות השיטור. המשטרה הפלסטינית ומשטרת ישראל חולקות מידע מודיעיני ומעבירות זו לזו חשודים שנתפסים בשטח שבשליטתן. למשטרה הפלסטינית 11 נפות ובכל אחת מהן יחידה המתמחה במלחמה בסמים. במחוז שי מציינים כי הפלסטינים עושים בנושא עבודה טובה מאוד.
"לא כדאי לאותם מבריחים וסוחרים לבנות על חוסר תשומת לב של המשטרה בשל המצב הביטחוני", מסכם סנ"צ קובנטור. "אנחנו לא מזניחים את התופעות הפליליות ומי שחושב שהמשטרה עמוסה מדי ולכן ניתן להחדיר סמים בקלילות, כדי שיחשוב פעמיים".