פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כשהחילונים ינהרו לקלפיות: תקוות המערב מפחידה את ארדואן

      בצל העימותים עם הכורדים ודאעש, טורקיה חוזרת לקלפי חצי שנה אחרי הרוב המוחלט שאיבדה מפלגתו של הנשיא. בעולם יעקבו וישתקו, כדי לשמר אינטרסים, אך יקוו שארדואן יזדקק לחילונים בקואליציה

      כשהחילונים ינהרו לקלפיות: תקוות המערב מפחידה את ארדואן
      צילום: רויטרס, עריכה: גדי וינסטוק

      חמישה חודשים אחרי המכה שספגה מפלגת השלטון, אזרחי טורקיה יצביעו מחר (ראשון) שוב בבחירות לפרלמנט שנחשבות בעיני רבים כקריטיות לעתידה של המדינה. הנשיא רג'פ טייפ ארדואן לא מסתיר את רוצנו לשנות את המשטר ולהרחיב את סמכויותיו, אך הוא יזדקק לרוב מוחלט שאותו איבד בבחירות הקודמות אחרי כעשור.

      רוב הסקרים שפורסמו בשבועות האחרונים הצביעו על כך שלמפלגת השלטון יהיה עדיין קשה להשיג את הרוב הדרוש להקמת ממשלה ללא שותפות אחרות. ואולם, ייתכן שהרדיפות אחרי כלי התקשורת של האופוזיציה והאשמת המחוקקים הכורדים בשיתוף פעולה עם המחתרת ישפיעו בסופו של דבר על הציבור, שחווה האטה כלכלית ונאלץ להתמודד עם זרם פליטים בלתי פוסק מסוריה. סקר אחד שפורסם ביום חמישי האחרון חשף עלייה בתמיכה במפלגת "הצדק והפיתוח", ולפיו היא תגרוף 47.2% מקולות הבוחרים - מספיק כדי להבטיח יותר ממחצית מ-550 המושבים בפרלמנט.

      נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, בטקס לציון הקמת הרפובליקה באנקרה (רויטרס)
      ארדואן, השבוע (צילום: רויטרס)

      אם ראש הממשלה אחמט דאווטאולו לא יצליח להבטיח רוב, הוא עשוי לפנות למפלגה החילונית (CHP), כפי שמקווים במערב, כדי להקים יחד עמה ממשלה שתוכל להרגיע את הרוחות הסוערות בעם. עם זאת, קיים מכשול אידיאולוגי עמוק ביניהן - שתי המפלגות מחזיקות בעמדות מנוגדות בכל הנוגע לנושאי דת ומדינה, שאותה מוביל ארדואן לכיוון סמכותני ומסורתי.

      התקופה שחלפה מאז הבחירות הקודמות התאפיינה במבוי פוליטי סתום, שבמסגרתו נכשלה מפלגת "הצדק והפיתוח" להרכיב קואליציה עם שאר הסיעות שכרסמו בכוחה, בעיקר המפלגה הפרו-כורדית (HDP), שלראשונה בהיסטוריה נכנסה לפרלמנט. יתרה על כך, המצב הביטחוני במדינה הידרדר משמעותית בחודשים אלו - הפסקת האש עם המחתרת הכורדית (PKK) קרסה לצד עימותים בין כוחות הביטחון לבין ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש).

      האירוע שהוביל להסלמה במצב היה הפיגוע בעיירת הגבול סורוץ', באמצע חודש יולי. בפיצוץ בהפגנה שקיימו סטודנטים, בעיקר כורדים שהיו בדרכם לעיירה כובאני שבצפון סוריה, נהרגו 33 בני אדם. אנקרה הטילה את האחריות על דאעש, אחרי שהמערב האשים אותה בכך שהיא לא עושה מספיק כדי להיאבק בארגון הקיצוני שפועל בחצר האחורית שלה. ואולם, המחתרת הכורדית לא התרצתה וטענה כי הממשלה אחראית לכך ולוחמיה החלו בתקיפות תגמול, אחרי שנתיים של הפסקת אש שקרסה מידית.

      תומכי מפלגת הצדק והפיתוח ביום הבחירות בטורקיה (רויטרס)
      תומכי מפלגת השלטון, הצדק והפיתוח, היום (צילום: רויטרס)

      בצעד שנראה בעיני רבים כניסיון להפנות את הזרקור מהצרות מבית וליצור תחושה של סכנה לאומית, הפציצה טורקיה עמדות ומחנות אימונים של ה-PKK בצפון עיראק והחזרה למעגל הדמים הייתה מהירה. עשרות רבות מכוחות הביטחון ועוד מאות לוחמים כורדים נהרגו בסבב הנוכחי של העימות, שנמשך זה יותר משלושה עשורים. מנגד, תקפה טורקיה רק פעמים ספורות את כוחות "המדינה האיסלאמית" שבגבולה הדרומי, שרובו נשלט על ידי הכורדים הסורים. זאת על אף שהצטרפה לקואליציה הבינלאומית בהובלת ארצות הברית, שאף הציבה מטוסי קרב בבסיס בדרום-מזרח המדינה.

      למרות המאמץ הצבאי, החודש התרחש הפיגוע הקטלני ביותר בתולדותיה של הרפובליקה לאחר ששני מחבלים מתאבדים התפוצצו בלב הפגנה של פעילים כורדים בבירה אנקרה והרגו יותר ממאה בני אדם. בדומה לפיצוץ בסורוץ', גם במקרה זה סבורות הרשויות שהאחראי לכך הוא דאעש, שלטענתן מעוניין ליצור כאוס ולפלג את העם. בהמשך התנהלו לראשונה גם חילופי אש בין אנשי הארגון לבין כוחות הביטחון בתוך שטחה של טורקיה, שסירבה לשתף פעולה עם הקריאה של ה-PKK לנצור את האש עד הבחירות.

      במקביל, התגברו הניסיונות להשתקת ומתנגדיו של הנשיא. רק השבוע פשטה המשטרה על משרדי תאגיד תקשורת באיסטנבול, שתחתיו פועלים כמה כלי תקשורת המזוהים עם האופוזיציה. התירוץ היה אי-סדרים בחברה המקושרת למטיף פתחאוללה גולן, שגולה בארצות הברית ונחשבו ליריבו המר של ארדואן. האחרון אף מרבה לכנותו "טרוריסט", שמפעיל משטר מקביל לזה האחרון.

      ראש ממשלת טורקיה, אחמט דאווטולו, ביום הבחירות (רויטרס)
      ראש ממשלת טורקיה, אחמט דאווטאולו, היום (צילום: רויטרס)

      "זאת הפיכה נגד האופוזיציה, נגד התקשורת, נגד החוקה ונגד חופש העיסוק", אמר עבד אל-חמיט ביליצ'י, העורך הראשי של העיתון "זמאן", המזוהה עם השמאל הטורקי, אחרי המבצע המשטרתי נגד חברת "קוזה איפק". "הפיכות לא מתרחשות רק באמצעות טנקים או על ידי גנרלים. עכשיו אנחנו עדים להפיכה שונה, תחת מטריה אזרחית. העם הטורקי לא יקבל זאת וגם לא ידידותיה של טורקיה ברחבי העולם".

      מעבר לים, מביטים באירופה ובארצות הברית בדאגה במתרחש בחברתם לברית נאט"ו, שרוצה להצטרף לאיחוד. דיכוי חופש הביטוי ההולך וגובר יחד עם המאבק בכורדים אינם עולים בקנה אחד עם הרעיונות המערביים, אך הן בבריסל והן בוושינגטון זקוקים לאנקרה וחוששים להרגיז את ארדואן. באירופה הבינו שפתרון משבר הפליטים עובר בטורקיה, ואילו בארצות הברית יודעים כי ללא עזרתה, המלחמה בדאעש תהיה קשה הרבה יותר. לכן, יקוו שם להכרעה ברורה אחרי שיתוק של חודשים.

      "לטורקיה אין זמן לבזבז. ביום ראשון אנו בצומת דרכים עבור המדינה שלנו", הצהיר ארדואן במסיבת עיתונאים שכינס ביום חמישי בארמונו המפואר בן אלף החדרים באיסטנבול, סמל ל"טורקיה החדשה" שאותה הוא רוצה לבנות. "בבוקר ה-2 בנובמבר כולם ביחד, ללא ספק, יפגינו כבוד ויכבדו את התוצאה, בתקווה שלאחר מכן טורקיה לא תחווה את אותן הבעיות שהיו בחמשת החודשים האחרונים", הוסיף ארדואן, שפעל רבות בתקופת המעבר כדי להזהיר מפני ההשלכות של חוסר יציבות פוליטית. עבורו, כך נראה, יש רק תוצאה אפשרית אחת בבחירות מחר.