לאחרונה פורסם שבגיבוש לחטיבת הצנחנים רוכזו בצוות אחד כלל הצעירים האתיופים שביקשו להתמיין ולהתנדב לצנחנים. כיחידה ההתנדבותית הגדולה ביותר בצבא, באופן דומה ליחידות מקבילות בעולם, ביקשו הצנחנים להציב בפני המבקשים להימנות עליהם גיבוש אינטנסיבי גופנית ונפשית (גם אם לא המבדקים לקומנדו הימי). לא ברור מדוע במסגרת מיון זה נדרשה הפרדה על בסיס מוצא שלא לומר צבע עור. צה"ל, כמובן, התנצל על המקרה והסביר שמדובר בטעות בשיקול הדעת של מפקדי הגיבוש. אולם בפועל מדובר בעוד אירוע בשרשרת ארוכה של אירועים בהם הופלו והודרו בני העדה בעת שביקשו להשתלב במה שניתן לכנות כאחד מכרטיסי הכניסה הגדולים ביותר לישראליות שירות צבאי.
בהרצאה שנשא הגנרל צ'ארלס קרולאק, מפקד חיל הנחתים לשעבר, באוניברסיטת דנוור תיאר הגנרל אירוע ממלחמת וייטנאם שהשפיע עליו כמפקד קרבי. באביב 1966 אוגדת העילית ה-204 של צבא צפון וייטנאם הוטלה לקרב כנגד דרום וייטנאם. המודיעין האמריקני זיהה מבעוד מועד את המהלך ושלח כוחות לבלימתה ובהם פלוגתו של המ"פ הטרי קרולאק, סגן צעיר בן 23, שמנתה 160 רובאים. משימתו היתה לנחות בעמק קטן ולהתבסס בעמדות הגנה לכיוון צפון. בשעה שש וחצי בבוקר הנחיתו 12 מסוקים את הפלוגה ביעדה. מרגע שנחתו היו הנחתים תחת אש מקלעים עזה. אחת המחלקות נחתה בנקודה מערבית לאזור הנחיתה ורותקה באש עמדת מקלע כבד. בתוך דקה נהרגו 3 נחתים ולקרולאק היה ברור שבדקות הקרובות הוא עתיד לאבד בין 20 ל-40 נחתים.
בעודו מארגן את שתי המחלקות הנותרות ללחימה משך הקשר שלו בשרוולו והפנה את תשומת ליבו לכך שאחד המ"כים בפלוגה, בחור כבן 19, החל לרוץ ולירות מן המותן לעבר המקלע, מושך את האש לכיוונו. בעת שהמ"כ זיגזג וירה הצליחה המחלקה להיחלץ ולהגיע למקום מבטחים, אולם הוא נפגע ונפל. עתה תיאם קרולאק התקפה פלוגתית על עמדת המקלע. בעוד הוא מסמן לכוח שבפיקודו את האות לתחילת ההתקפה באמצעות רימון עשן ירוק, שוב משך קשרו בשרוולו והצביע קדימה. אותו מ"כ התרומם בשנית והסתער ביריות על עמדת האויב. בסיום ההסתערות הגיע קרולאק לעמדה שנכבשה ומצא שם 9 חיילים מצבא צפון וייטנאם ואת מפקד הכיתה הרוג, חמישה קליעים בחזהו. לדברי קרולאק, גבורת הנחת ההרוג אינה מהות הסיפור.
המהות היא שמפקד הכיתה ההרוג היה שחור. בשנת 66', נחת אפרו-אמריקני מדרום ארצות הברית, שלא היה יכול לקנות פחית קולה בקיוסק הסמוך לביתו, התגייס לנחתים ומת בעבור מדינה שבה לא נהנה מאותן זכויות בשל צבע עורו. וזהו, טוען קרולאק, אלטרואיזם נטול אנוכיות. איש לא הבטיח לאותו צעיר שחור כי אם יתנדב לנחתים יבוא יום וייבחר אפרו-אמריקני לנשיאות ארצות הברית. אולם הוא ידע כי אם לא יתנדב אין שום סיכוי שבעולם שכך יהיה.
לא. צה"ל במאה ה-21 אינו דומה לחיל הנחתים האמריקני בשנות ה-60'. אולם גם היום, במאה ה-21, לא ניתן לומר כי בצה"ל קיימים תנאים אופטימליים לשילוב העדה האתיופית. חוסר התאמה, קבלה ושילוב נכונים מביאים לתוצאות קשות. באחרונה נחשף כי שלושה מתוך עשרה חיילים ששמו קץ לחייהם ב-2015 הינם בני העדה האתיופית. אף שכאותו נחת בן 19 גם על בני העדה מוטל נטל ההשתתפות והדחיפה קדימה בכדי לשנות את מעמדם באוכלוסייה, הרי שגם על המערכת, בוודאי הצבאית המושתת על גיוס חובה, לפעול לשיפור המצב. ויפה שעה אחת קודם.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.