אפשר היה לחוש את המתח באוויר. לוחמי גבעתי יצאו מהשער המערבי של קריית ארבע לכיוון העיר חברון. הם צעדו בתוך רחוב השוהאדה - או ציר ציון, תלוי את מי אתם שואלים - דרוכים עם אצבע על ההדק, במצב הכן לירי, כדי להחליף את חבריהם במחסום סמוך. חלק מהם מודים שהם מכניסים כדור לקנה כדי לצמצם את זמן פעולת הירי אם יזהו מחבל. משמרת בת שמונה שעות. המשימה: אבטחת הרחוב ובידוק של פלסטינים. על הבטונדה מונחת רשימה של כלי רכב ושל פלסטינים שמורשים למעבר. כל השאר יקבלו סימנים לעזוב את המקום. המשמרת תתחיל בדריכות, וככל שיחלוף הזמן השאננות תעלה. "ככה זה", יסביר לוחם חמוש ברובה וב'ברכיות', "בהתחלה כולם בלחץ ולאט לאט זה מתחיל לרדת". רוב החנויות הפלסטיניות ברחוב נסגרו לפני כחודש. סימן לפחד של הפלסטינים ששורר באזור והחשש מתגובה של יהודים שמוחים ולא מגיעים לבקר, אולי בשל חששם מפיגועים.
מרחוב צדדי מגיע פלסטיני משופם בשנות השבעים לחייו, חסר שיניים קדמיות. הוא מתקרב בחשדנות אל המחסום הזמני שולף את תעודת הזהות מכיס קדמי ומגיש אותה לחייל שנשען מטעמי הנוחות על ה'בטונדה', קוביות בטון שנועדו להגן עליו. לוחם אחד מכוון את הנשק לעבר רגליו של הפלסטיני ולוחם נוסף בודק. בטח ממלמל מילים בערבית עילגת ומסמן לו לעבור. בדרך יפגוש הפלסטיני את מפקד מהגזרה, יתלונן בפניו שבעשר הדקות שהוא הולך ברחוב, יבדקו אותו אותם חיילים פעמיים. "במקום לתת לענן הזה לחלוף אתם משאירים אותו מעלינו, אתם מגדילים את השנאה", הוסיף הפלסטיני, שעבר לעבוד באופן זמני למעלה אדומים כי סגר את החנות שלו על דעת עצמו בעקבות הפיגועים.
נשים פלסטיניות בחסמים הזמניים הן גם מקור למתיחות עמה מתמודדים הלוחמים של חטיבת גבעתי. אם אישה תסרב להיבדק מטעמי צניעות עשויה להתחיל במקום דרמה, ומפקדים בכירים מהגזרה יוקפצו לפתור ברגישות את הבעיה. המטרה, לדברי המפקדים, היא להבדיל בין המפגעים לבין אוכלוסייה שמעוניינת בשקט. גם המילה "עיתונאי" בחברון לא מוסיפה ללוחמים ביטחון אחרי הפיגוע בגזרה לפני כשבועיים, בו התחזה פלסטיני לעיתונאי ודקר חייל. מפקדים מספרים כי הלוחמים לא מפסיקים לשאול: "איך לנהוג כשרואים עיתונאי? צריך להרחיק אותו או לתת לו לעבור?".
חברון בימים אלה היא "בירת הטרור" הנוכחית, המציאות בה סבוכה ונפיצה, ונדמה שכל מילה או פעולה עלולה להצית את חבית חומר הנפץ שהופקדה בידי חיילי גבעתי ויתר כוחות הביטחון הפועלים בה.
לוחמים אחרים מפטרלים בצוותים בסמטאות חברון, חלקם מאיישים עמדות וחלקם יתמודדו עם הפרות סדר אלימות יחד עם לוחמי מג"ב. זו שגרת יומם של חיילי חטיבת גבעתי, שמאבטחים בחודש האחרון את חברון והסביבה. "קו סטטיות" הם יכנו את התעסוקה המבצעית בעיר. מפקדי הגזרה ערים לשחיקה ומנסים להביא מעת לעת לשינויים בדפוסי הפעילות, כדי להיות ערניים ומוכנים לקראת מחבל שיוצא מביתו ותוך דקות ינסה לבצע פיגוע.
בתחילת החודש הסתער פלסטיני חמוש בסכין על אזרח שעמד בש.ג המערבי של קריית ארבע, פצע אותו באורח קשה ונמלט. עד עכשיו לא אותר המחבל. הידיעה הזו לא מרגיעה את הלוחמים של גדוד צבר. שיא הטרור הגיע אחרי עשרה ימים אחרי הפיגוע בש.ג. בחצי יממה התרחשו שני פיגועי דקירה וניסיון דקירה נוסף.
תשעה פיגועי דקירה ועוד חמישה ניסיונות לבצע פיגוע דקירה התרחשו בעיר חברון בשלושת השבועות האחרונים. בין הפצועים שני מתנחלים, שלוש שוטרות מג"ב וחמישה חיילים.
חברון, שהתבוננה בתחילת המהומות איך מזרח ירושלים בוערת, הצטרפה אל גל הטרור רק לפני שלושה שבועות בדחיפה של מפקדת החמאס בעזה, ואם למישהו היה ספק שמדובר רק בהסתה, אז ברקע יש גם את העניין הכספי וייאוש הצעירים הפלסטינים. מדי יום עוברות לפחות 50 משאיות עמוסות בחומרי בנייה מחברון לרצועת עזה. ככלל, העיר חברון מהווה 43% מהתל"ג הפלסטיני, כולל רצועת עזה, ומתוכה יוצאים מדי יום 15,500 פועלים ו-4,300 סוחרים עם היתרים לעבודה בישראל.
מרחב האבטחה בו פועלים חיילי צה"ל ומשמר הגבול בעיר חברון הוא מורכב ושוחק. פיגועי הסכינאות יכולים להתרחש בכל רגע ולכן נדרש לפעול בחוכמה, כי לסגור רחובות וצירים, להטיל כתר על שכונות שלמות המוגדרות כאלימות במיוחד, זו האופציה הקלה. בצה"ל מחפשים אחרי נוסחה שבה יהיה ניתן לאבטח את התושבים היהודים בחברון, למנוע יציאה של מחבלים למרחבי יו"ש אך לא להכביד על חיי הפלסטינים שומרי הסדר.
באוויר מרחפת השאלה מדוע הצטרפה חברון לגל הפיגועים האחרון? האם באמת מסגד אל אקצא הוא הסיבה לטרור העממי? הדעות במערכת הביטחון חלוקות.
יש גורמים שטוענים כי תופעת הסכינאות התפרצה ברגע שהציבור הפלסטיני האמין שישראל מתכוונת לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית, אך מנגד יש לא מעט גורמים שסבורים כי חוסר התקווה והייאוש הם אלו שהובילו את הצעירים הפלסטינים, במיוחד מחברון, לבצע פיגועים. בזמן שיש שכבה עשירה ומבוססת בחברון, קיימת מתחתיה שכבה רחבה מאוד של אנשים קשי יום. גאוותו של הנוער הפלסטיני, שחש מושפל וחסר תקווה, מובילים אותו למות כשאהיד.
בשעה 11:00 בתי הספר בחברון פעילים והכיתות מלאות. סיור בחלקה המזרחי של הקסבה החברונית מגלה נערים צעירים במיוחד לבושים באפודה של עיריית חברון מנקים את הרחובות במקום לשבת בכיתות. פני המצוקה הכלכלית הזו לובשת גם צדדים אחרים. התחקירים שביצעו במערכת הביטחון העלו כי אחד מבני משפחת ג'עברי, בן ה-17 שנהרג במהלך ניסיון לבצע פיגוע בחברון, לא פעל מתוך מצוקה כלכלית. לפני כחודש חילקו את הירושה המשפחתית והוא היה אמור לרשת מיליונים ממפעל הנעליים של אביו. אז מה הביא אותו לבצע פיגוע? גורמים במערכת הביטחון מעריכים כי רק הגאווה הפלסטינית. הרצון למות כשאהיד ולא לחיות במציאות הקיימת.
לא תשמעו על מתאבדים בתלייה בחברה הפלסטינית, למרות שבראשם של הצעירים הפלסטינים עוברות המחשבות על מוות, אך אם כבר למות בגלל הייאוש אז לא בתאונת דרכים אלא כשאהיד, העריך גורם ביטחוני.
הדיל א-שלאמון, המחבלת הראשונה בגל הטרור הנוכחי שניסתה לדקור חייל ב'חסם שוטר' חברון, הותירה את בני משפחתה המומים. אביה, מנהל בית החולים באזור, העריך כי אולי הליכי הגירושין שלו מאמה תרמו לכך. לדבריו היא נקרעה בין הרצון לחיות בצל אביה ולרצות את האימא. למרות שהמקרה שלה נבלע מהר מאוד בתקשורת הישראלית, המחבלת מוזכרת בכל שירי הסתה הפלסטינים שנכתבו בחודש האחרון, ובחמאס מאדירים את שמה בכל הזדמנות.
הסיבה הנוספת לאש שפרצה בחברון היא המבנה החברתי שלה. מנגנוני הביטחון הפלסטינים חלשים בגזרת העיר ביחס לחוזק החמולות והשבטים בה. ברגע שמנגנוני הביטחון הפלסטינים הבינו שבראש ההתקוממות עומדת חמולת קוואסמה הידועה כחמושה, אלימה ותומכת חמאס, הם לקחו מספר צעדים אחורה. כשתצא תהלוכת מחאה ממרכז העיר לכיכר איברוג'ד הם לא יעמדו בדרכה. הטיפול במפרי הסדר יהיה נקודתי ולא כללי נגד חמולה כזו או אחרת, כי המהלך יוכתר מתחילתו ככישלון. גם הנציגויות של משרדי הרשות הפלסטינית בעיר כמעט חסרות השפעה. לראשי החמולות והמשפחות הגדולות יש השפעה מכרעת על הנעשה בשטח והתהליכים השונים חייבים לעבור דרכם.
שייח' ג'עברי, אחד מראשי החמולות הגדולות בחברון, מוגדר כאדם רב עוצמה באזור. כשהוא מכנס 'פגישה' עם ראשי המשפחה יגיעו לדיוואן (החצר האחורית של המסגד א"ב) לפחות 4,000 פלסטינים מבני משפחתו. כך, במסגרת הניסיונות להרגיע את הרוחות בחברון, מתקיימות שיחות עם ראשי החמולות כמו ג'עברי, רג'אבי, עג'נוני ודענא כדי לאזן את השטח. כשהחיילים מגבעתי סבלו באחד החסמים מצמיגים בוערים שגולגלו לעברם מקבוצת בתים קבועה, הועבר מסר לשייח' ג'עברי והנושא טופל. הוא הבין מהר מאוד כי החסם יכול להתחיל בתוך הבתים במקום בקצה הרחוב. מה שעשוי היה להכביד על האוכלוסייה במקום. שקט יחסי תמורת מניעת כתרים וחסמים.
לכל הצדדים באזור ברור כי חברון יכולה להעלות את גובה הלהבות, ולמרות היקף הפיגועים היא עדיין לא משחזרת תקופות קשות יותר. לכן רוב הפעילות נעשית ברגישות. גם פעילות המעצרים. המפקדים באזור יעדיפו ללכוד מבוקש בלילה ללא רעשי רקע, במקום לאור יום תחת עיניהם הפקוחות של הצעירים הפלסטינים שמהר מאוד ידליקו את הרחוב.
אך לא הכול תלוי בצה"ל. הטלטלה המשמעותית האחרונה שעברה חברון התרחשה בשנת 2009, כשחברי ממשלת ישראל הכריזו על מערת המכפלה כאתר מורשת לאומי. תנועת חמאס נתנה את האות לפתיחת מסע הסתה וקריאה להציל את מערכת המכפלה. הציבור הפלסטיני בעיר השתכנע כי האתר שידוע כשלישי בחשיבותו אחרי מכה ומסגד אל אקצא, ייסגר לתפילות. במשך חודשיים חברון בערה. לכן הרגישות סביב מערת המכפלה מתקיימת גם בימים אלו. שוטרי מג"ב מקבלים את הפלסטינים הבאים לתפילה בחיוך.
מפקדי פיקוד מרכז בשנים האחרונות הפיקו לקחים, ניהלו שיח רצוף עם ראשי החמולות, פעלו להעלות את מספר הפלסטינים שעובדים בישראל, הסירו מחסומים ופילבוקסים ופתחו צירי תנועה כדי להקל על האוכלוסייה הפלסטינית, אך בין היתר גם כדי להראות להם מה יפסידו אם יחצו קווים אדומים.
עיתונאים פלסטינים מספרים כי הפלסטיני המבוגר חוגג פעמיים יום הולדת. פעם אחת ביום הולדתו ופעם שנייה כשהוא מגיע לגיל 55, כי אז הוא יכול להיכנס ישראל ללא היתרים בהתאם להחלטה הישראלית בשנה האחרונה. ההקלות המיוחדות עבור הפלסטינים מאפשרות לצה"ל גם לבחון תופעות. בחג הרמדאן האחרון ניתנו יותר מ-50 אלף אישורי כניסה לתפילות בהר הבית. רק 40% מימשו את האישור והחלק הנוסף רק רצה להיכנס לישראל. מה שמחזק את הדעה שלא בהכרח בגלל הוויכוח סביב הר הבית פרץ גל האלימות בחברון.
למרות המאמץ של צה"ל להרגיע את השטח בדרכים יצירתיות, מייצר הצד היהודי בגזרה לא מעט כאב ראש, ומעלה את רמת הנפיצות בדגש על היישוב היהודי בחברון. מבט לצדדים לאורך ציר השוהאדה מגלה את השרידים מההפגנה הפלסטינית האלימה בין קריית ארבע לשכונת ג'בל ג'והר. לפי עדויות חיילים בשטח, הפלסטינים יידו אבנים ובקבוקי תבערה והבעירו צמיגים. מעבר לגדר עמדו כמה ימים קודם לכן ישראלים שצעקו ברמקולים 'מוחמד חזיר'. כאילו לא די בכך, את המתח העצים הקבינט הביטחוני כשהחליט, בניגוד לדעתו של שר הביטחון משה יעלון, להימנע מהחזרת גופות המחבלים כדי למנוע הלוויות בהן מסיתים וקוראים לאלימות. לעת הזו נראה שההחלטה השיגה תוצאה הפוכה. הפיגועים לא הופסקו וכדי לקדם את שחרור הגופות מתקיימות הפגנות אלימות.
יש מקומות אחרים בחברון שמוגדרים כנפיצים כמו הסמטה מול בית הדסה. העדות הטובה יותר למה שמתחולל במקום היא צינורות המים של הבתים הפלסטינים. כל חיבור ברזל בצינור הוא סימן לזה שאלמונים חתכו את הצינור וניתקו משפחה פלסטינית מהמים למשך שעות במקרה הטוב, ואם זה לא מספיק, אז נער יהודי יושב על אמצע המדרכה עם רגליים מפוסקות ולא הרחק ממנו צועדת פלסטינית לעבר ביתה. לפתע היא פותחת את שער הברזל ונכנסת פנימה. "אם היא הייתה צריכה לעבור לבית אחר דרך הנער שישב עם כיסא על המדרכה, זו הייתה עוד סיבה לחיכוך. אף אחד לא יעיר לו כדי לגרום לוויכוח", מסביר חייל בשטח.
דקה לאחר מכן חולף במקום סיור של לוחמי גבעתי. הלוחמים מביטים לכל הצדדים בחשדנות. עוד ניסיון להגביר את הביטחון בקרב האזרחים, למנוע ניסיונות לבצע פיגועי סכין במוקדי החיכוך ולהגדיל את מרחב האבטחה, שלפעמים נדמה כאילו הוא לא קיים בגלל המרחק הכה קצר בין יהודים לפלסטינים בחברון. החיילים מספרים כי הם כבר מבינים את הקודים של העיר. "כשחנויות נסגרות בפתאומיות אתה מבין שמשהו הולך לקרות", מסביר אחד החיילים בשטח, "בדרך כלל זה כי צעירים מכינים הפגנה אלימה, והם מפחדים שיפגעו להם בסחורה. לפעמים זה סתם כי נערים פלסטינים יישבו בכניסה לבתים. יעבור נער יהודי ויזרוק להם מילה - והכול יידלק שוב".
גורמים בפיקוד מרכז מעריכים כי הניסיונות לבצע פיגועי דקירה אולי יפחתו משמעותית בשבועות הקרובים, בעקבות הדריכות של הכוחות והנטרול המהיר של המחבלים במרבית המקרים, אך השטח לא יחזור מהר לקדמותו. פיגועי הדקירה ירחפו באוויר.
דרך שער המערבי של קריית ארבע נכנסים אוטובוסים ובהם חיילים. 'חיילי תגבור' קוראים להם. הם מעבים את מערך האבטחה לקראת תפילות יום שישי. יותר משבע מאות מסגדים יש בגזרת חברון, וכל דרשן בהם מי פחות ומי יותר מפיץ את משנתו. חלקם מסית חלקם קורא בגלוי לאלימות. כך יום שישי יסתיים בהפרת סדר אלימה ואולי גם פיגועי דקירה.
השעה כבר 12:00. תלמידי בתי הספר בחברון חוזרים לבתיהם. בחלק מבתי הספר תתחיל משמרת שנייה של לימודים באותן כיתות. חלק מהתלמידים הולכים על הכביש וחלקם בשוליים. בצד המזרחי של הקסבה בחברון אין מדרכות. נהגים צבאיים שחולפים במקום תודרכו להגביר ערנות ולנהוג באיטיות מחשש לתאונת דרכים. פגיעה בקבוצת תלמידים פלסטינים בשוגג עלולה להציג אש שיהיה קשה מאוד לכבות אותה.