(כיפת ברזל יירטה רקטה שנורתה מעזה בשמי חוף אשקלון, החודש)
הזרם הסלפי ברצועת עזה, המזוהה עם ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש), ממשיך לאתגר את חמאס באמצעות ירי רקטות לעבר ישראל, כמו זה שראינו אמש. הדבר, שנעשה בניגוד גמור לעמדת הארגון וגורר אחריו מעצרים של האחראים לירי, התגבר לאחרונה בעקבות גל הטרור בישראל וסוגיית המאבק על הר הבית.
הירי מתווסף ללא מעט "כאבי ראש" של חמאס: בעיות כלכליות וקשיים בתשלום משכורות לעשרות אלפי פקידים, מאמץ מורכב לשקם את רצועת עזה לאחר שההבטחות למיליארדי דולרים התנדפו באוויר, הבעיות באספקת החשמל שפועל לסירוגין כבר שנים, המנהרות ברפיח שהצבא המצרי הורס מדי שבוע ופוגע בסיכויים להבריח אמצעי לחימה ותחמושת, והאנרגיות שמתגברות ברחוב הפלסטיני המאיימות בהדרגה על משילות הארגון.
למרות כל אלה, האתגר המשמעותי ביותר עבור חמאס הוא אותו זרם סלפי שהולך וצובר תאוצה ברחוב העזתי. אמנם גם הג'יהאד האיסלאמי מטריד את חמאס - הוא פחות מרוסן ממנו ויש לו יכולות צבאיות גבוהות, אך הוא עדיין מחויב לרגיעה מול ישראל, שלא כמו הסלפים. פעילי הקבוצה "גדודי עומר חדיד" וקבוצות סלפיות אחרות לוקחות על עצמן את האחריות לירי, אך השם של ארגון כזה או אחר הן לא העיקר, אלא רעיון ההתנגדות לשקט שמנסה חמאס לכפות ברצועה.
כל רקטה שמשוגרת מרצועת עזה מסייעת לחברי הזרם לגייס אליהם עוד מאמינים, חלקם פורשי חמאס שרואים בארגון שממנו באו כ"רכרוכי". זאת, בשל העובדה שמאז "צוק איתן" הוא שומר על שקט תעשייתי מוחלט, למעט ההפגנות האלימות על גדר המערכת שאותן הוא רואה כלגיטימיות ומשתלבות ברוח ה"תהדיה" עם ישראל.
הסקרים שצה"ל ערך בחודשים האחרונים ברצועה מעידים על כך שהתמיכה בדעאש נאמדת ב-14% מהרחוב הפלסטיני. זאת, בזמן שהממוצע במדינות ערב נשמר סביב 4%. ניתן להסביר את התופעה באמצעות הקשר לרפיח המצרית, שבה קיים מעוז של אנשי דעאש. האידאולוגיה הקיצונית מחלחלת גם לרפיח הפלסטינית ומשם פנימה לתוך הרצועה בדגש על בית חאנון ואפילו בעיר עזה.
הביטוי לכך ניתן בהצהרות לוחמניות של חמולות פלסטיניות והתארגנויות מקומיות כמו ג'ייש אל-איסלאם וועדות ההתנגדות העממיות, שהצהירו לאחרונה בגלוי כי הם מוכנים להצטרף למלחמה שמנהל ארגון דעאש בסיני.
בזמן שברשות הפלסטינית נלחמים בסלפים ביהודה ושומרון בכוחניות, חמאס, על אף המעצרים, מנסה להגיע עמם להבנות ונוהג בהם בכפפות משי. זאת, מאחר שהארגון מקיים קשרים ענפים עם פעילי דעאש בסיני, ובתמורה לאמצעי הלחימה שאלה מבריחים דרך סיני לרצועה, גומל להם חמאס במשאבים, יועצים והכוונה ואמצעי לחימה.
הזרם הסלפי אמנם לא באמת מסוגל להדיח את חמאס מהשלטון, אך ככל שיחלוף הזמן, הצל שהוא מטיל על הסביבה ילך ויגדל והרקטות שהגיעו לידיו אחרי פריצה למחסני נשק ברצועת עזה יאיימו על עורף מדינת ישראל בטווח הזמן המידי. ככל שסוגיית הר הבית, אשר ממריצה את הירי, נמצאת בכותרות, ניתן להעריך כי נראה את המשך שיגורי הרקטות מעזה לישראל.