נתניהו מאבד סבלנות לגבי מתווה הגז, ודרעי ייאלץ להחליף תפקיד

(הפגנת פעילים נגד מתווה הגז מול ביתו של דרעי. יולי 2015)

לפני שמונה ימים, בתאריך 15 באוקטובר, פנה החתום מטה ללשכתו של שר הכלכלה אריה דרעי עם שאלה אחת: האם נכון שיו"ר ש"ס עתיד להתחלף בתפקידים עם השר סילבן שלום, כך שהוא יהיה זה שיחתום על מתווה הגז? התשובה הייתה קצרה וחדה: "הכחשה גורפת". אתמול, פורסמה ידיעה ברוח דומה באתר "בחדרי חדרים", ותגובתו של דרעי הייתה שונה הפעם. "אין שום החלטה או סיכום על החלפת תיקים", נמסר בתגובה לאותה השאלה בדיוק. בניגוד לתגובה הקודמת, כאן אין הכחשה. העובדה שהעניין לא סוכם, לא אומרת שלא מתנהלים מגעים בעניין. מבלי להיכנס לדיונים על האמינות של דרעי בסוגיה, ברור שאחת משתי התגובות הייתה לכל הפחות לא מדויקת.

משהו זז בשבועות האחרונים בעניין מתווה הגז; נראה שנתניהו איבד את הסבלנות שלו בנוגע לסחבת בהוצאת המתווה לדרך, שתלויה כולה על כתפי שר הכלכלה. לאחר שהתברר כי הסיכויים להשיג למהלך רוב בכנסת הם אפסיים, עלה כי יש רק דרך אחת לקדם אותו, והיא החלפת השר. בסביבת דרעי אמרו אמש כי שר הכלכלה "יעשה הכול כדי להוציא את המתווה לדרך, חוץ מלחתום עליו". משמעות הדבר היא ברורה: יו"ר ש"ס קיבל החלטה עקרונית שהוא מוכן לזוז הצידה ולאפשר לנתניהו למנות מישהו אחר שיחתום על המתווה במקומו.

ההחלפה עם סילבן שלום היא ממש לא עובדה מוגמרת. בלשכת שר הפנים אמרו כי סילבן "לא מעוניין ומכחיש מכל וכל" הצרחה עם דרעי. מקורות בקואליציה טוענים כי דרעי, שכזכור היה מעוניין בתיק הפנים לאחר הבחירות, פועל כאן לא רק בשם הרצון לעזור לנתניהו, אלא גם כי הוא לא נלהב, בלשון המעטה, מתיק הכלכלה אותו קיבל בסופו של דבר. "לא בטוח שאם היום שוב היה מתנהל משא ומתן קואליציוני הוא היה מסכים לקחת את התיק הזה", אמרו בכירים בקואליציה.

חוסר הבהירות הזה הוליד איתו שורה של ספקולציות, ועל פי אחת מהן, ראש הממשלה ייקח לתקופה מסוימת את תיק הכלכלה, ובזמן הזה דרעי יהיה השר לפיתוח הנגב והגליל, שאליו יתווספו עוד סמכויות. כך או אחרת, כפי שהדברים נראים כעת, הוא לא יישאר במשרדו עוד זמן רב.

בית הדין העליון של הליכוד גיבש השבוע הצעת פשרה בנוגע לשורת הצעות לשינוי פני המפלגה. מדובר ביריית הפתיחה של אחד מן הקרבות המשמעותיים ביותר שצפויים לנתניהו בחודשים הקרובים. בין הדין הציע כי הבחירות לראשות מרכז הליכוד יתקיימו במהלך חודש דצמבר, וכי לאחר מכן יידונו שינויים בחוקת המפלגה ברוב של 50% מחברי המרכז, למעט - שימו לב - שינויים שנוגעים ליו"ר. לשינויים אלה, יידרש רוב מיוחד.

הסיבה לכך נעוצה בעובדה שנתניהו מוטרד, מאוד מוטרד, מהצעה אחת שאיתה משתעשעים מפעם לפעם מתנגדיו בתוך התנועה, ולפיה יו"ר מפלגה שנבחר בפעם השלישית ייאלץ לגייס רוב של 60% מקולות הבוחרים כדי להיבחר פעם נוספת. את ההצעה מקדם חבר הכנסת דודי אמסלם, לא הדמות הכי מוכרת ברמה הארצית, אבל ללא ספק פעיל חזק מאוד באזור ירושלים. לפי בכיר בליכוד, גם חבר הכנסת דוד ביטן אמר במפגשים עם פעילים כי הוא תומך בהצעה, אולם בסביבתו מכחישים. השניים חברים ב"סיעת ישראל כץ", ולכן היו מי שהניחו כי מדובר בקונספירציה יותר גדולה, וכי למעשה שר התחבורה הוא זה שמאתגר את ראש הממשלה (כץ מסר בתגובה: "ממש לא"). מכל מקום, אמסלם להוט לקדם את ההצעה שלו. כדי לערוך את שינוי החוקה הזה, הוא יזדקק לרוב של שני שלישים מהבוחרים. אפשר רק לנחש שגדעון סער, עמו הצטלם אמש אמסלם, לא יזיל דמעה אם הסעיף הזה יעבור.

כאילו שהבחירות בקק"ל לא היו גם ככה עיסה של עסקנות ומחנאות, שגרמה למפלגת העבודה להיראות עוד פחות טוב מאיך שהיא נראית באופוזיציה, הגיע הסיפור הבא והתעלה אפילו על מבול המסרונים המכפישים ששלחו המועמדים האחד כנגד השני. במסגרת המשא ומתן שניהל מנכ"ל העבודה לשעבר, שמעון בטאט, עם נציגי הסיעות במוסדות הציוניים, הוחלט שמלבד תפקיד יו"ר קק"ל תקבל המפלגה גם את תיק החינוך בהסתדרות הציונית העולמית. מדובר בתפקיד שבצידו שכר נאה ותנאים נלווים, מה שקרוי בשפה הפוליטית - ג'וב.

הבחירות לתפקיד היו ביום שני. ביום ראשון, בשעה 08:00 בבוקר, הופתעו חברי העבודה לקבל את המסרון המסתורי: "קול קורא להגשת מועמדות לתפקיד נוסף במוסדות הציוניים". רק מי שטרח ולחץ על הלינק, גילה שמדובר במועמדות לתפקיד. ההרשמה להתמודדות הייתה כרוכה בתשלום של 7,000 שקל, לא פחות, ולמתמודדים הפוטנציאליים ניתנו רק שבע שעות להגיש מועמדות עד שנסגרה ההרשמה. אנשי חינוך שביקשו להתמודד על התפקיד אך התקשו לגייס 7,000 שקל בהתראה המופרכת של שבע שעות, לא הורשו להתמודד.

במקביל, קיבלו חברים בעבודה מייל עם כרזה מעוצבת ומושקעת, שקוראת להם להצביע לתפקיד עבור שמעון בטאט עצמו. יממה לאחר מכן, בעיצומן של הבחירות, שלח גם יו"ר המפלגה יצחק הרצוג מכתב פומבי ובו קריאה לתמוך במועמדותו של מקורבו. בסופו של דבר, ולמרבה ההפתעה, בטאט הפסיד בשני קולות. וזאת, למרות מה שנראה כתנאי פתיחה נוחים למדי עבור מי שהיה זה שניהל את המשא ומתן על התפקידים שתקבל מפלגת העבודה, וידע מראש שגם התפקיד המדובר יינתן למפלגה וכיצד ניתן יהיה להתמודד אליו. העובדה הזו תרמה לכך שבמסגרת לוחות הזמנים הצפופים של יממה אחת בין תום המשא ומתן של הסיעות השונות במוסדות הציוניים ועד לפתיחת הקלפיות, בטאט התפנה בשלב מוקדם יחסית לקדם את מועמדותו. ההפסד מעניין במיוחד בשל תמיכתו של הרצוג, וכן בגלל זהות המנצח, סילביו חוסקוביץ, מזכ"ל תנועת הבונים דרור, שהיה אחד מארבעת החברים היחידים שהצליחו להגיש את מועמדותם בזמן.

גורמים במפלגה אמרו כי ההתנהלות התמוהה שקדמה להתמודדות הזו קשורה בהבטחה של הרצוג לסדר ג'וב לבטאט לאחר שסיים את עבודתו במפלגה, וכי היה כאן ניסיון תפירת ג'וב שלא צלח. עם זאת, טענו, אין להם ספק שהרצוג יחפש כעת ג'וב אחר עבור בטאט.

ממפלגת העבודה נמסר: "זו עוד אגדה ממכונת הקונספירציות של סכסכנות פוליטית שלא יודעת לקבל את תוצאות הבחירות. התפקיד ניתן למפלגת העבודה באישון לילה בתום משא ומתן מפרך והקול הקורא יצא בהקדם האפשרי. אץ המשא ומתן הובילו עו"ד שמעון בטאט ועו"ד שימי בראון שהביא הישגים משעותיים למפלגה. המו"מ נוהל בשקיפות מלאה ובליווי משפטי צמוד וכך גם תהליך הבחירו הענייני והשקוף כיאה למפלגה הדמוקרטית האמיתית היחידה בישראל".

אמש פורסם בחדשות 10 כי כחלון מתכוון להתנגד להצעת חוק הלאום שמגיש אבי דיכטר. נראה כי בחמשת החודשים שבהם קיימת הממשלה, הייתה זו הפעם הראשונה שבה לכחלון גם יש עמדה בנושא מסוים, והוא גם לא מצוי בניגוד עניינים.