פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדינת רבין? מפת האישים הכי מונצחים בישראל

      האם בולמוס הנצחת רבין לאחר הרצח הפך אותו לאישיות המונצחת בארץ? לקחנו חמישה אישים פוליטיים משמאל ומימין – בן גוריון, רבין, ויצמן, בגין וז'בוטינסקי – ובדקנו מי הכי מונצח, מי מוזכר מעבר לקו הירוק ובמגזר הערבי, ואיך הם מונצחים במקום מגוריכם? המפה לפניכם

      מדינת רבין? מפת האישים הכי מונצחים בישראל
      עריכה: ניר חן

      בשנים הראשונות לאחר רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין צמחו ברחבי הארץ אתרים רבים שביקשו להנציח את שמו. כך למשל בית החולים בילינסון הפך למרכז רפואי רבין. השם אורות רבין הוצמד לתחנת הכוח בחדרה, ומעבר הערבה לירדן נקרא היום מעבר יצחק רבין. אלו נוספו לעוד מאות אתרים ברחבי הארץ המנציחים אישי ציבור בחברה הישראלית, פוליטיקאים ומנהיגים, משמאל ומימין. כמעט לכל מקום אליו ניסע, ניתקל ברחוב ז'בוטינסקי או ויצמן, בית הספר בן גוריון, או שכונת בגין. מי האישיות המונצחת ביותר, וכיצד היא מונצחת?

      כדי לענות על השאלה יצאנו לסריקה רחבה על פני מפת ישראל, שראשיתה בהגבלת החיפוש לחמישה אישים בולטים המייצגים את המפה הפוליטית בישראל משמאל ומימין: נשיא מדינת ישראל הראשון חיים ויצמן; ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון; ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי; וכמובן ראש הממשלה המנוח יצחק רבין. יש לציין שחוזה המדינה בנימין זאב הרצל הוא אחד האישים המונצחים ביותר בישראל – ישנם למעלה מ-50 רחובות על שמו, לדוגמה – אך הוא דמות על-פוליטית. כדי לשקף את תמונת המציאות נאמנה, הקטגוריות הוגבלו למוסדות חינוך, רחובות ושכונות, וכן פארקים גנים ואתרי הנצחה בולטים.

      במסגרת המיפוי לא נכללו מרכזי מורשת ומכוני מחקר. גם שמות יישובים לא נכללו מאחר שבשנים האחרונות הוקמו מעט מאוד יישובים חדשים. כך לדוגמה לא נכלל במפה היישוב צור יצחק שבדרום השרון על שמו של רבין, וכן ההנחלות גבעת זאב ממזרח לירושלים, ששמה הוענק לה לרגל ציון מאה שנים להולדתו של ז'בוטינסקי.

      לחצו במפה על visible layers שבצד ימין למעלה, והקליקו על הכפתורים כדי לראות כיצד והיכן כל אישיות מונצחת ברחבי הארץ ובמקום מגוריכם

      תהליך חיפוש אתרי ההנצחה מורכב מרשימות ארוכות של נקודות ציון שמוינו בקפידה. התהליך נעשה כמעט כולו ידנית מאחר שכיום במדינת ישראל אין אף גורם רשמי שידע לספק רשימה מדויקת של היקף ההנצחה בארץ. במסגרת התחקיר פנינו לעשרות גופים ממשלתיים וחברות פרטיות, אולם רק מעטים נכונו לסייע: משרד החינוך סיפק את בתי הספר והגנים, קק"ל שלחו רשימה חלקית של פארקים ויערות, אתר מפה נידבו את כל שמות הרחובות בישראל, והשכונות בארצנו נשלחו באדיבות אתר מדלן המספק כלים ומידע לרוכשי דירות. כמובן פרטים רבים הושלמו ידנית דרך מפות ישראל ומדריכי טיולים.

      ניתוח הנתונים העלה תמונה חד משמעית. האישיות המונצחת ביותר בישראל הוא ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון. מעט אחריו נמצא רבין. למעשה רבין מוביל בכל הפרמטרים, למעט בכמות הרחובות, כשבקטגוריה זו הוא האחרון ברשימה. בן גוריון אמנם קרא להפריח את הנגב, ויש יישוב על שמו – מדרשת בן גוריון – אבל אין לו יתרון משמעותי בכמות ההנצחה בדרום על פני האישיים האחרים.

      לא מצאנו הבדל מהותי בכמות ההנצחה בין מנהיגי הימין והשמאל בערי פריפריה המזוהות עם הימין. רבין, לדוגמה, מונצח ביישובים המזוהים עם הימין דוגמת שדרות, נתיבות ובית שאן. חשוב לומר שבשנים הראשונות שאחרי הרצח רבין היה בגדר קונצנזוס בחברה הישראלית, קונצנזוס שכלל את כל קצות הקשת הפוליטית, ואפשר להניח שרגשות האשמה הקולקטיביים גרמו לכך שהונצח גם ביישובים שאינם מזוהים עם השמאל הישראלי. היחיד שמונצח בקרב האוכלוסייה הערבית והבדואית בישראל הוא יצחק רבין. בכפר הבדואי חורה שבדרום יש בית ספר על שמו וביישוב הבדואי בסמת טבעון שבצפון יש רחוב על שמו.

      ממצא חריג שמציגה המפה הוא שברמת הגולן אף אחד מבין חמשת האישים שבדקנו לא הונצח. חשוב לומר שרמת הגולן כוללת קיבוצים, מושבים ויישובים חקלאיים, בהם אין בדרך כלל שמות לרחובות ולשכונות, אך יש לציין שאין שום גן לאומי, דרך נוף או מאגר מים שמנציח מישהו מבין אישים אלה.

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)

      מעבר לקן הירוק יש אזכור זניח לשניים מחמשת האישים. מנחם בגין מונצח כשתי שכונות בשם "נווה מנחם" בקרני שומרון ובגבעת זאב, ורבין מונצח בחטיבת ביניים על שמו בגבעת זאב. בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת חוקק שר הפנים דאז יוסף בורג תקנות המסמיכות את הרשויות המקומיות לקבוע את שמות הרחובות בשטחן. משמעות הדבר היא שלכל יישוב יש חירות כמעט מוחלטת לבחור האם להנציח אישיות כזו או אחרת, ובאיזו דרך. כך למשל בקריית ארבע אפשר למצוא פארק על שם חבר הכנסת לשעבר מאיר כהנא, מנהיג תנועת כך השנוי במחלוקת, שנרצח. ספק אם בעתיד הנראה לעין יקום פארק דומה בלב תל אביב. דוגמה הפוכה לזה מתרחשת במעלה אדומים, שם הוחלט לכנות מוסדות ורחובות בעיר רק על שם הטבע הארצישראלי. כך אפשר למצוא שם את דרך מדבר יהודה וקול התור.

      "רבין מונצח אצלי בלשכה, אבל אין אף רחוב על שמו", אומר ראש עיריית מעלה אדומים בני כשריאל. לדבריו מעט אחרי הקמת העיר בשנות ה-70 הוסכם שאף מוסד או רחוב לא יקרא על שם אישיות פוליטית. בעיר יש חריגה אחת, בית ספר התיכון נקרא על שם הגיאוגרף וההיסטוריון הישראלי זאב וילנאי, "בשל השאיפה לעצב את אופי בית הספר בצלמו, אך זו הדוגמה היחידה".

      "אנחנו יכולים ללמוד הרבה על סדרי העדיפויות של החברה, משמות הרחובות שלה", אומרת פרופ' ורד ויניצקי-סרוסי, דיקנית הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית. ואכן זהו שיעור על החברה הישראלית. "בקדנציה השנייה של רבין כראש ממשלה, הוא היה בהחלט דמות מוערכת בקרב ערבים ישראלים רבים, הוא שינה תעדופים בתקציב והפנה אליהם כסף, וחשוב מזה, הוא ראה אותם כאזרחים שווי זכויות לצרכי הצבעה בכנסת", אומרת ויניצקי-סרוסי, "השאלה כאן היא האם במגזר הערבי המדינה אפשרה להנציח אדם שחשוב להם, גיבור תרבות עבורם, אני מהמרת שבהרבה מקרים התשובה היא לא".

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)

      ערים רבות גיבשו הליך בחירת שמות על בסיס התשתית של עיריית תל אביב, הנתפסת חלוצה בתחום ההנצחה. סגנית ראש העיר לשעבר עורכת הדין חביבה אבי-גיא כיהנה למעלה מעשור כיושבת ראש הועדה לשמות והנצחה בעיר. לדבריה כל אחד רשאי להגיש הצעה לוועדה, וזו דנה בכובד ראש בכל שם, חוקרת את עברו ואם השם מתקבל, הוא עולה לאישור מליאת המועצה. הוועידה עצמה מורכבת מחברי מועצה, אישי ציבור, היסטוריונים וחוקרי העיר. כדי שההצעה תעבור את הסינון הראשוני צריכים להתקיים כמה כללים. הראשון שבהם מחייב שיעברו שנתיים מאז שהמונצח הלך לעולמו. בנוסף, השאיפה היא להנציח אישים הקשורים בעשייה העירונית ופחות בזו הכללית, וכן המגמה היא להימנע מכפילויות או מהחלפת שמות.

      "אבל יש כמה יוצאים מהכלל", אבי-גיא ממהרת לציין. למשל שדרות בו גוריון, ששמן ניתן להן רק באמצע שנות ה-70, זמן קצר לאחר פטירתו של בן גוריון. השם הקודם של השדרה, קק"ל, הועתק לרחוב ברמת אביב. כך גם כיכר מלכי ישראל הוחלפה לכיכר רבין, זמן קצר לאחר הרצח, בטרם עברו שנתיים כמקובל. גם טיילת צ'יץ חרגה מהנהלים שכן היא קיבלה את שמו של ראש העיר שבנה אותה, עוד בעודו בחיים. גם דרך פתח תקווה נכנסת למניין היוצאים מהכלל, שקיבלה שם חדש שלא כמקובל, וכיום היא נקראת דרך בגין. כביש חיפה הוותיק התחדש אף הוא בשם בניגוד לנהלים והפך לדרך נמיר על שמו של ראש העירייה המנוח. בתחילה כיכר אתרים נשאה את שמו אלא שאלמנתו אורה נמיר, ביקשה להנציח אותו בדרך אחרת, ולא באמצעות הכיכר הכושלת.

      ועדת השמות בעיריית תל אביב נתקלה במרוצה השנים בבקשות שונות. בין היתר משפחתה של נעמי שמר ביקשה שיקראו על שמה מוסד חינוכי, ולא רחוב. כשנבנה בית ספר יסודי חדש בצפון תל אביב, מיד ניתן לו שמה. כמו כן בשנים האחרונות המועצה החליטה לתת עדיפות לשמות של נשים וכן שמות של אישים מהציבור הערבי בעיר.

      עצרת הימין, כיכר רבין. מרץ 2015 (ראובן קסטרו)
      עקב הנסיבות, שמה של כיכר מלכי ישראל שונה בטרם עברו שנתיים כמקובל (צילום: ראובן קסטרו)

      "מה זה אומר על חברה שמנציחה בעיקר את הפוליטיקאים שלה?", מקשה פרופ' ויניצקי-סרוסי. תחום המחקר של שלה מתמקד בזיכרון הקולקטיבי וההנצחה, ולדבריה השאלה שצריכה להישאל היא האם האיש המונצח ביותר הוא זה המוכר ביותר לציבור, ומה הקונוטציה העולה מהנצחת שמו ביחס למיקום. כך למשל מניתוח הנתונים עולה שז'בוטינסקי הוא האישיות המונצחת ביותר ברחובות ישראל. "האם רחוב בו אנשים תקועים בפקק גדול והנסיעה ברחוב היא עול עבורם, עדיין יזכרו את שם האישיות לחיוב"?, מנגד ויניצקי-סרוסי מציינת את צריף בן גוריון ובית בן גוריון, מוקד משיכה תיירותי, אליו מגיעים גם חיילים ותלמידים ולומדים על האישיות, "או נמל התעופה בן גוריון שנתפס אצל רבים כמקום ממנו מתחילה חופשה".

      ויניצקי-סרוסי גם נותנת טיפ בהקשר זה, לשיטתה מי שחושק בהנצחת שמו על גבי מוסד חינוכי, מוטב לו לכהן כשר חינוך, הרי שמם מתנוסס על בתי ספר רבים בארץ: "לשרי חינוך פשוט יותר, הרי אין אתר המתאים להנציח שר האוצר שהלך לעולמו", היא נותנת דוגמה, "ואם אתה מחפש להנציח את עצמך, אתה צריך לדעת איזה שר להיות".