פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הדור שמכיר רק את מיתוס רבין: שיחה עם ילידי שנת 95'

      בין חנמאל דורפמן מהמאחז, מיכל שטורכן פעילת הסביבה, רוני צוריה מבני עקיבא ויהודה רובינשטיין מהעולם החרדי אין שום חוט מקשר מלבד שנת לידתם. באולפן וואלה! NEWS הם מדברים על יצחק רבין, הדמות שמוכרת להם בעיקר מהטקסים. "הוא מכר את עמו ועושים ממנו גיבור לאומי"

      הדור שמכיר רק את מיתוס רבין: שיחה עם ילידי שנת 95'
      עריכה: גדי וינסטוק

      20 שנה - כמעט דור - חלפו מאז רצח ראש הממשלה יצחק רבין באותו לילה קשה של 4 בנובמבר 1995. נוער הנרות התחלף בנוער הסמארטפונים ובחברה הישראלית גדלים צעירים שעבורם 1995 היא בראש ובראשונה שנת לידתם. עבורם יצחק רבין הוא דמות היסטורית רחוקה שמוכרת להם מהטקסים בבתי הספר, מהסיפורים ששמעו מהוריהם או מהאינטרנט. לציון 20 שנה ליום הרצח, כינסנו ארבעה צעירים, כולם ילידי 1995, המייצגים באופן יחסי את החברה היהודית בישראל במטרה לשמוע מהם כיצד רבין נתפש בדמיונם. הארבעה מייצגים לא רק את הזוויות השונות בסוגיית רצח ראש הממשלה, אלא גם את החברה הישראלית המפולגת והשסועה שנותרה כך גם היום, בשנת 2015.

      חנמאל דורפמן, פעיל ימין המתגורר במאחז חוות יישוב הדעת שבגוש שילה, יוצא נגד מה שהוא מכנה "פסטיבל רבין". "חודש לפני יום השנה לציון הרצח וחודש אחרי מדברים על שלום ועל תהליך השלום, כאילו לא סבלנו פה בגלל הסכמי אוסלו שרבין הביא עלינו, כאילו לא היו פה 1,500 הרוגים, כאילו לא דוקרים פה אנשים ברחובות", מלין דורפמן באולפן וואלה! NEWS. "מצדיקים את המעשים הנוראיים שרבין הביא עלינו והופכים אותם למוצדקים רק משום שהוא נרצח. רבין הוא הראשון שנתן לגיטימציה למשא ומתן עם ערבים ומתן נשק למחבלים והרבה מהטרור שאנחנו רואים היום זה בגללו. אני מאמין שרוב גדול בציבור מרגיש כמוני".

      פאנל 20 שנה לרצח רבין עם ילידי 95, אוקטובר 2015 (ראובן קסטרו)
      הילדים של שנת 95'. דורפמן, שטורכן, רובינשטיין וצוריה (צילום: ראובן קסטרו)

      מי שמתנגדת נחרצות לדעותיו של דורפמן היא מיכל שטורכן ממכבים-רעות, בת שירות לאומי בעמותה להגנה על איכות הסביבה. "רבין עבורי היה קודם כל מנהיג", טוענת שטורכן שנולדה כאמור בשנה שבה נרצח. "אדם שהקשיב לעם, ראה את העתיד של ישראל והתנהל בצורה מאוד חכמה. בעיניי הוא היה אדם גדול, מנהיג שהוביל אותנו בדרך הנכונה, בדרך של דמוקרטיה ופשרות למען השלום. מאיפה שאני באתי, רבין היה נוכח לא רק בטקסי זיכרון אלא לאורך כל השנה. זה אדם שלא הפסיק לתת מעצמו למען המדינה עד יומו האחרון ומורשתו שנחתכה בצורה מאוד חדה וכואבת ממשיכה להתקיים גם היום".

      רוני צוריה, תושבת ההתנחלות בית אל, המשמשת כקומונרית בתנועת בני עקיבא בשכונת דורה שבנתניה טוענת כי אף שאינה מסכימה עם דעותיו הפוליטיות של רבין, רצח אינו התשובה. "ההורים שלי חינכו אותי שלא משנה מהן דעותיו הפוליטיות של אדם, צריך לכבד אותו", היא מספרת באולפן. "אני לא מסכימה עם הדרך שבה רבין הוביל את המדינה, במיוחד בהסכמי אוסלו שאני ומשפחתי בבית אל סבלנו מהם, אבל בסופו של דבר רבין היה אדם גדול שנלחם למען עם ישראל במלחמות כרמטכ"ל והביא להישגים צבאיים". צוריה מאמינה כי לא יתרחש רצח פוליטי נוסף. "אנחנו רואים שגם אחרי אירוע קשה כמו הצתת הבית בכפר דומא, היה גינוי חד משמעי למעשה. רצח זו לא תשובה, זו לא דרכנו".

      לעומתה, יהודה רובינשטיין מירושלים, המגיע מתוך העולם החרדי ועוסק כיום בתקשורת, מאמין שרצח פוליטי נוסף הוא רק עניין של זמן. "בבית שלי, המילה רבין לא אמרה לי כלום במשך שנים רבות עד שהתבגרתי ולמדתי בעצמי על האיש", מספר רובינשטיין. "בעיניי רבין מסמל את כל מה שהיה פה טוב פעם ואת הסוף למנהיגות השמאל והירצחו מסמלת את יריית הפתיחה לימין המשיחי שהולך וגדל. היום כשאני רואה את מה שקורה בפייסבוק, כשכל אדם שרק מזכיר את המילה 'שלום' מיד הופך לשמאלן ודמו מותר, ברור לי שזה רק עניין של זמן עד שיבוא מישהו ויירצח רק בגלל דעותיו".