בתו של אברהם חסנו שנדרס למוות בחברון: "רצחו אותו בדם קר"

כאלף בני אדם השתתפו הלילה (רביעי) בהלווייתו של אברהם חסנו, שנהרג אתמול במהלך הפרת סדר בצומת אל-פוואר שמדרום-מערב לחברון. במהלך המהומות באזור הושלכו אבנים לעבר כלי רכבו של חסנו, בן 54, שבתגובה יצא ונדרס על ידי מכונית פלסטינית. הלווייתו התקיימה בבית העלמין העתיק בחברון.

בתו, לאה, מתעקשת כי אביה נרצח ולא נדרס בשוגג כפי שטוען הנהג הפוגע שהסגיר עצמו למשטרה. "לא הרגו אותו, רצחו אותו בדם קר, רצחו אותו בכוונה תחילה", אמרה בריאיון לאולפן וואלה! NEWS. "כל הרכבים, רואים גם מהתמונות, התאגדו מסביבו ואבא שלי יצא עם האלה והנבוט והבן עוולה הזה בא ודרס אותו ללא רחמים", מיררה בבכי. "הוא עלה עליו ואבא שלי לא פחד, הוא לא פחד, כי אנחנו היינו יודעים שאנחנו לא מפחדים, אנחנו לא מפחדים למות על קידוש השם. אבל הוא עזב אותנו עכשיו".

חסנו, טבח בישיבה בעתניאל, היה אתמול עם אשתו כאשר עבר בצומת אל-פוואר. "הם נוסעים על הציר הזה כל יום ושתי משאיות ניסו למחוץ אותם, אחד מהכורכר ואחד מהנתיב שלידם", סיפרה בתו. "אבא שלי התחיל לצפצף, היו שם חיילים במרחק של איזה 50 מטר, באזור ואמא שלי ירדה, החטיפה לערבי, נתנה לו סטירה, אמרה לו איך הוא מעז להתנהג ככה והם מדברים ערבית שני ההורים שלי. אבא שלי יצא עם האלה, הערבי נבהל כי הוא ראה שהחיילים באים, הוא תפס את הרגליים והלך. ואמא שלי חושדת שאותו ערבי הגיע עם אותה משאית וזה מי שדרס אותו אתמול".

בני המשפחה עדיין מנסים לעכל את הבשורה. "איך אפשר לקבל דבר כזה? כשאבא שלך מת, שכל העולם שלך מת. כל החיים שלי זה אבא שלי, איך אני יכולה לקבל את זה? איך אפשר לקבל דבר כזה?. אנחנו לא יודעים איך נתקיים, אנחנו לא יודעים מה יהיה איתנו", אמרה לאה, אחות לשישה.

רותי, אשתו של אברהם, ספדה לבעלה. "אין לי הרבה מה להגיד, זה תמיד ביני לבינו, כל דבר היה ביני לבינו", אמרה מעל קברו הטרי. "אני אפילו לא יודעת מה להגיד לו. האהבה בינינו הייתה עצומה, ההבטחה שלנו הייתה הבטחה. דאגת לי כמו לא יודעת מה. מה יהיה, אני לא יודעת, אבל אני מבטיחה לך ואתה מכיר אותי שאני כמו עמוד. הילדים האלה ימשיכו איך שאתה רצית, באיזו דרך שאתה בחרת".

למרות הטרגדיה המשפחתית ושגרת החיים הקשה בקריית ארבע בימים אלה, לאה מסרבת להתייאש. "שגרת החיים שלנו מאוד קשה, אבל אנחנו לא מפחדים, אנחנו לא ניתן לערבים האלה לייאש אותנו", אמרה. "אני נוסעת על הציר של סוסיא, ההורים שלי נוסעים על הציר של עתניאל כל יום. אנחנו לא נתייאש, אנחנו לא מפחדים. מתפללים להשם, הילדים שלי יודעים שאם קורה משהו שמים ידיים על הפנים, מכסים את עצמם בשמיכה ורק תפילות. אנחנו לא ניתן להם להשבית את החיים שלנו, זה מה שאבא שלי אמר. לא ניתן להם".