אין וויכוח שאנו חווים בשבועות אלו גל טרור מסוג חדש שההתמודדות איתו לא מספיק מוכרת לנו. מידי יום פיגועים נוראים מבוצעים ברחבי הארץ ונראה שאין אזור הנחשב בטוח מפיגועים מן הסוג הזה. לא פשוט להתמודד עם טרור שאין לו אבא ואמא, אין ארגון או כתובת של משלח שניתן להתמודד איתו ולגדוע את הפעולות החבלניות. אין אבו מאזן, אין רשות פלסטינית או חמאס, כל נער בן 13 ומעלה מטלטל ברגע של החלטה את המדינה ופוצע וגודע חיים. למרות כל זאת התנהלות הממשלה ורשויות אכיפת החוק מתנהלים מתחילתו של הגל הנורא הזה באופן בו הם מתנערים במידה לא קטנה מחובתם לספק בטחון לאזרחי המדינה וזריעת כאוס שמשמעותו בעתיד מי יישורנו. בישראל כמו בישראל - לא צריך לחכות זמן רב וכבר בימים אלו אנו חווים את ההשלכות של החלטות הממשלה בנושא, אתמול לצורך הדוגמא שילם על זה בחייו הפטום זרהום מבקש המקלט מאריתריאה וזו רק דוגמא אחת.
לפחות לדעתי לא ניתן להתמודד עם הגל הנוכחי ללא ההקשר הרחב והבנת המאבק שבתוכו אנו נמצאים כבר 150 שנה לערך, אבל גם אם מקפיאים את תמונת המצב הנוכחי ומתעלמים מהקונטקסט הרחב התנהלותה של מדינת ישראל בשבועות האחרונים מובילה אותנו לכאוס גם ביחס למזג החם השורר באזור כבר שנים רבות.
מתחילת גל אירועי טרור הסכינים האחרון, אלו הקרואים מנהיגנו מתבטאים ומקבלים החלטות כאילו אין מחר. בין שאר ההחלטות התקבלה החלטה להקל על תנאי קבלת נשק לרישיון, "חוק המישוש" המתיר לכל שוטר לערוך חיפוש על כל אדם שהוא מוצא לנכון לעשות זאת גם בלי שמתקיים חשד ספציפי כלפיו. בנוסף, מפקד מחוז ירושלים, השר לביטחון הפנים וחברי כנסת נוספים מימין ומהמרכז התבטאו בלי סוף שכל ניסיון דקירה אמור להסתיים במותו של המחבל והציבור שומע ומפנים.
בלי להתייחס לפעולות בשטח כמו הטלת סגרים על השכונות המזרחיות בירושלים וההשפעות הדי מוכרות וברורות מהעבר למהלך זה, לניסיון גדיעת גל המפגעים העצמאיים באמצעים אלו ישנן השלכות חמורות שעושה רושם שחברי הממשלה וגורמי אכיפת החוק לא לוקחים אותם בחשבון. נכון לעכשיו הם עוסקים בכיבוי שריפה והמבול שיכול לבוא אחריו לא מעסיק אותם.
השר לביטחון פנים גלעד ארדן, התבטא מספר פעמים על כך שההקלות על קבלת רישיון לנשק הם לאור המצב, השאלה היא האם השר מבין שבעוד שבוע חודש או חצי שנה כאשר הגל הזה יהיה מאחורינו, מאות ואלפי נשקים ימשיכו להסתובב כחוק ברחוב, עושה רושם שלא.
בספטמבר האחרון נרשמו שישה מקרי רצח של נשים על ידי בן זוגן, וזה רק בחודש אחד. כמה פעמים נחשפנו לרצח בעקבות מריבה טיפשית על חניה, כיסא על חוף ומה לא. איך לדעת מנהיגנו ישפיעו עוד מאות נשקים ברחוב על הנתונים האלו.
ללא ספק מדובר בתקופה לחוצה וקשה, לא פעם שמענו על אירועים של טעות בזיהוי בו השתלטו על פלסטינים כביכול חשודים שלבסוף התברר שלא היה כלום. ברובם זה הסתיים בהפעלת כוח, שלשום בבאר שבע זה נגמר בלינץ' שהביא למותו של הבטום זרהום, נתין זר מאריתריאה, ויום לפני בבת-ים זה הסתיים בהריגת שחר ממן, ומה הלאה?
איך לדעתם של ניצב צ'יקו אדרי מפקד מחוז ירושלים, חברי הכנסת יאיר לפיד, מיקי לוי, ינון מגל ואחרים, מפרש הציבור הרחב, מי בנשקו, מי באלתו או בשלל אביזרים אחרים מפרש את האמירה הזו אם לא בהתרת דם כללית של כל חשוד פוטנציאלי.
גם "חוק המישוש" יהפוך את חייהם של חמישית מהאוכלוסייה לחשודים מיידיים וכל אזרח יהודי יוכל להצביע על כל ערבי כחשוד שצריך לערוך עליו חיפוש, איך המציאות הזו שתושב מזרח ירושלים לצורך ההמחשה, יכול להיות חשוף לבידוק וחיפוש מספר פעמים במהלך שגרת יומו, יוביל להרגעת השטח? לממשלתנו היקרה הפתרונות.
מעל הכל מקוממת התנהלות הממשלה בשבועות האחרונים שבמהלכם קראו שריה לא פעם לציבור הרחב להגן על עצמו. נכון, על פי חוק לכל אזרח ניתנת הזכות להגן על עצמו ולשמור על שלמות גופו, אבל מתי נתקלנו בקריאה לציבור מצד ממשלה שמחובתה לספק ביטחון לתושבים, לדאוג לעצמו? על שמירת החוק אמונים הצבא והמשטרה, הם אלו שמתורגלים בעשיה זו ומעת לעת בשעת הצורך הוראותיהם מתחדדות וניתן בקלות יחסית להחזיר תקנות אלו לשגרה. הציבור הרחב גם אם יעשה אימון פעם בחודש בנשקו לא יכול להגיע למיומנות הנדרשת כדי לא להפוך את רחובותינו למערב הפרוע. גם בשבועות האחרונים נגרמו טעויות ופציעות מצד ירי של כוחות הביטחון אז מה יהיו התוצאות אם מאחורי הנשק יעמדו אזרחים לא מיומנים.
ממשלת ישראל היקרה, אנחנו בשיאו של מצב ביטחוני קשה ומדמם. תתחילו למצוא פתרונות נכונים להפסקת הטרור, תתחילו לפעול להרגעת הרוחות משני הצדדים ותפסיקו להפיל עלינו את האחריות ולבקש מאתנו לצאת חמושים לרחובות. במידה וזה לא יקרה סביר להניח שבעוד זמן קצר נתגעגע למצב הנוכחי ואתם תתכנסו לדיונים סבורים וחמורי סבר שוב במצב שלא התמודדנו איתו בעבר שגובה חיים רבים של חפים מפשע.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.