פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סערה באופוזיציה: הח"כים מתנגדים להעדפת מוצרי התנחלויות בכנסת

      חברי ועדת הכנסת עודכנו כי מחר יתקיים דיון הנוגע לכך שמוצרים מההתנחלויות יקבלו עדיפות בכל רכישות הכנסת. ח"כים מיש עתיד: "התקציב הוא של כלל הציבור". יו"ר ועדת הכנסת סירב לדחות הדיון: "כשתושבים ישראלים מוחרמים, עלינו לעמוד לימינם"

      תנועת שלום עכשיו הפגינה נגד חוק החרם (טל אנגלנדר)
      קמפיינים המעודדים חרם על מוצרי התנחלויות (צילום: טל אנגלנדר)

      הרוחות סוערות בוועדת הכנסת, לאחר שחבריה עודכנו כי נוסף לסדר יום הוועדה מחר דיון שיעסוק בהעדפה של מוצרים מההתנחלויות במסגרת רכישות מתקציב הכנסת. מדובר בתוספת שנכנסה לסדר היום לבקשת יו"ר הוועדה, דוד ביטן (הליכוד). משמעות ההצעה היא כי למוצרים המיוצרים בהתנחלויות תהיה עדיפות על מוצרים אחרים בכל הרכישות של הכנסת. מלבד יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, כל ראשי סיעות האופוזיציה החברים בוועדה חתמו על בקשה ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לדחות את הדיון, אך האחרון נענה בשלילה.

      לפי בדיקת וואלה! NEWS, בשנת 2013 עמד תקציב הכנסת על 606 מיליון שקלים לשנה, ובשנת 2016 הוא צפוי לעמוד על 694 מיליון שקלים. התקציב כולל בתוכו את כלל הרכישות של בניין הכנסת, ובהן מזון וציוד משרדי. חלקו נוגע גם למשכורות, ולא כולו מחויב במרכז.

      יש עתיד יאיר לפיד אלעזר שטרן, ינואר 2015 (ראובן קסטרו)
      "כוחניות פוליטין שתביא לפגיעה בעיקר במתיישבי יהודה ושומרון". שטרן (צילום: ראובן קסטרו)

      "תקציב כנסת ישראל היינו של כלל הציבור ולא שייך לסקטור פוליטי כזה אחר, ולשימוש לגזירת קופון פוליטי", נמסר מחברי הכנסת מאיר כהן, אלעזר שטרן וחיים ילין מיש עתיד. לדבריהם, מדובר ב"מחטף המהווה סיכון לדמוקרטיה הישראלית ולמדינת ישראל ונותן העדפה לאזרח אחד על חשבון האחר. הכנסת, בית העם של כלל אזרחי ישראל ומחובתו לפעול בשוויון ושקיפות".

      ח"כ שטרן אמר כי התכנית תפגע דווקא במתנחלים, משום שמדובר בתכנית שתביא לניכור של העם כלפיהם. "זו כוחניות פוליטית שתפגע בעיקר במתיישבים ביהודה ושומרון. זהו פופוליזם זול של הימין הקיצוני ושל עושי דבריהם בכנסת", אמר. "היכן הם היו ב'צוק איתן' בעוטף עזה, ובלבנון השנייה בגליל? הדברים הללו מביאים לניכור ופוגעים בעיקר במתיישבים וביחס העם כלפיהם".

      ח"כ כהן אמר כי אין להעדיף אזורים מסוימים בכל הנוגע לרכישות של גוף מייצג כמו הכנסת. "כנסת ישראל מייצגת את כלל מדינת ישראל ואין שום הצדקה וזה לא ראוי שתתקבל החלטה שלפיה הכנסת מעדיפה אזור זה או אחר". ח"כ ילין הוסיף כי "צריך לתת העדפה מתקנת למדינת ישראל, ולא אזורים ספציפיים מתוך שיקולים פוליטיים ואינטרסים".

      חידוש פתיחת מושב הכנסת, אפריל 2015 (נועם מושקוביץ)
      "אין הבדל בין אלקנה לתל אביב". אדלשטיין (צילום: נועם מושקוביץ)

      ח"כ מיכל רוזין (מרצ) פנתה ליועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, והגדירה את ההצעה כ"הטיה פוליטית בלתי סבירה". לדבריה, "הכנסת, כגוף ציבורי, מחויבת לעקרונות הקבועים במשפט המנהלי החלים על גופים ציבוריים וחלים על מכרזים מטעמם לצורך רכישת טובין ומצרכים. הקריטריון המוצע אינו נוגע לאיכות או למחיר, ומבטא העדפה פוליטית בלתי סבירה תוך פגיעה בשוויון. הוצאת הכנסת ללא הצדק מגדר החובות החלים על כלל הגופים הציבוריים מהווה תקדים מסוכן".

      גם חבר הכנסת דב חנין (הרשימה המשותפת) פנה לאדלשטיין, וביקש ממנו לבטל את הדיון בוועדה. "הכנסת לא יכולה להיות כלי למימוש של העדפות פוליטיות של רוב על פני המיעוט", אמר. "המהלך המתוכנן חמור במיוחד, שכן הוא מחלק את האזרחים במדינה לסוג א' ולסוג ב', קובע שהמתנחלים הם סוג ראשון, ואילו יתר האזרחים והעסקים - נמצאים מאחוריהם. אין מקום לשימוש בכנסת כדי להפלות לרעה את רוב אזרחי המדינה".

      עם זאת, ביטן לא השתכנע. "בכל הכבוד הראוי לכל המתנגדים, השאלה היא לא פוליטית", ענה יו"ר ועדת הכנסת. "בכל מקום שבו תושבים ישראלים מוחרמים ומופקרים, עלינו כחברי כנסת לעמוד לימינם. אם זה אלקנה ואם זה תל אביב, אין הבדל. כשהעולם מחרים אוכלוסייה שלמה בארץ ישראל זוהי חובתנו המוסרית לחזק אותם. הישיבה הזו תתקיים. הערבות ההדדית היא זו שמייחדת את העם שלנו ועלינו להיות מאוחדים מול העולם ולכן דווקא הביקורת היא פוליטית".