האם מחבל שרצח או שבכוונתו לרצוח - יש לגיטימציה להרוג אותו? האם יש להעמיד לדין מי שממשיך להתעלל במחבלים פצועים שכבר נוטרלו? אלה רק כמה מהשאלות המוסריות והמשפטיות שעלו בעקבות גל הטרור האחרון, ובעיקר נוכח הלינץ' באזרח האריתראי שזוהה בטעות כמחבל בפיגוע בבאר שבע.
ברעננה לפני שבוע, למשל, הקהל המשולהב ביקש מהשוטרים להרוג את המחבל אחרי שנוטרל. עם זאת, החוק מבהיר זאת מפורשות, כי אם המפגע מצוי מוטל על הרצפה, אין כל סיבה לפגוע בו. עם זאת, בשורת מקרים מצאו אזרחים לנכון לתקוף מחבלים שכבר לא היוו סכנה, בלי שתיפתח בעניין כל חקירה. זאת, עד המקרה החמור שלשום, בו הוכה למוות אזרח אריתריאה הבטום זרהום בידי קהל חמום מוח.
פרופ' אבי שגיא מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן וממחברי הקוד האתי של צה"ל, טען כי "אין מצב שבו מותר לאדם להשיל מעליו את גלימת המוסריות". לדבריו, "ההיתר היחידי לפגוע בבני אדם אחרים הוא הגנה עצמית. מרגע שההיתר הזה מומש, והמחבל שוב אינו מאיים, אז הפגיעה בו אסורה. בן אדם פוגע במצב כזה - פוגע קודם כל בעצמו. הוא מתיר לדם הרותח ולכעסים לשלוט בו".
על דבריו של הרב של צפת, שמואל אליהו, שקרא להעמיד לדין חיילים ושוטרים שלא הביאו למותו של מחבל, טען כי רק "הוצאה של מחבל על אלונקה מזירת פיגוע" תחזיר את ההרתעה. "הרב אליהו אינו ממונה על המוסר היהודי. המוסר היהודי הוא ההכרה בכך שכל אדם, גם הייצור המתועב ביותר, נברא בצלמו של האל. כיהודי וכשומר מצוות אומר לו שהנבואה ניתנה לשוטים. במקום להשקיע בניסיון לדמוניזציה של בני אדם יש להשקיע בחינוך מוסרי".
(עדכון ראשון: 22:53)