בתחנה המרכזית של באר-שבע קרו אתמול שני אירועים קשים. האחד: מחבל רצח חייל, סמל עומרי לוי ז"ל, ופצע אזרחים רבים. השני: אזרח ירה בעובד זר שזחל על ארבע ולא נשקפה ממנו שום סכנה ופצע אותו קשה; כשהפצוע היה מוטל מדמם, אזרחים התעללו בו. מאוחר יותר הוא מת מפצעיו.
האירוע הראשון הוא הביטוי הברור ביותר של המלחמה שהאויב מנהל נגדנו. אנחנו מתאבלים על ההרוג, מוחים דמעה וממשיכים להילחם.
האירוע השני הוא הביטוי הברור ביותר של אווירת הפקרות ההולכת ומשתלטת על אזרחים רבים. כל יום אני מוצא בתקשורת ביטויים של פוליטיקאים, אנשי ציבור, קציני משטרה בדימוס ועיתונאים המטיפים להרוג כל מי שמתנהל כמחבל וסכין בידו. תחילה הורגים מחבל שאין הכרח להרוג, אחר כך הורגים עובד זר תמים הזוחל על הרצפה.
זהו מצב קשה ומיוחד לאדם לעמוד נוכח סכנה לחייו. זהו גם מצב קשה ומיוחד להרוג אדם. על כן, ההתנהגות במצבים כאלה צריכה להיות מודרכת על ידי כלל חוקי ומוסרי ולא על ידי נהמות הלב או סיסמאות חבוטות. זכות ההגנה העצמית היא הזכות לנטרל את הסכנה, לגרום לה להיעלם. לפעמים, לנטרל פירושו להרוג, כי אין אפשרות אחרת. אם אדם רץ מולי ואקדח בידו ו"אללה הוא אכבר" בפיו, בדרך כלל תהיה לי הצדקה לירות בו. אבל לפעמים אפשר לנטרל בלי להרוג. אם ילד מתקרב אליי לאיטו והוא עדיין במרחק עשרה מטר ממני וסכין בידו, בדרך כלל אני יכול לנטרל אותו בלי להרגו. במצב כזה אסור לי להורגו.
הקריאה להרוג בלי חשבון היא קריאה לא חוקית, לא מוסרית, לא אחראית. למרבה הצער, התוצאות שלה כבר לפנינו: ירי באדם תמים הזוחל על הרצפה ואחריו התעללות מחפירה בפצוע המקרבת אותו אל מותו. בושה וחרפה, גם הירי וגם ההתעללות.
מ"מ מפכ"ל המשטרה התנסח למופת כשדיבר לפני כמה ימים על זכות האזרח וחובת השוטר לנטרל מחבל, לאו דווקא להורגו. קציני משטרה אחרים מדברים בלשון מעורפלת, המעודדת אזרחים להשתמש בנשק, ולא מדגישים שמדובר בנטרול ולאו דווקא בהריגה.
במדינה יהודית ודמוקרטית, המנהיגות מובילה להתנהגות ראויה: לנטרל, לאו דווקא להרוג. במדינה יהודית ודמוקרטית, האזרחים לא הורגים אם לא מוכרחים. אנחנו מדרדרים במדרון החלקלק. חובה לעצור.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.