שומרות החומות: הלוחמות שמגנות על העיר העתיקה

(מהומות ועימותים בהר הבית בחג הסוכות)

עד לפני שנה, קרן, שרה, חלי וליאת לא דמיינו שיהיו מופקדות על אחת מן המשימות הקשות ביותר בימים הקשים האלה – שמירת על הביטחון בהר הבית ובעיר העתיקה בירושלים. כבר שנים ארוכות שלוחמי משמר הגבול של פלוגה ג' אחראים על השטח המסובך, שמהווה אחד מאזורי החיכוך הקשים בישראל. הפלוגה, הגדולה ביותר במג"ב, הוקמה לאחר מלחמת ששת הימים ולא שילבה נשים – עד להחלטת מפקד משמר הגבול, ניצב עמוס יעקב, לפני שנה. התהליכים שעבר צה"ל בנוגע לקבל נשים לתפקידי לוחמה במוקדי החיכוך והחלק שהחלו לקחת נשים בטרור ובפעילויות עוינות, הביאו את ניצב יעקב להחלטה, שבסופו של דבר הביאה ארבע נשים למרכזה של אחת הזירות המורכבות ביותר בשבועות האחרונים.

"השירות בעיר העתיקה הוא לא פשוט בכלל, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה מנטאלית", מספרת סמלת-ראשונה קרן פלדמן בת ב-20, השוטרת הוותיקה ביותר בפלוגה שמשרתת כמפקדת. "אבל התרומה ממש מורגשת ונראית לעין – הנוכחות שלנו מביאה ביטחון ולעיתים אף מצילה חיים", היא מסבירה. לדבריה, מאז ומעולם היה ברור לה כי היא רוצה בשירות משמעותי, אך היא התמקדה במג"ב לאחר שחברתה הטובה התגייסה לחיל. היא סיימה בהצלחה את הכשרתה הבסיסית כלוחמת, ומיד לאחר מכן יצאה לקורס מפקדי כיתות. בסיומו, שובצה בפלוגה ג'.

"לשרת במקום כמו העיר העתיקה גורם לך להבין כל יום מחדש את המשמעות האדירה ואת גודל המשימה המוטלת על הכתפיים שלנו, לוחמי משמר הגבול", היא מספרת בגאווה. "תחושת השליחות העצומה שמלווה אותי גם כך לאורך כל השנה, באה לידי ביטוי בצורה עוד יותר עוצמתית בתקופות מורכבות כאלה". לבסוף, הבהירה: "אין לי ספק שכל מי שכל אחת שרוצה להיות לוחמת, יכולה לעמוד במשימה. במשמר הגבול אנו שוות בין שווים".

רב-שוטרת (רש"ט) שרה טרינגו, בת 23, עלתה לישראל לבדה מצרפת לפני שש שנים. בתחילה התנדבה לשירות לאומי, ורק לאחר שסיימה את התואר הראשון שלה באופנה – היא הבינה שמקומה הוא בשורות משמר הגבול. "העובדה שעליתי לארץ ישראל מוסיפה עוד יותר לתחושת המשמעות שמלווה אותי יום-יום", היא מספרת. "זאת גאווה גדולה ללבוש את מדי משמר הגבול, וגאווה עוד יותר גדולה לדעת שאני מגנה בגופי על ביטחון ירושלים והעיר העתיקה".

לדבריה, לא הכול פשוט כל כך, אבל בסופו של דבר הסיפוק שהיא חשה מחפה על הקשים. "את הכשרת הלוחמות כל אחת עם מספיק כח רצון יכולה לעבור, אך האתגר האמיתי הוא הפעילות המבצעית בשטח", היא אומרת. החברות שלה, הן מצרפת והן מישראל, כבר נמצאות בשלב אחר בחיים. "למרות שכל החברות שלי התחילו מזמן את חייהן האזרחיים, השירות במשמר הגבול ממלא אותי בסיפוק ונותן לי כוח ורצון להמשיך הלאה. בכל פעם שאני נמצאת בבית, או במנוחה בין משמרות, ואני שומעת על תקרית, אני ממש מצטערת שלא הייתי שם, לצד חבריי הלוחמים להגן אף אני ולעזור לסכל את האירוע".

רש"ט חלי דרס, בת 20, ידעה מאז ומעולם כי תתגייס למשמר הגבול. בתור תושבת ירושלים, השירות במג"ב הוא הגשמת חלום של ממש. "זו זכות גדולה לשרת בירושלים, ובמיוחד בעיר העתיקה, אבל המשימה מורכבת מאוד", היא אומרת. "המשימה הגדולה הזו שאנו מופקדות עליה, וההקרבה שלנו לאזרחים ולתושבים, גורמת לנו להיות ערניות, דרוכות ומוכנות לתת מענה מהיר לכל אירוע. בכל האירועים האחרונים ראינו שלוחמים ושוטרים יחד עם אזרחים ערניים, חתרו למגע והביאו את האירועים לסיומם".

לדבריה, השירות בפלוגה ג' הוא שונה ומשמעותי. "יש כאן אווירה מיוחדת מאוד, גם בגלל הגיבוש האדיר שיש בין הלוחמים והלוחמות, וגם בגלל גודל האחריות והמשימה שמוטלת על כתפינו", היא מספרת. "זה מה שהופך את השירות כאן לכל כך משמעותי ומיוחד. האתגר אמנם הוא גדול, אך הסיפוק הוא עצום, במיוחד בתקופות כאלה. אני יודעת שהנוכחות שלנו בנקודות החיכוך האלה מצילת חיים ממש".

"המשימה רגישה ומורכבת, אבל בדיוק בשביל זה אנחנו כאן", אומרת רש"ט ליאת אמסלם בפשטות. רש"ט אמסלם, בת 20, משרתת בפלוגה כבר שנה, ומספרת על התחושות המלוות אותה בשירות בעיר העתיקה. "יש לנו משימה חשובה ואין לי ספק שאנחנו נעמוד בה. יש פה חיכוך גדול. זה התפקיד שלנו ואנחנו נבצע אותו על הצד הטוב ביותר". לסיום, היא מציינת בחיוך: "לא סתם אומרים שאנחנו השכפ"צ של המדינה".