לוסי אהריש היא ערביית המחמד ומקום מפלטה הבטוח (בטוח מדי) של הגזענות החדשה, תתחילו לשנן לעצמכם. הרשתות החברתיות מיהרו להכתיר את ה"ערבייה שעושה הסברה" ולתת לה את אות ההצטיינות על מוסר והגינות. מסתבר שכולם נפלו בפח ועסוקים בלהשתחוות לה אפיים. האריש הפילה אתכם ברשתה. על מה? על התעוזה בכאילו, על הנפש החופשיה שהיא כביכול מפגינה, על היותה ציונית בכל רמ"ח אבריה (הרשו לי לגחך).
דבר אחד שאני כן יכולה לומר על לוסי - היא יודעת היטב למי עליה להתחנף כדי להישאר בדיוק באותה משבצת של תכנית בוקר והאדרה אישית שתקצור עליה פירות עתידיים. אהריש, ערביה-ישראלית, כנראה לא שוכחת מי מפרנס אותה במשך שנים (זכיינית ערוץ 2 הישראלי), ואיזו מדינה בחרה שתדליק בעבורה את משואת יום העצמאות על נשים פורצות דרך. בהחלט אישה פורצת דרך, אבל את הדרך של מי? ערביה-מוסלמית שבוחרת להפנות עורף לעם שלה, לאלה שחווים את התעמרות הכוח הצבאי והשלטוני שלנו על בסיס יומיומי, היא פורצת דרך של עצמה בלבד. אין לה שום דגל חברתי או פוליטי. במקום לעמוד לצדם של בני עמה ולנסות להבין (לא להצדיק אלא לנסות להבין) את התסכול הגדול והבלתי ייאמן שמביא ילד ערבי בן 13 לנסות לרצוח ילד יהודי בן אותו גיל, לוסי בוחרת לשחק במגרש של הגדולים.
שיחת היום: לוסי מדברת על גל הטרור
מתוך שיקול קר ומנוכר לערכים הבסיסיים שלה בתור אדם עם זהות מסוימת, היא בוחרת להפנות את האצבע המאשימה כלפי העם שלה. מרחיקה מעצמה את קרבת הדם שלה עצמה. העם המדוכא, הפצוע, המוחלש, מקבל ממנה סטירת לחי מצלצלת וכואבת לקול תשואות הקהל היהודי-ישראלי שמנפח לעצמו את האגו ומספר לעצמו סיפורי גבורה ואומץ על עיתונאית ערביה-ישראלית הגונה. האמת היא שהאריש הוגנת כלפי חשבון הבנק שלה. היא הוגנת כלפי העתיד התעסוקתי שלה. ברור לה היטב על איזה צד מרוחה החמאה וכלפי מי מקברניטי הערוץ והקהל בבית היא צריכה למצוא חן כדי לקבל הטבות משמעותיות. ואתם, שנופלים שדודים לתעמולה העצמית הזאת, שלעיתים נראית מאד אמינה ומשכנעת ולעיתים נסערת, אתם סתם רפי שכל.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.