"התנזים בפרשת דרכים": ההחלטה שעלולה להבעיר את יהודה ושומרון

צה"ל מתמודד עם "פיגועי התקשורת" ובינתיים מונע מהמהומות במזרח ירושלים לזלוג לשטחי הגדה, אבל ככל שחולף הזמן המצב העדין עשוי להשתנות לרעה אם אלפי החמושים של התנזים יאבדו אמון באבו מאזן. "יציאה שלהם חמושים לרחובות תהיה אתגר גדול מאוד עבורנו"

עריכה: ניר חן

יום שלישי השבוע. צעיר פלסטיני ממחנה הפליטים דהיישה התקרב אל מתחם קבר רחל, קו הגבול בין בית לחם לירושלים, וניסה להשליך בקבוק תבערה לעבר ג'יפ ממרחק של שלושה מטרים. לוחם שעמד על גג מבנה כיוון לעבר רגליו מטווח של 20 מטר אך פגע בחזהו. הפלסטיני נהרג. מאוחר יותר הסביר הלוחם שירה כי הבין שהוא מונע סכנת חיים.

מערכת החינוך במחנה הפליטים החליטה על יום שביתה. החל משעות הבוקר התקבצו מספר צעירים פלסטינים בגילאי 13-15 בפאתי מחנה הפליטים אל אידה מול חומות קבר רחל והחלו ליידות אבנים לעבר לוחמי מג"ב. "בוא יא פחדן, אינתה פחדן, למה אתה מפחד?", צועק אחד הנערים הפלסטינים ויידה לעבר אחד הלוחמים אבן באמצעות קלע דוד. האבן פספסה את ראשו בכמה עשרות סנטימטרים.

"זה ילד. אבל ראית את המרחק שהוא מגיע אליו?", שואל אותי קצין משמר הגבול במתחם, ומיד פונה בקשר לאחד הלוחמים, "מישל, תתקדם. זהו. תישאר בקו הזה. תעמוד. לא להשתמש באמצעים בכלל. שמעת?".

בסוף השבוע האחרון נפגע קצין משמר הגבול בקבר רחל ממטען חבלה שהושלך אליו מאחד הגגות הסמוכים. לפי שיטת הפעולה של צה"ל, צריך להגדיל את מרחב ההגנה על ידי יציאה מהחומות לתוך השטח הפלסטיני אחרת אתה חוטף רימונים לתוך מתחם הקבר, גולות שמשאירות חור בזכוכית הג'יפ הממוגן כאילו נפגעה מקליע, מטעני חבלה, אבנים ובחודש האחרון גם יריות לעבר עמדת הפילבוקס. "תראה את הדלת הזו", מצביע קצין בכיר באוגדת יו"ש על אחת מדלתות הברזל של בתי האזרחים בתוך מתחם הקבר, "הם משליכים את מטעני החבלה באמצעות קלע דוד ועוברים את החומה הגבוהה. תאמין לי שאני מתעסק גם בפסיכולוגיה של האבן. מנסה למצוא דרכים אחרות להתמודדות. עכשיו אני מנסה לקדם באמצעות המנהל האזרחי, הקמת מגרשי כדורגל במחנות הפליטים. שיפרקו שם את המתח והכעס".

עוד בוואלה! NEWS

הזמן המושלם להתכונן לקיץ הבא: הג'ל שמעלים את סימני המתיחה

לכתבה המלאה
"זה נראה משחק ילדים אהה?!". הגולות שיודו לעבר כוח מג"ב בקבר רחל (צילום: אמיר בוחבוט)

קצין מג"ב שנקלע לשיחה נראה מגחך כשהרמתי את הגולות מהקרקע. "זה נראה משחק ילדים אהה?!", מפשיל הקצין את שרווליו ומצביע על פצעים ונפיחויות בזרועות, "תראה למה זה גורם. אחד כזה בפנים והלכה העין. זה מאוד מסוכן". לפני שבוע התמוטט קצין מחטיבת גבעתי לאחר שחטף בגזרת חברון גולה בגרונו ונחנק. רופא שנכח במקום נאלץ לפתוח לו נתיב אוויר אחרת היה מאבד את ההכרה ובמקרה חמור יותר מת מחנק.

מלחמת המוחות בין הרחוב הפלסטיני לצה"ל מייצרת גבהים ומתיחויות בלתי פוסקות. אחת מהן התנקזה לצומת הצינורות בין תקוע לשכונת הר חומה. בהערכת המצב שנעשתה בחטיבת המרחבית עציון בפיקודו של אל"מ רומן גופמן, סומן המקום כמוקד טרור מתעורר כחלק מגל ההסלמה, ולמרות זאת לא הוצב במקום כוח לוחמים. בשבוע שעבר הגיעו אל המקום עשרות פלסטינים, חסמו את הציר עם אבנים גדולות וניסו לבצע לינץ' בכלי רכב חולפים. אל המקום נקלעה אזרחית ישראלית. הפלסטינים ניסו להוציא אותה מהמכונית ששמשותיה נופצו אך בשארית כוחותיה היא הצליחה לחמוק מהמקום. מתנחל שהגיע אל המקום פגע באחד הפלסטינים ברגלו וכעבור מספר דקות הגיע כוח צבאי ראשון. התקרית הוגדרה על ידי אל"מ גופמן ככישלון של הכוח, שלא נערך כראוי לתקרית למרות שהאזור סומן כמוקד בעייתי.

המתח רק הולך וגובר בשטחי יהודה ושומרון. מצד אחד הכוחות רוצים להגן באופן אפקטיבי ולהחזיר את המצב לקדמותו, אך מנגד הרצון ליזום ולקיים את מאמץ ההגנה והסיכול באמצעות מבצעים בעומק השטח, מגביר את החיכוך ומחמם את הרחוב הפלסטיני. בין המפקדים הבכירים באוגדת יהודה ושומרון מתנהל שיח ער סביב שאלות רבות כמו עד כמה נחוץ לחדור פנימה לשטחים הבנויים? האם נכון לחדור למחנה פליטים לאור יום רק לכדי להפגין ריבונות? ועד כמה נחוץ לקיים שיחה עם ראשי הכפר כדי לקבל אומדן ותחושה האם המבצע החטיבתי שבוצע כמה ימים קודם לכן הגדיל את החיכוך והזעם.

לוחמי מג"ב נכנסים למחנה הפליטים אידה (צילום: אמיר בוחבוט)
"ברגע שהבנתי שיש תחרות ביניהם והם מחפשים שנפגע במפגינים, הבנתי מה אני לא צריך לעשות. המגמה? רק הולכת והופכת ליותר קיצונית. אין לי ספק שהיום שאחרי לכתו של אבו מאזן הוא הזדמנות עבורם לשנות את המציאות בשטח"

הקצונה הבכירה בפיקוד מרכז מעריכה כי נאומו של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן באו"ם היה קו שבר. עוד קודם לכן דובר רבות על חלל מנהיגותי שיש בגדה, אך הנאום נתן לכך תוקף. אבו מאזן נתפס כמי שאומר: ניסיתי הכול ולא הלך, ולכן יש לפנות לטרור עממי. על רקע החלל התפתחה תחרות בין חמאס, פתח והג'יאהד האיסלמי, מי מקיים את ההפגנה הגדולה ביותר.

כשהוא עומד בקצה מחנה הפליטים אל אידה ושני לוחמים מאבטחים אותו מחשש להשלכת אבנים, אומר קצין בכיר בגזרת יו"ש, "ברגע שהבנתי שיש תחרות ביניהם והם מחפשים שנפגע במפגינים, הבנתי מה אני לא צריך לעשות. המגמה? רק הולכת והופכת ליותר קיצונית. אין לי ספק שהיום שאחרי לכתו של אבו מאזן הוא הזדמנות עבורם לשנות את המציאות בשטח. כרגע הם עסוקים במי יכאיב יותר לישראלים. זה בא לידי ביטוי בהשלכת מטעני חבלה, רימונים מאולתרים, ירי מרכב חולף, ניסיון חדירה ליישוב ויותר מוקדי הפגנות. אני מניח שיגיע הרגע שבו נראה מעורבות גוברת של נשקים תקניים".

במטה הכללי של צה"ל מזהים שילוב של סיבות להתפרצות האלימה סביב הר הבית. הסיבה הראשונה: זעם כבוש של דור הצעירים שהיו בני שלוש באינתיפאדה השנייה. החשיפה שלהם לחיים אחרים מרחיבה את הזעם והתסכול. ההסתה הפרועה והשקרים בכלי התקשורת הסתירו אותם ובמערכת הביטחון כבר מכנים זאת 'הפתעת ספטמבר'. הסיבה השנייה: הר הבית. התגברות העליות של יהודים להר הבית, הפעילות החברתית בעיר דוד ומהלכים נוספים שביצעו אישי ציבור ופוליטיקאים ישראלים חיזקו את התחושה בציבור הפלסטיני שהסטטוס קוו סביב המקום הקדוש הופר. בנושא הזה מערכת ההסתה בקרב גורמים בכירים ברשות, כולל מנהיג הפלג הצפוני ראאד סלאח, הצליחה לשבור את הכלים. הסיבה השלישית: מעשי הרצח המזעזעים על ידי יהודים, שכללו שריפה במקרה של הנער מוחמד אבו ח'דר במזרח ירושלים ובפר דומא. החיכוך בין מתנחלים לפלסטינים בעיקר באזור הכפרי הגביר את השנאה והאלימות. האוכלוסייה הפלסטינית התמלאה בתחושת פחד, כולל ביקורת על מנגנוני הביטחון שלא מגנים עליהם מפני המחבלים היהודים. הגדיל לעשות אבו מאזן שקרא להם להצטייד באמצעי תקיפה קרים.

"אני מניח שיגיע הרגע שבו נראה מעורבות גוברת של נשקים תקניים" (צילום: רויטרס)

מה שעובד בשטחים לא יכול לעבוד במזרח ירושלים

המענה בשטחים היה מהיר מאוד. ברגע שצה"ל זיהה את הפיגוע בהורי משפחת הנקין כתפנית הוא תגבר את אוגדת יו"ש בשבעה גדודי לוחמים. כביש 60, שידוע כציר תנועה מרכזי, התמלא בכוחות אבטחה. מוקדי החיכוך מאוישים מאז הרצח בלוחמים. מאז נמצאת יהודה ושומרון תחת מכבש לחץ אדיר. עד כה לא בוצע פיגוע דריסה ולא דקירה בצומת גוש עציון, שידוע כמוקד היסטורי עבור תשתיות טרור ומחבלים בודדים. הטקטיקה הצבאית אפקטיבית.

"לא הכול מושלם, ויש חריגות שאנחנו מטפלים בהם במהירות כולל בצד שלנו", הסביר קצין בכיר בגזרת יהודה ושומרון, "אני אומר ללוחמים חדשים שמגיעים לגזרה: הפקודות ברורות אבל קחו בחשבון שהפלסטינים שולחים לעברכם ילדים שיעשו לכם מארבי תקשורת. הם בפירוש יעצבנו אתכם. ישחקו לכם על הרגש, וברגע שאתה תתעצבן - הם יצלמו. לדוגמה סגן מפקד הפלוגה מגבעתי שניפץ מצלמות. לא מקובל עליי בשום צורה, והוא עוד קצין בכיר בגדוד. כל יום יש ניסיונות להוציא את הכוחות משיווי משקל, לא כל יום זה מגיע לתקשורת".

במקרה אחר תקף לוחם מחטיבת כפיר פלסטיני כפות בתום מבצע מעצרים. מתחקור שבוצע לאחר המקרה, התברר כי היה בסערת רגשות אחרי שחברו איבד עין ממטען חבלה, אך יחד עם זאת הכחיש כל קשר לפגיעה בפניו של הפלסטיני וטען כי רק היכה אותו באמצעות מכת מרפק בבטנו. לפי עדויות הלוחמים הפלסטיני נפל על הקרקע והחל לחבוט את ראשו שלו בקרקע עד זוב דם. "אחת השגיאות היא שהשאירו אותו כפות ללא מפקדים בשטח", הסביר הקצין הבכיר והוסיף, " אני מוכן ללכת רחוק עם גיבוי, אלא אם כן עברו על הפקודות או שיש בעיה ערכית, אמינות והתרשלות חמורה".

הפילבוקס שהותקף באש חיה בקבר רחל (צילום: אמיר בוחבוט)

למרות האירועים הטקטיים הרבים בפיקוד מרכז מעריכים כי האתגר האמיתי עוד לפני צה"ל. בית לחם, לדוגמה, עברה שינוי משמעותי והפכה מישוב עם ריכוז גבוה של נוצרים לעיר של מעוז התנזים, הפלג הצבאי של ארגון פתח. התנזים מונה אלפי חמושים. הנוצרים בבית לחם הם מיעוט.

"התנזים נמצא בפרשת דרכים", הסביר הקצין הבכיר, כשהוא נעמד ליד שער הברזל הענק הפונה לעיר בית לחם, ולרגליו אוסף אבנים גדולות וגולות שהושלכו בהפגנה האחרונה על מתחם קבר רחל. "צעירי הפתח מהתנזים מתלבטים, הם שואלים את עצמם האם הם סרים למרותו של אבן מאזן או לא. הקיצוניות שלהם עולה בהדרגה. מילולית ומעשית. בינתיים הם מעורבים במה שקורה בשטח, אבל דואגים שזה יהיה בתחום האפור. שמה שהם עושים לא יהיה ברור ושיהיה ניתן לשאול שאלות. יציאה שלהם חמושים לרחובות ולצירים תהיה אתגר גדול מאוד עבורנו, בניסיון לא רק להשפיע על מצב כזה אלא גם לעצב אותו. אני כבר עכשיו יודע שמה שהיה כאן לא יחזור. השטח השתנה והוא לא יחזור למה שהיה".

על רקע ההתחממות סביב הר הבית והתגברות הטרור העממי, מהדקים בצה"ל את הקשר עם מנגנוני הביטחון הפלסטינים שמונים כ-7,000 אוחזי נשק. מפקדי החטיבות שבעבר היו מסתפקים במפגשים, מקיימים היום שיחות טלפון עם המקבילים בצד הפלסטיני. יש מקומות שבהם התיאום עובד בצורה טובה ויש מקומות שזה עובד פחות. לפי עדויות של קצינים בצה"ל היו לא מעט מקומות שבהם מנגנוני הביטחון הפלסטינים פשטו מדים, לבשו בגדים אזרחיים ומנעו בכוח ניסיונות להעלות את רף האלימות בהפגנות שהיו נגמרים בהרוגים לשני הצדדים, אך יש מקומות בהם הם ידירו מראש את רגליהם ובטח לא יעמדו חוצץ בין צה"ל ומג"ב למפגינים.

אנשי התנזים מעורבים במה שקורה בשטח, אבל דואגים להישאר בתחום האפור (צילום: יותם רונן)

ביהודה ושומרון פועל כיום כוח גדול במיוחד של צה"ל, והוא גדול ב-30% מהכוחות שפועלים ביחד בפיקוד צפון ופיקוד דרום. המטרה היא להרגיע את השטח ולהיערך לבאות. היקף כוחות שכזה לא ניתן להפעיל במזרח ירושלים מבלי להבעיר את החלק הזה של הבירה. ודאי לא לקיים מבצעים חודרים בעומק השטח הבנוי.

השאלה הכי שכיחה שנשאלת במערכת הביטחון וברחוב הישראלי היא עד מתי יימשך המצב? קצין בכיר בצה"ל ניסה להשיב בדרך מתוחכמת: "האיש הראשון להירצח מפיגוע סכינים בעת החדשה בירושלים היה שלמה זלמן צורף. בשנת 1851 הוא הלך להתפלל וערבים פתחו לעברו באש ופספסו. שבוע לאחר מכן הם דקרו אותו בסכינים. אחרי תשעה חודשים הוא מת מפצעיו. מאז אנחנו נמצאים באותה מציאות. צה"ל משקיע משאבים אדירים כדי להעניק ביטחון. נכון שאין 100% ביטחון. אבל יש 100% מאמץ".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully