הקריאה שנשמעת בימים האחרונים, מפי חברי כנסת, שכל מי שמניף סכין צריך לקבל כדור בראש, היא קריאה לא חוקית, לא מוסרית, לא אחראית וגם לא הולמת את האתיקה המשטרתית ואת האתיקה הצבאית בהקשר הנוכחי. בעבר, היו כאלה שביקשו לעשות שפטים במחבלים לאחר שנתפסו. אכן, הטרור הוא בעיה ביטחונית חשובה מאין כמוה, לכל אחד ואחת מאיתנו ולכולנו יחד, כמדינה וכחברה, אבל אנחנו חייבים להילחם באויבינו ולהגן על עצמנו בהתאם לערכים שלנו, ערכי המוסר של מדינת הלאום של העם היהודי ושל מדינה דמוקרטית, בראש ובראשונה - השמירה על כבוד האדם, המתירה להרוג לשם הגנה עצמית אבל רק אם אין ברירה ואי אפשר להתגונן אחרת.
ראויים לשבח כל לובשי המדים, של צה"ל, מג"ב ומשטרת ישראל, וכל אלה שפועלים להגנתנו לא במדים, בראש ובראשונה אנשי השב"כ, על הגדר שהם מנסים כל הזמן להציב בינינו לבין המתנכלים לחיינו. אין לי היסוס לשבח לובש מדים שמצא לנכון להרוג מחבל, בעת פיגוע, כשנשקפת מן המחבל סכנה מידית, אפילו כשיש חשש סביר לסכנה מידית הנשקפת מן האקדח שבידי המחבל או הסכין. לפעמים הריגה היא המעשה ההכרחי הראוי.
אבל יש לי מידה רבה של כבוד גם ללובשי המדים שהגנו על עצמם ועל האזרחים שבסביבתם מבלי להרוג את המחבל, מפני שנטרלו אותו או אותה כראוי, גם בלי להרוג. במדינה יהודית ודמוקרטית לא הורגים אם לא מוכרחים. הם לא היו מוכרחים להרוג ולכן הם לא הרגו. בכך הם שמרו על ערכיה של המדינה ואני מכבד אותם מאוד על כך.
ערך כבוד האדם מחייב לנקוט נוכח סכנה באמצעי הקיצוני את האמצעי הדרוש לשם סיכול הסכנה, לנטרול המחבל. הביטוי המפורסם "הקם להורגך השכם להורגו" נועד למקרה שיש רק שתי אפשרויות: או שהוא הורג אותי או שאני הורג אותו. כשיש אפשרות שלישית הפותרת את הבעיה, חובה להשתמש בה ולא להרוג. בביטוי קצר, מדויק ומוצדק: "נוכח סכנה מיידית, התגוננו כראוי". לא החרדה לחיי המחבל היא המדריכה את מי שמרסן את עצמו כראוי, אלא הנאמנות לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.