על פי תהום - הסתיימו העבודות לחיזוק מצוק אשקלון

לפני מספר שבועות הסתיימו העבודות של 'החברה הממשלתית להגנת מצוקי הים התיכון' צפונית לחוף בר כוכבא באשקלון. במשך 3 שבועות הוזרם חול באמצעות מזרק מיוחד לאורך רצועה של קילומטר וחצי וכעת, לפחות למראית עין, נראה כי רצועת החוף הפכה מצרה ומסוכנת - לרחבה ובטיחותית יותר. בשנים האחרונות גדל קצב התמוטטות המצוק שמתפרש לאורך 45 ק"מ מנתניה ועד אשקלון ובכל שנה איבד כ1 מ'.
לפני כמה חודשים הוקמה החברה הממשלתית במטרה לטפל בבעיה הזו שנובעת ממבנים ימיים שמצמצמים את תנועת החול לחוף ומגלים שמתנפצים על קירות המצוק. מדובר בפרויקט ניסויי שהרחיב את החוף בכעשרים עד שלושים מטרים ובכך הצליח להרחיק באופן זמני את סכנת הקריסה שאיימה על המטיילים על החוף. פרויקט זה מהווה שלב ראשון בתכנית רב שנתית למיגון המצוק. השלבים הבאים יכללו גם שורה של מיגונים ברזליים וחיזוקי תשתיות אחרים בשטח, בעיקר על רקע העלות הגבוהה של שאיבת חול מעומק הים.

80,000 קו"ב של חול נשאבו ממעגן קצא"א ומבריכת מי הקירור של תחנת הכוח של חברת החשמל באשקלון על ידי אניית מחפר שהעבירה אותם להזנת המצוק. יואב נקש, פעיל סביבה וחברה באשקלון טוען שהכמות הזו אינה מספיקה ושכבר בסערה הראשונה הגלים עלולים להוריד את כל העבודה הזו למצולות.
ד"ר דב צביאלי, ראש התכנית לניהול משאבי ים במרכז האקדמי 'רופין', ויועץ מומחה בתחום למשרד להגנת הסביבה התראיין ל'מהדורת הדרום' בנושא וחיזק את דבריו של נקש. הוא אמר כי עיריית אשקלון חייבת למנוע בכל דרך מנופשים או קבלנים להתקרב מרחק של 50 מ' מזרחה משפת המצוק. "זו סכנת חיים של ממש", לדבריו.
"כל מגע אדם בשטח המצוק באשקלון מחליש את המבנה. מדובר בסוג המצוק החלש ביותר. חולות דיונה שהתאבנו במשך עשרות אלפי שנים. ספורט מוטורי שמתרחש על שפת המצוק, אפילו לא יסודות בנייה או צנרת – יוצרים ערוצים חפורים שדרכן מים יזרמו ולמעשה ינתקו את המצוק מהקרקע לכדי קריסה", כך צביאלי.

יורם שפר, המשנה לראש עיריית אשקלון והממונה על מנהל הנדסה ואיכות הסביבה מודע לסכנה שעדיין מרחפת מעל ראשי הנופשים ומדגיש כי לדעתו "אין כל מניעה מהזרקה נוספת של חול ים גם בפעמים הנוספות, אם יידרש". כל הצעה מדעית נוספת שתוכל לחזק את מבנה המצוק תתקבל על ידו בברכה אם תוכל להיות מיושמת באופן מידי בשטח.