קו 78, שביום שלישי נרצחו בו שני בני אדם בפיגוע ירי, נוטה להיות עמוס וצפוף בדרך כלל, אבל אתמול (רביעי), הנוסע יהודה שלזינגר מתרווח על ארבעה מושבים. "אני לא פוחד להסתובב בירושלים", חרץ. "פחד אין. יש אלוקים ששומר עלינו", הוא אמר. עם זאת, לא כל הנוסעים מחזיקים בביטחון שיש לשלזינגר בן ה-24. ביום שלאחר הפיגוע, מוצאים את עצמם באוטובוס תושבים רבים שאין להם ברירה אלא להמשיך בשגרת יומם וקו 78, למרות המציאות המאיימת, הוא הדרך היחידה שלהם להמשיך בה.
"לעלות לאוטובוס הזה, זה די מפחיד", מודה נאווה דדון, שחוזרת מעבודתה במרכז העיר לשכונת ארמון הנציב בקו 78. "למקום העבודה שלי אין קו אחר", היא מסבירה. "נולדתי בארמון הנציב, אני גרה בארמון הנציב ואני אגדל את הבנים שלי בארמון הנציב", היא מצהירה, אולם בניה סירבו להגיע היום לבית הספר כמו רבים מחבריהם בשכונה. "הם נורא מפוחדים והם נשארו בבית". לדבריה, הפחד לא ממוקד בנסיעה באוטובוס, אלא בכלל השכונה. "עד השנה הזו באמת לא הרגשתי פחד מהכפר, מהתושבים. הרגשנו חופשי לרדת לשם, להסתובב שם. היום זו תחושה שאי אפשר לצאת מהבית אפילו כדי לזרוק את הזבל".
הפיגוע התרחש באחד משלושה אוטובוסים חדשים שהגיעו לפני כמה ימים לירושלים. הנהג חילק בבוקר סוכריות לחבריו בתחנת תלפיות לכבוד כלי הרכב החדש, אבל אתמול האוטובוסים הישנים חזרו לפעילות והתחנות ריקות יחסית. "האוטובוס היה ריק וכל מי שעלה לאוטובוס התיישב ליד הנהג, לא דיברו על זה", סיפרה גאולה בן נתנאל, שנסעה בקו בשעות הבוקר כדי לבקר את אמה בשכונה. לדברי אלון, שנסע כבר פעמיים בקו 78 מאז הפיגוע, בסופו של דבר מתרגלים. "בפעם הראשונה אתה מסתכל לצדדים", הסביר. "אתה מחפש איפה מקום טוב לשבת, כי עדיין זה מסוכן, אבל חוזרים לשגרה".
רחל כהן, שמתגוררת 35 שנים בארמון הנציב, נמנעה אתמול מלעלות על 78, אבל היום נאלצת לחזור אליו. "יש ברירה? אין לנו קווים אחרים, אנחנו גרים פה ואנחנו נמשיך לנסוע, אין ברירה. אתמול נמנעתי מלנסוע בקו 78, היום אני חייבת. אני מרגישה קצת ביטחון כי אומרים שיש יותר שוטרים, יותר חיילים", אמרה. "אנחנו חייבים להמשיך לחיות".
(עדכון ראשון: 21:50)