(צפו בריאיון עם יו"ר הכנסת לשעבר שבח וייס)
1 באוקטובר 1995. כשמביטים לאחור אל החודש הזה, מבינים שהסימנים היו שם, הלכו והתרבו, אבל איש בימים ההם לא האמין שכעבור חודש וארבעה ימים, מדינה שלמה תעמוד המומה נוכח רציחתו של ראש הממשלה יצחק רבין. שלושת הכדורים שירה הרוצח יגאל עמיר שרטטו את קו השבר החדש בחברה הישראלית.
הימים הם ימי החתימה על הסכם אוסלו ב'. לפני שנתיים בדיוק עמד ראש הממשלה יצחק רבין על מדשאת הבית הלבן ולחץ את ידו של יושב ראש אש"ף יאסר ערפאת וכעת, ממש לפני ימים ספורים, ב-28 בספטמבר 1995 נחתם בוושינגטון הסכם נוסף, "אוסלו ב'", המעניק לפלסטינים שלטון עצמי בערים הפלסטיניות בגדה וברצועה ובעשרות כפרים פלסטיניים. אלה ימים של מחלוקת חריפה בציבור הישראלי. אל מול תמיכתו העזה של רבין ומחנה השמאל בהסכמים, עמדה התנגדותו התקיפה של הימין בהובלת ראש האופוזיציה בנימין נתניהו.
חזרנו אחורה לחודש אוקטובר 1995. מיד לאחר החתימה על הסכמי אוסלו ב' וממש לפני רצח רבין. היה זה חודש גדוש בחדשות, בהצהרות, בהפגנות ובדיווחים. הימים הם ימים של מאבקים פוליטיים בכנסת לצד אופוריה מדינית וכלכלית, תקווה עצומה לצד הסתה חריפה, הפגנות מחאה קשות לצד הפגנת תמיכה אחת בודדה: הפגנה שנערכה ב-4 בנובמבר 1995 ובסופה נרצח ראש הממשלה.
יום ראשון, 1.10.1995
ראש הממשלה רבין ושר החוץ שמעון פרס שהו באותם ימים בארה"ב. היו אלה ימים של אופוריה מדינית בינלאומית, ממש לאחר חתימת הסכם אוסלו ב' בין ישראל לפלסטינים. בין רצף האירועים שאליהם הוזמנו שני האישים, הם נכחו גם בארוחה במלון וולדורף אסטוריה בניו יורק, שאליה הוזמנו בכירי הנציגים הישראלים בארה"ב וחברי צוות המשא ומתן הישראלי. רבין ופרס, לדברי נחום ברנע מ"ידיעות אחרונות", נשאו נאומים מרגשים באותו מעמד וגמרו אומר להמשיך בשותפות ביניהם: "רבין השתבח בפרס. פרס השתבח ברבין. זוג יונים. משום שמדובר בשני אנשים מבוגרים, נכון אולי להניח להסברים הרומנטיים ולהבין את שיקול הדעת הקר של שניהם. רבין השלים עם ההסכם והשלים עם השותפות עם פרס. הם ילכו יחד לבחירות. פרס השלים עם מעמד של מספר 2 בתנאי שרבין מכבד את מעמדו בכל נושא (...). לא רבין השתנה. הנסיבות השתנו. היום מבין רבין שהתהליך עם הפלסטינים הוא הנכס המדיני העיקרי שלו והוא מתייצב מאחורי ההסכם בשתי רגליו". בנאום שנשא בארוחה אמר רבין: "בהסכם הזה העדפנו ערכים יהודיים על נכסי דלא-ניידי. בשבילי הקדושה אינה בקרקע אלא בערכים. בעצם מה שעשינו הוא מהלך היסטורי כלפי פנים יותר מאשר כלפי הערבים".
למרות החגיגות והאופוריה, רבין התמודד באותם ימים מול קשיים רבים, בעיקר פוליטיים וביטחוניים: הוא רתח מזעם על חלקים בקהילה היהודית בארצות הברית שניסו לחתור תחת הסכם אוסלו ולפעול נגד ישראל בקונגרס. "כדאי שיעשו חשבון נפש ביום הכיפורים המגיע עוד ימים ספורים", צוטט בתקשורת. יום לפני כן נדקר הרב יצחק כהן בעיר העתיקה בירושלים, ונראה היה כי הטרור הפלסטיני עומד להרים שוב ראש במטרה לסכל את המהלכים המדיניים. רבין התמודד גם עם קואליציה רעועה ובקושי הצליח לגבש רוב להעברת הסכם אוסלו ב' בכנסת. היו אלה ימים ספורים לפני ההצבעה בכנסת ומספר חברי כנסת סוררים מהקואליציה, ובראשם אביגדור קהלני, עמנואל זיסמן (שהיו אז חברי כנסת במפלגת העבודה) ואלכס גולדפרב (ממפלגת יעו"ד, שהתפצלה מ'צומת'), איימו להתנגד להסכם בכנסת. שר הפנים דאז, אהוד ברק, נפגש עם קהלני וגולדפרב וניסה לשכנעם לתמוך בהסכם.
כאב ראש נוסף שהעיק על רבין באותם ימים היה הדילמה סביב המשא ומתן עם סוריה. התקשורת דיווחה כי ארה"ב משקיעה מאמץ רב לחדש את המשא ומתן הישראלי-סורי. מקורבי רבין מסרו שהוא נזהר מלהפגין להיטות לחדש את השיחות משום שהוא חושש מאובדן הרוב שלו בכנסת ומפגיעה במימוש ההסכם עם הפלסטינים. "אילו אסד היה מסכים לפגישה ישירה איתו, היה יחסו למשא ומתן עם סוריה משתנה מהקצה אל הקצה אך פגישה כזו אינה נראית באופק", כתב נחום ברנע. עם זאת, רבין שבע נחת ממחווה קטנטנה שעשה עבורו שר החוץ הסורי פארוק א-שרע בריאיון לרשת האמריקנית CNN. הוא רמז שסוריה קיבלה מסר ישיר סודי ממנהיג הליכוד בנימין נתניהו, לפיו "יש על מה לדבר" לכשייבחר לתפקיד ראש הממשלה, אולם סוריה התעלמה מהמסר. ברנע כתב שכאשר נודע לרבין על המחווה, "הוא קרן מנחת. 'זה מה שאמרתי כל הזמן', אמר". לאחר כמה ימים, אגב, הכחיש נתניהו בתוקף כי העביר מסר כזה וגם האמריקנים הודו כי לא היה ולא נברא. חרף זאת, התעקש רבין בכמה הזדמנויות שונות והבהיר כי נתניהו העביר גם העביר מסר כזה.
באותו יום מסר שר החוץ פרס כי ישראל תוציא תוך שבוע את נציגויות המנהל האזרחי מ-12 עיירות בגדה. הוא גם רמז שישראל עשויה לשחרר אסירים עם דם על הידיים: "כשאנחנו משחררים שבויים לאחר מלחמה אנחנו בודקים אם יש להם דם על הידיים?".
עיתוני הספורט געשו באותו יום בגלל הכניסה הפרועה של הכדורגלן אלון חלפון ברגלו של כדורגלן מכבי תל אביב אלון ברומר. חלפון שבר את רגלו בעקבות הכניסה הפרועה ולמעשה גמר את הקריירה שלו. באותו משחק חם, הורחקו גם אחיו של ברומר, גדי, אבי נמני ואיציק זוהר. הפועל חיפה ניצחה באותו משחק את מכבי ת"א 0:3.
יום שני 2.10.95
עם שובו מארה"ב הגיע רבין לפגישה עם הנשיא עזר ויצמן במטרה לשכנעו לחון אסירות פלסטיניות שרצחו יהודים. השניים ישבו במשך שעות ארוכות והנשיא סירב להעניק חנינה לאסירות. באותו יום פורסם גם סקר פלסטיני ולפיו 42% מתנגדים לפעולות טרור ו-39% תומכים. 64% לא מאמינים ברצינות ישראל ליישם את הסכם אוסלו לעומת 20% שמאמינים. 46% בעד הסכם אוסלו, 29% נגד. במקביל, דווח על הגעתן של רעייתו ובתו של ערפאת, סוהא וזהווה, לרצועת עזה. "אני מקווה שיהיו לה חיים נעימים כאן", אמרה סוהא על בתה בת החודשיים. רבים מתושבי עזה הגיעו לחזות בתינוקת של הראיס: "עכשיו אנחנו מאמינים שערפאת הוא אבא", צחקו.
בעיתונים פורסמה גם הזמנה להשתתף בהפגנה שצפויה להתקיים ביום חמישי הקרוב "נגד הפקרת הביטחון ונטישת חבלי מולדת". בין חברי הכנסת שיישאו דברים: בנימין נתניהו, זבולון המר, רפאל איתן, אריאל שרון, רחבעם זאבי ודוד לוי. מקום ההפגנה: כיכר ציון בירושלים.
הכדורגלן אלון ברומר נותח ברגלו לאחר הפציעה הקשה. אחיו התאום, הכדורגלן גדי ברומר, אמר בדמעות: "כשהוא נותח, הרגשתי כאילו חותכים לי את הרגל".
יום שלישי 3.10.95 ערב יום כיפור
יומיים לפני ההצבעה בכנסת על אוסלו ב', והלחץ של רבין הלך וגבר. בשל חששו כי ייכשל בהצעה, שקל רבין להכריז עליה כהצבעת אמון. 120 אישים, בהם ראשי ערים, אנשי אקדמיה וגנרלים, פרסמו מודעה בעיתונים שבה הביעו חשש מכך שהכרעות גורליות בנוגע ליהודה שומרון והגולן מתקבלות בצורה של כפיית מדיניות בכנסת, ולפיכך קראו לנשיא לפעול לכך שההחלטות יתקבלו במסגרת משאל עם. "אם הממשלה לא תענה לקריאה זו ותמשיך במדיניות הקובעת עובדות בלתי הפיכות, ניאלץ לצאת לרחובה של עיר".
אורית גלילי פרסמה בעיתון "הארץ'' כתבת מגזין נרחבת על השינוי שחל ברבין, וחשפה את ההבנות בין ראש הממשלה לשר החוץ שלו שידעו בעבר ימים רבים של דם רע ואיבה. "במשפחת רבין בטוחים שפרס לא יתמודד ב-96' משום שבין השניים השתררה בזמן האחרון הבנה שיש למקד את המאמץ בחוץ ואין טעם לריב בבית. מבחינת רבין, רק עם שמעון פרס יש לו סיכוי להיכנס להיסטוריה כמביא השלום והוא רוצה בכך מאוד".
יום חמישי 5.10.95
חבר הכנסת אלכס גולדפרב נפגש עם רבין והודיע כי יתמוך בהסכם. בחלק מהעיתונים צוטט באמרו כי אשתו היא זו ששכנעה אותו. זיסמן וקהלני, אנשי מפלגת העבודה, הודיעו כי יתנגדו ועוררו זעם בקרב פעילי המפלגה, שלימים פרשו ממנה. מספר חברי כנסת נוספים ש"התנדנדו" בנוגע להצבעה על אוסלו ב', בהם גדליה גל, אבי יחזקאל ומאשה לובלסקי, הודיעו כי יתמכו. יו"ר סיעת הליכוד משה קצב אמר כי הממשלה מתביישת ב"הסכם העלוב ולכן היא מסתירה מעיני הציבור את המפות הנלוות אליו". לפי מספר דיווחים, גורמים חרדיים הציעו לרבין עסקה: שני חברי כנסת חרדיים יימנעו בהצבעה על הסכם אוסלו ב' בתמורה לכך שידיח את שנוא נפשם, שמעון שטרית, ממשרד הדתות ("הוא לא מעביר כספים למוסדות חרדים", זעמו). רבין הבהיר כי שטרית לא יודח. ההסכם אושר בסופו של דבר ברוב זעום של 61 תומכים מול 59 מתנגדים.
בוועדת חוץ וביטחון נרשמה התכתשות נוספות בין רבין לנתניהו, כשהאחרון הטיח בראש הממשלה: "ההסכם מחזיר את ישראל לגבולות 67' וניתן לראות זאת על המפות. זה חלום בלהות ביטחוני".
גורמים פרטיים מהימין הקיצוני פרסמו בעיתונים מודעה ששמה את רבין ללעג. במודעה מופיעה תמונה שעליה נראה ערפאת מניח את ידו על גבו של רבין, ומעליה נכתב: " 'אני אקבע, אני אנווט, אני אוביל' רבין עם סיום מערכת הבחירות ספטמבר 1992".
על אף הדרמה הגדולה שנרשמה לקראת ההצבעה בכנסת, הסיפור העיתונאי הגדול באותו יום היה זיכויו המדהים של או-ג'יי סימפסון. התקשורת בישראל, כמו גם התקשורת בעולם, דיווחו בהרחבה על הזיכוי, על הסערה בעקבותיו, ועל התגובות.
בעיתונים הופיעה פרסומת לפסטיבל מספרי סיפורים שצפוי להיערך בסוכות הקרוב. המופע המרכזי בפסטיבל: "מספרים שלום". המשתתפים: שר החוץ פרס, סמי מיכאל, נתן יונתן, אלי עמיר, הסופר המצרי עלי סלאם, שחקנית ממרוקו. אגב, לפני כחודש, בספטמבר 2015, הלך סלאם לעולמו.
יום שישי 6.10.95
העיתונים דיווחו באותו יום על ההפגנה שהתקיימה ערב לפני כן בכיכר ציון בירושלים בהשתתפות רבבות פעילי ימין. בין השאר דווח על כרוז של רבין בבגדי אס-אס שהופץ בהפגנות, וכן על כך שרבבות המפגינים לא אפשרו לח"כ דוד לוי לדבר. "יש פה קהל מוסת שמזיק לארץ ישראל יותר מגדולי השמאלנים", אמר לוי בזעם לאחר שגורש מהמקום.
אירוע מדאיג נוסף קרה לא רחוק משם: השר בנימין בן אליעזר הותקף במכוניתו בדרכו לכנסת על ידי מפגיני ימין. המכונית טולטלה לגמרי והמפגינים כמעט והצליחו להפוך אותה ולפגוע פיזית בבן אליעזר. "זה היה כמו חמאס. בלבנון לא ראיתי דברים כאלה", סיפר בחרדה.
במקביל, הניסיונות האמריקנים להתניע את המגעים בין ישראל לסוריה לא עלו יפה עד כה. איש משרד החוץ האמריקני, דניס רוס, אמר בריאיון ל"ידיעות אחרונות": "בסופו של עניין המשא ומתן בין רבין לאסד צריך להתבצע ישירות. מפגש ישיר צריך לבוא באחד משלבי השיחות".
הפובליציסטית סילבי קשת הציעה בטור השבועי שלה שאהוד ברק יסייע במאמצי השיווק של הסכם אוסלו ב': "רבין, עם כל המהפך המנטלי והנפשי שעבר, אמנם נואם במעמדים טקסיים נאומים נרגשים בשבח השלום אך אינו עושה מאמץ גדול להכשיר את הלבבות, להסביר ולמכור את השלום לציבור הסרבן. השלום ראוי שימכרו אותו טוב יותר מאשר מחלפים ואוטוסטרדות. בסקירת ערוץ 2 את טקס החתימה בוושינגטון התגלה אהוד ברק כפרשן מסבירן ופולמוסן לגמרי לא רע. מן הראוי שיחשוב רבין להשתמש בשירותיו".
יום ראשון 8.10.95
סערת הפצת תמונת רבין במדי אס-אס בהפגנת הימין בכיכר ציון סירבה לדעוך. יו"ר הכנסת שבח וייס גינה בכנסת את המעשה וכינה את ההתנהגות כלפי רבין "אפלה ומפלצתית". נתניהו פנה לוייס וביקש לגנות גם כן. רבין קם בזעם ופנה אל וייס: "מה אתה מצפה מהם?". הקואליציה לא אפשרה לנתניהו לדבר, ולאחר שווייס אפשר לו, רבין וכמה חברי כנסת נוספים ממפלגת העבודה נטשו בכעס את אולם המליאה. נתניהו ניגש למיקרופון ואמר: "התופעה הזו פסולה ואנו מגנים אותה בכל פה". רבין חזר למליאה והוסיף: "התופעה של התלהטות יצרים תחת הכותרת של מניעת קרע בעם אינה חדשה. כדאי להפסיק את הצביעות הזאת". משה קצב העיר: "גם רבין אשם בהתבטאויות הקיצוניות בכך שהוא מוביל מדיניות הגורמת לפיצול בעם ולא בוחל בעצמו בהדבקת כינויים לימין ולמתנחלים. מי שקרא לבגין ולשרון בוגדים ורוצחים - אל יתפלא על כך שקוראים עתה רבין רוצח".
עיתון "הארץ" דיווח על פגישה חשאית שהתקיימה בין ראשי מערכת הביטחון לבין ערפאת, שבה טענו כלפיו שפעילותו נגד הטרור אינה מספקת. ראש השב"כ שזהותו הייתה אז חסויה - אמר בפגישה כי הרשות נמנעת מלהילחם בנחישות נגד חמאס והג'יהאד האיסלאמי. אלוף פיקוד מרכז אילן בירן אמר לערפאת: "אני וראש השב"כ לא נוכל להמליץ בפני הממשלה לממש את ההיערכות מחדש, אלא אם ישראל תראה בעין פעילות רצינית נגד הטרור". ערפאת התחייב בפגישה לפעול נגד הטרור.
היו אלה ימים טובים לכלכלה הישראלית. שר האוצר אברהם (בייגה) שוחט התגאה בריאיון ל"ידיעות אחרונות" בהישגים הכלכליים של ממשלתו: "שנת 1995 היא מהשנים המוצלחות ביותר בכלכלה הישראלית".
יום שלישי 10.10.95
הנהגת ארגון פתח קראה לאסירים הפלסטינים לא להשתחרר היום במחאה על סירוב ויצמן להעניק חנינה לשתי אסירות. "אנו רוצים שהעניין יסתבך, שכולם יידעו שישראל מפרה את ההסכם", אמרו גורמים ברשות.
עשרה קציני מילואים מהימין הודיעו שיסרבו לשרת בשטחים בגלל "המהלך הבלתי מוסרי של הממשלה", כלשונם. מנהיג חמאס בעזה, ד"ר מחמוד א-זהאר, שוחרר מהכלא בהוראת ערפאת במסגרת "צעדים בוני אמון בין פתח לחמאס".
במדורי התרבות והבידור דווח על כך שהזכיינית "טלעד" לא מרוצה מתכניתו החדשה של צביקה הדר, "שישי שואו", וכי בכירים בזכיינית אף פנו לדן שילון בבקשה שיגיש את התכנית המרכזית ביום שישי בערב במקום הדר. הדר אמר בתגובה: "יש לי אחלה תכנית". כזכור, לאחר שש תכניות, אכן הוסרה "שישי שואו" מהמסך.
יום רביעי, 11.10.95
רבין השתתף בכינוס במכון וינגייט והתקבל בקריאות בוז רמות. אחד הנוכחים אף ניסה להתפרץ לעברו ולתקוף אותו פיזית. רבין נראה נסער לאחר התקרית. שעה אחר כך נכח רבין במפגש בשפיים של עולים מחבר העמים שנקלטו בקיבוצים "ושם דווקא התקבל בפרחים וחיוכים", לפי דיווחי העיתונים. לאחר שבוע הוגש כתב אישום נגד הגבר שניסה לתקוף את רבין. הוא הואשם בעבירות של תקיפת עובד ציבור, תקיפת שוטר, הפרעה לעובד ציבור והתפרעות במקום ציבורי.
כמעט כל האסירים הפלסטינים מתוך האלף שאמורים להשתחרר מהכלא התעלמו מההוראה של הנהגת פתח להישאר בכלא והשתחררו. אסירים שהתחייבו להימנע מפעולות טרור לאחר שחרורם הכריזו בגאווה: "סתם חתמנו".
עיריית אום אל-פחם והעומד בראשה, שייח' ראא'ד סלאח, הגישו תביעה על סך מיליון שקל נגד עיתון מעריב בגין הוצאת לשון הרע. עורך הדין אביגדור פלדמן, המייצג את סלאח, טען כי "מכותרת הכתבה ("החמאס מתחיל בגן הילדים באום אל-פחם", נ"י) עולה כי באום אל-פחם, שהינה עיר ערבית ישראלית השוכנת בתחומי הקו הירוק, נוצרת התשתית לתנועת חמאס תחת חסות מועצת העיר הנבחרת ובתקציבי העירייה. הכתבה חסרה כל תשתית עובדתית ופרסומה מסכן את התובעים בחרם כלכלי וחברתי ואף בפגיעה פיזית".
יום חמישי 12.10.95
כנראה שהאסימון נפל בשב"כ, משום שלראשונה הכתובת כבר כתובה על הקיר, ובאותיות של קידוש לבנה. הכותרות הראשיות של כל העיתונים עסקו בחשש הכבד בקרב מערכת הביטחון מפני פגיעה ברבין. הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" הייתה: "חשש בשב"כ מפגיעת קיצונים ברבין ובכירים". הכותרת הראשית ב"הארץ": "רבין יכנס התייעצות על ההתקפות נגדו, במשטרה חוששים מפגיעה בשרים".
לפי הדיווח ב"ידיעות", "לפי שעה אין מידע קונקרטי על התארגנות להתנקשות בחייו של ראש הממשלה. מקורות בכירים במערכת הביטחון מציינים כי בחודשים האחרונים התרבו הניסיונות של גורמים מקרב הימין הקיצוני לפגוע בשרים ובראש הממשלה. תופעות אלו מחייבות, לדבריהם, היערכות יותר הדוקה סביב אישים מרכזיים. זה כמה חודשים מספק השב"כ אבטחה אישית גם לראש האופוזיציה, ביבי נתניהו, לאור ידיעות על כוונות של גורמים ערבים קיצוניים לפגוע בו (...) עד כה לא המליץ השב"כ לראש הממשלה ולשרים להגביל את תנועותיהם או את הופעותיהם הפומביות. דוגמא לאירוע פוליטי אלים הייתה אתמול בכותל, שעה שמאות מתפללים ניסו לפגוע בשר הדתות שמעון שטרית. לדברי הגורמים, לפי שעה מדובר רק באווירה העלולה להוליד מעשי אלימות נגד אישים פוליטיים. הגורמים הביעו דאגה רבה מהתבטאויות קיצוניות הנשמעות בקרב חוגים מסוימים העלולות לייצר בסופו של דבר מעשי טירוף".
ערפאת הודיע כי ימנה את מחמוד אל-עאלול ומוסטפא ליפתאוי, שנכנסו מירדן לעזה, לראשי הביטחון בגדה. השניים היו בעבר אחראים לרצח של עשרות ישראלים בעשרות פיגועי טרור רצחניים. "היינו חיילים במלחמה ועכשיו אנחנו חיילים של שלום. על הצדדים לשכוח את העבר", אמרו לנוכח הסערה שהתעוררה. נתניהו אמר: "את הממשלה הזו נכה רק בקלפי, ונכה אותה שוק על ירך".
יום שישי 13.10.95
החשש לחייו של רבין ממשיך להעסיק את התקשורת. ראש הממשלה ביקר בתצוגת השריון בכיכר מלכי ישראל והשיב לכל המודאגים: "אני לא חושש מפגיעה פיזית. עברתי מספיק בצבא כדי לא לחשוש מדברים כאלה". עם זאת, האשים רבין את מנהיגי הליכוד במתן השראה למי שמנסה לתקוף אותו פיזית. "הם נותנים לגיטימציה לחמומי מוח כהניסטים לנסות לפגוע בי ובשרים. מה שעושה היום הימין הקיצוני בהשראת הליכוד הם דברים שאין להם אח ורע במדינה דמוקרטית".
פרקליטת המדינה דורית בייניש הורתה לתת קדימות לטיפול בתיקים של אנשי הימין הקיצוני המבקשים לפגוע ברבין ובשריו. במקביל דחה בית המשפט השלום בירושלים את בקשת המשטרה לעצור את פעיל כ"ך איתמר בן גביר, בן 19, לשמונה ימים נוספים. הוא נחשד בארגון ניסיון הלינץ' בשר בן אליעזר, בפגיעה במכוניתו של רבין ובהפצת תמונת רבין במדים נאצים בהפגנה בכיכר ציון. לדברי השופט, "המשטרה הציגה ראיות קלושות הקושרות אותו לאירועים החמורים". בראשית השבוע טען בן גביר כי עקר את הסמל ממכונית הקדילאק של רבין והצהיר: "אם הגענו לסמל, נגיע גם אל ראש הממשלה", אך כעת שינה גרסה וטען שמצא את הסמל בדרכו להפגנה.
מפקד כוחות הביטחון הפלסטינים בגדה, הגנרל חאג' איסמעיל, אמר בראיון ל"ידיעות אחרונות": "זכותו של חמאס להיות מפלגה פוליטית. מי שישתמש באלימות, יפר את החור וכחות הביטחון ייאבקו בו. מעולם לא חלמתי שאשתף פעולה עם קצינים ישראלים. אני חושב שגם הם לא. כדאי שנמשיך לשמור על מערכת יחסים טובה". מדינה פלסטינית? "אנו מקווים שהחלום הפלסטיני על מדינה עצמאית יתממש תוך זמן קצר, אך חשוב לא פחות הוא חלום השלום. התגשמות החלום הפלסטיני תהיה הקמת מדינה פלסטינית שתחיה בשלום עם השכנה ישראל".
ובינתיים בתל אביב, 40 אלף צופים הגיעו למופע הפרידה של משינה בפארק הירקון. העיתונאי בועז כהן קבע ש"איפה הילד" ו"טיפקס" שהתארחו בהופעה, "נטלו ממשינה את לפיד הרוק העברי והן נושאות אותו הלאה".
ומה בספורט? מכבי חיפה העפילה לראש טבלת הליגה בכדורגל עם 13 נקודות לאחר חמישה משחקים. בית"ר ירושלים אחריה, ואחר כך מכבי תל אביב והפועל תל אביב.
יום ראשון, 15.10.95
לפי כמה דיווחים, מפלגת העבודה הקימה מטה לפעילות רחוב נגד אנשי הימין שישתתפו בעצרות בחירות, הפגנות ופעילויות נוספות. ח"כ סילבן שלום מהליכוד החל בתגובה באיסוף חתימות לכינוס מיוחד של הכנסת בפגרה לשם דיון ב"ניסיונות 'העבודה' להפוך את השנה הקרובה למערכת בחירות אלימה ופרועה במיוחד. היא מגלה סממני עצבנות של מפלגה היודעת כי היא הולכת להפסיד את השלטון ולכן היא לא בוחלת בשום אמצעי לרבות ניהול פרוע וחסר אחריות של קרבות רחוב והכפשות אישיות נגד הליכוד וראשיו".
יום שלישי, 17.10.95
שר החוץ פרס ויו"ר הרשות ערפאת סיכמו להשלים את הנסיגה מערי הגדה, למעט מחברון, עד סוף שנת 95'. פרס אמר כי חמאס יוכל להשתתף בבחירות לרשות אך אם ילך בדרך הטרור ישראל תילחם בו.
הכתבת גאיה קורן כתבה ב"ידיעות" כתבה נרחבת על כל הדברים הרעים של האינטרנט. בין היתר היא כתבה על החיבור המסורבל, השפה הקשה ("רוב המידע מופיע באנגלית, ולאו דווקא קלה"), כללי הנימוס המעצבנים ("יש קודים פנימיים שלפיהם אסור לקלל, אסור להידחף לשיחה, אסור לשאול שאלות סתמיות ותמיד להעדיף קיצורים"), העלות הגבוהה, המהירות האיטית, התמיכה הרעועה, וכמובן: ההתמכרות ("בבריטניה ובארה"ב התגרשו זוגות בגלל האינטרנט", נכתב).
בקרב אוהדי מכבי תל אביב נרשמה התרגשות שיא עם פרסום הידיעה שלפיה כוכב ה-NBA טום צ'יימברס יגיע לשחק במדי הצהובים. גם בימים שלאחר מכן עסקו עיתוני הספורט בהרחבה בהגעתו של הכוכב הגדול למכבי.
יום רביעי 18.10.95
ראש אמ"ן, אלוף בוגי יעלון, אמר כי קיים מעין הסכם ביניים בין הרשות לחמאס לפיו כל עוד מתנהל ביניהם משא ומתן אין לבצע פעילות טרור נגד ישראל מתוך שטח הרשות. יעלון אמר כי מתנהל בין השניים משא ומתן על שילוב חמאס כגורם פוליטי ועל ביטול פעילותן של חוליות עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס.
מנהל גימנסיה הרצליה, רון חולדאי, הודיע כי יתמודד במסגרת הפריימריז של העבודה. "בעזרת הניסיון שרכשתי בקיבוץ בחיל האוויר ובגימנסיה אני מתכוון לחולל מהפך במערכת החינוך בארץ. בשנת 2000 ארצה להתמנות לשר החינוך", הוסיף. לימים, כאמור, לא נבחר חולדאי בפריימריז. הוא התמודד לתפקיד ראש עיריית תל אביב ונבחר.
יום חמישי 19.10.95
הצהרה מפתיעה של בכיר בחמאס. שייח' אחמד בחר, אמר כי ברגע שיושג הסכם סופי עם הרשות הם יפסיקו את הפיגועים. גם מנהיג חמאס, השייח' אחמד יאסין, אמר כי יש לכבד את הסכם אוסלו ולתת לו סיכוי, "למרות שאיני מסכים איתו".
הליכוד הודיע כי הוא שוקל לפנות למשטרה כדי שתפתח בהליכים נגד רבין זאת לאור הגילויים ולפיהם מפלגת העבודה מארגנת פעילים שמטרתם להפריע לאספות בחירות של הליכוד לקראת בחירות 92'. נתניהו קרא לרבין בתגובה: "המסית הלאומי".
שר התחבורה ישראל קיסר סיכם עם עמיתו הירדני כי החל מחודש דצמבר יהיה ניתן להיכנס לירדן עם רכב פרטי.
יום שישי 20.10.95
רבין הבהיר שאין לו שום כוונה להקדים את הבחירות. בהתייחסו לדיווח על כך ב"הארץ" הוסיף פרס: "אם יש רוב של 61 חברי כנסת זה עדיין רוב, ואם נבחרנו לארבע שנים זה לארבע שנים. לא צריך להיבהל מגודל הרוב ולא צריך להקטין את משך הזמן. הוא דרוש לנו לסיים את תהליך השלום". רבין סיפר כי סירב להיפגש עם נתניהו, כי ביום שבו העביר לו נתניהו את הפנייה חזר הביתה בלילה ומצא מפגיני ליכוד נושאים שלטים שעליהם נכתב "רבין בוגד ורוצח". "המקום להידבר איתם זה בכנסת", הבהיר.
הנשיא עזר ויצמן שוב עורר סערה: בעת שביקר בבית משפחת איבגי באשדוד שבנה החייל נהרג בפיגוע בדרום לבנון, היסה הנשיא את אחד האחים של איבגי המתגורר בארה"ב, שדיבר על אי רצונו לשוב ארצה ואמר: "אל תטיף לי מוסר על המדינה. תהיה בשקט, תחזור לניו יורק ותמכור דגים". האח הנדהם הגיב: "אני בא מניו יורק לאחר שאחי נפל וזה מה שהנשיא אומר לי? איזה מין דבר זה? כך לא מדברים". על אף הסערה הבהיר ויצמן כי לא יתנצל בפני האח השכול. רק לאחר מספר ימים זימן ויצמן את האח לפגישת פיוס.
יום ראשון, 22.10.95
רבין הגיע לניו יורק לרגל אירועים לציון 50 שנה להקמת האו"ם. ביומו הראשון בניו יורק נפגש רבין עם מלך מרוקו חסן השני. המלך הבטיח לנקוט בצעדים לנרמול היחסים תוך כמה חודשים. חסן שיבח את עמידתו של רבין מול מתנגדיו ואמר שלדעתו רבין מגלה אומץ לב נדיר בעמידתו מול האופוזיציה. מקורבי רבין הביעו תקווה כי המלך יבקר בישראל עוד השנה. אירוע יוצא דופן נרשם כשרבין הלך במשך חצי שעה ברגל למלונו ריג'נסי כדי לא לחלל שבת, בזמן שירד גשם שוטף. מישהו נידב לו מטרייה גדולה בצבע שחור. מובארק, אגב, ביטל את בואו לארה"ב לאותו אירוע מחשש שיתנקשו בחייו. רבין היה מוקף בשמירה חסרת תקדים.
נתניהו חגג יום הולדת 46 בחיק משפחתו: "חגגנו בפשטות, עם המשפחה", סיפר. "כל היום היינו בבית ובילינו במשחקים בלתי פוסקים. אני נתתי הרבה נשיקות לשני הילדים והרכבתי מכונית צעצוע מביצת הפתעה לבני אבנר. אני מאחל לעצמי שיקדימו את הבחירות".
באחד העיתונים הופיע דיווח קטן על הפגנה שצפויה להתקיים עוד כשבועיים: "בשמאל מארגנים הפגנת תמיכה ענקית בממשלה" בכיכר מלכי ישראל. לפי הדיווח, הנואמים המרכזיים יהיו רבין ופרס. הליכוד הגיב: "מוזר וחסר תקדים שממשלה מארגנת הפגנה נגד אזרחי המדינה". אחד ממארגני ההפגנה, שלמה להט, הסביר: "החלטתי לארגן את ההפגנה לאור האלימות המילולית של הימין והעובדה שהרוב הדומם התומך בהסכם אינו בא לידי ביטוי".
יום שני, 23.10.95
רבין עדיין בניו יורק. הוא ניסה להגיע לאו"ם כדי לצפות מקרוב בנאומו של ערפאת אך לא הצליח להגיע משום שמאבטחי הנשיא קלינטון לא אפשרו לאף אחד, כולל לראשי מדינות, להתקרב למסלול נסיעת קלינטון שנסע באותה שעה למלונו. לפי הדיווחים בעיתונות, רבין היה נבוך וביקש מהשגריר באו"ם גד יעקבי לגשת לאולם המליאה. בסוף הנאום של ערפאת ניגש אליו יעקבי והסביר לו כי רבין לא הצליח להגיע לאולם המליאה למרות כוונתו. "אני נרגש מההסבר", הגיב הראיס הפלסטיני.
יום רביעי, 25.10.95
העיתונים דיווחו בהרחבה על עשרות ראשי המדינות שעמדו בתור להיפגש ולהצטלם עם רבין בעצרת האו"ם, ואף ביקשו ממנו להפעיל את השפעתו בבית הלבן. בנאומו באו"ם אמר רבין כי הוא בא בשמם של ששת המיליונים שהפכו לאפר. בנוסף קרא למדינות העולם להגביר את המאבק בטרור. האולם היה מלא בזמן נאומו. היחידים שעזבו את האולם היו הסורים, האיראנים והלובים. "רבין סיים את ביקורו באו"ם בתחושה שמעמדה של ישראל בקהילה הבינלאומית התחזק ללא היכר", נכתב. אך לא רק רבין: גם ערפאת חזר לאו"ם כגיבור וכמנהיג שהצליח לחולל תמורה אמיתית בגורל הפלסטינים.
הרוצח סמיר קונטאר עתר לבית המשפט בדרישה להתייחד עם אשתו. "אין שום סיבה להפלות ביני לבין עמי פופר שזכה להתייחד עם אשתו", הסביר.
יום ראשון, 29.10.95
דיווחים שלפיהם המוסד חיסל במלטה את מזכ"ל הג'יהאד האיסלאמי, ד"ר פתחי שקאקי. רבין הגיב: "לא ידוע לי על החיסול ולא הייתי רוצה להתייחס למה שאיני יודע. אני מתאר לעצמי שהיו לו גם אויבים פלסטינים. אם הוא אכן האיש שנהרג, בוודאי שלא אצטער על כך".
ספר שפרסם יועצו לשעבר של רבין, חיים אסא, עורר סערה. בין השאר הוא כתב שם: "למרות שחל שיפור בהתמודדות הכלכלית עם חלק מהנושאים הקשורים למערכת החינוך ולמערכת הכלכלית, אין תחושה בציבור שהממשלה הזו בונה דבר חדש ונדרש. בהיעדר קו מנחה, בהיעדר קודים פוליטיים בקרב מנהיגיה, נראית עשיית הממשלה כמו תוהו ובוהו ולא כמו מדיניות. כך החל הסחף באמינותו של רבין וכך הולכת התקווה ומתפוגגת". לפי הדיווחים, רבין רתח מזעם והורה לוותר על שירותיו של אסא כיועץ לעבודה.
יום שני, 30.10.95
הוועידה הכלכלית בעמאן מניבה פירות לכל ארצות האזור. כבר ביומה הראשון הוחלט על הקמת מועצת עסקים אזורית משותפת לישראל, מצרים, הפלסטינים וירדן. בנוסף הוקם ארגון תיירות אזורי ונחתמה שותפות עסקית מעשית ראשונה בין ישראל לירדן. במהלך הוועידה התנצחו המלך חוסיין ושר החוץ המצרי עמר מוסא. מוסא עקץ בנאומו את ירדן שמיהרה לחתום על הסכם עם ישראל וזירזה את הנורמליזציה. חוסיין ביקש את רשות הדיבור ואמר: "עלינו לא רק להזדרז אלא לרוץ במלוא המהירות לעבר השגת חיים של כבוד לעמינו".
הרב אברהם חמרה שהיה הרב הראשי של יהדות סוריה בדמשק חגג בר מצווה בישראל לבנו יעקב. רבין הגיע, הביא מתנה והדליק את אחד מנרות הברכה.
יום שלישי, 31.10.95
ישראל חתמה על הסכם לאספקת גז מקטאר. מי שחתם על ההסכם הוא שר האנרגיה גונן שגב.
הפועל ירושלים הביסה את מכבי תל אביב 77:97 ועלתה למקום הראשון בטבלה. מאמן הפועל ירושלים פיני גרשון אמר בתום המשחק: "אם היו אומרים לי לפני המשחק שננצח ב-20 הפרש הייתי רץ עירום סביב המגרש".
יום חמישי, 2.11.95
חוק התקציב עבר בקריאה ראשונה בכנסת ברוב של 55 מול 44. רבין אמר כי אם יושג הסכם עם סוריה עד מרץ 96', הוא יעדיף לערוך משאל עם לגביו ולא לחכות לבחירות.
יורשו של שקאקי, רמדאן שלח, אמר בהלוויית שקאקי כי רבין ישלם ביוקר על החיסול: "אנו אומרים לרבין קבענו פגישה איתך ועם הפחדנים שהרגו את שקאקי בהתנגבות מאחורי גבו. לא תהיה לכם מנוחה".
יום שישי, 3.11.95
עיתוני השבת מדווחים ביובש על הפגנה שצפויה להתקיים למחרת, במוצאי שבת, תחת הכותרת "כן לשלום, לא לאלימות", בכיכר מלכי ישראל בתל אביב.