מברגים ומקלות מטאטא: כך הישראלים נערכים להגן על עצמם מהטרור

"החלטתי להחזיק איתי לום ברזל, כלי שיציל את עצמי או שיציל אחרים, כל מה שאפשר לעשות בשביל להציל את עם ישראל. הלום הזה מסתובב צמוד אליי ברכב מאז אתמול", כך מספר היום (שלישי) יחזקאל כהן, בן 29 מירושלים העובד בחלוקת מאפים, שלנוכח גל הפיגועים - כמו תושבים רבים ברחבי הארץ - חש שביטחונו האישי מתערער וחושב כיצד להגן על עצמו או על אחרים אם ייתקל לזירת פיגוע.

הפיגועים האחרונים בבירה וברעננה והקריאה של ראש העיר ירושלים ניר ברקת לתושביו להתחיל ולשאת כלי נשק ואמצעי הגנה נפלו על אוזניים קשובות. מקלות מטאטא, מברגים, לומים ואקדחים - תושבים בירושלים ובתל אביב נושאים עמם אמצעים להגנה עצמית וטוענים כי לא יחששו להשתמש בהם. "עם כל הכבוד למשטרה ולכוחות הביטחון, אנחנו חייבים להגן על עצמנו", מצהירים רבים מהם.

כהן מסביר כי במצב של היום "אין ברירה, כל אחד חייב לתפוס איזה כלי. בכל הפיגועים האחרונים, האזרחים היו אלה שעצרו את המחבל בצורה הכי מהירה. בכל האירועים ראינו שהמחבלים הארורים האלה חותרים למגע ולכן אתה צריך משהו גדול וארוך מהסכין כדי לתקוף אותו. כוחות הביטחון אמנם עושים את העבודה אבל מי שנוכח ראשון זה האזרחים הפשוטים, כמוני, ולכן צריך להיות מוכן. מכה אחת עם הדבר הזה יכולה לנטרל מחבל".

גל טרור - עוד כותרות:
כ-50 פלסטינים מעזה נכנסו לשטח לישראל בגבול הרצועה
"ברוח ובדם נפדה את אל-אקצה": אלפים מפגינים בסכנין
תיעוד קשה: המחבל מירושחים דוהר ומעיף אזרחים, יוצא ודוקר עם סכין קצבים

אחרים מאלתרים עם אמצעים אחרים. אברהם דוידי, בן 51 ממעלה אדומים, בעלים של עסק בירושלים, החל לשאת עמו מקל ומברג. "התחלתי לפני כמה ימים להביא איתי לעבודה גם מקל וגם מברג חד כדי לתקוף את מי שתוקף אותי. אם ערבי יבוא ויתקוף יהודי, אני רוצה להיות זה שיבוא ויגן עליו". דוידי סומך על כוחות הביטחון אבל אם הם לא יהיו בנמצא בזמן האירוע, הוא סבור כי המברג יציל את חייו. "אם הם לא יהיו פה כשהערבי יתחיל להשתולל פה עם סכין, אני אחכה להם עד שיבואו? עד אז ימותו פה עוד כמה. אני לא לוקח שום סיכון. אני מאמין שזה יכול לעזור מאוד. מה עדיף? לשבת ולחכות עד שיהרגו אותנו? המברג הזה יכול להציל לי את החיים".

הודיה כהן, בת 22 מירושלים, מסתפקת בגז פלפל. "התחלתי להסתובב איתו היום. מפחיד להסתובב בלי הגנה. אתה מסתובב בעיר, מרגיש כולך חשוף, אין הגנה, אין ביטחון אז אין לך ברירה אלא להגן על עצמך. קניתי את התרסיס הזה היום ומעכשיו זה הולך לצאת איתי לכל מקום". כהן סבורה כי אי אפשר להמשיך להסתובב בחופשיות. "אחד הפיגועים היה ממש קרוב לבית שלי והחלטתי שאני עושה משהו שיגן עליי, שאם יקרה משהו אני אוכל להגן על עצמי. המשטרה עושה עבודה קשה מאוד ואני מאמינה שנתניהו מנסה לעשות הכול, אבל כפי שאתה רואה זה לא צולח כל כך, אז עדיף לי שיהיה לי משהו להגן על עצמי כשאין מישהו לידי".

הבוקר אירעו תוך שעות ספורות ארבעה פיגועים, שניים בירושלים ושניים ברעננה, שגבו את חייהם של שלושה בני אדם ושפצעו יותר מ-20. בבירה אירעו במקביל פיגוע ירי ודקירה בשכונת ארמון הנציב וכן פיגוע דריסה ברחוב מלכי ישראל. ברעננה בוצעו שני פיגועי דקירה באותו הרחוב בהפרש של שעתיים. שלושת המחבלים שביצעו את הפיגועים בירושלים חוסלו ושני המחבלים מרעננה נוטרלו ואושפזו באורח קשה ובינוני ומאושפזים בבית החולים בילינסון בפתח תקווה.

גם מרדכי בן 28 מירושלים, שהעדיף למסור שם בדוי, מרגיש לא בטוח ברחובות ולכן החל להסתובב עם אקדח. "יש לי רישיון לאקדח כחלק מהעבודה שלי, אבל החלטתי שמעכשיו לאור הפיגועים האחרונים האקדח לא עוזב אותי". לדבריו, "כוחות הביטחון באמת עושים עבודה מהממת, אבל לוקח להם זמן להגיע לאזור הפיגוע למרות שהם פרוסים בכל מקום. מרדכי סיפר כי ביומיום הוא לא מסתובב עם אקדח, אלא להפך, הוא מעדיף להשאיר אותו בבית. "האקדח, מעבר להגנה, גם מספק ביטחון לסביבה. אין ברירה אתה חייב להיות בטוח ולהיות במוכנות להגן על עצמך ועל הקרובים שלך. אם יבוא מחבל - אני לא חושב פעמיים, אני לא 'מנטרל' אף אחד, אני חד משמעית הורג".

"אני נוסע על אופניים עם כיסא של התינוקות שלי וכאן בצד יש לי אקדח, תמונה סוריאליסטית", מספר רן גרינברג מתל אביב. העיר המרכזית של גוש דן אמנם לא חוותה בשבועיים האחרונים פיגועים קטלניים, מלבד אירוע דקירה שבו נפצעה באורח קל חיילת וארבעה אזרחים נוספים, אך גם ברחובותיה מורגש החשש. "אני אישית רגוע, אבל יש תחושה לא נעימה", הוסיף גרינברג. לדבריו, "ביומיום אני משאיר את האקדח בכספת אבל לפני כמה ימים כשקראו לאזרחים לשאת נשק החלטתי שהנשק יישאר צמוד אליי".

התנועה באזור דרום תל אביב הייתה דלילה יחסית בהשוואה ליום חול רגיל בעיר השוקקת. מתן טוען כי המצב הביטחוני מצריך ערנות מוגברת. "בימים האחרונים זה מתפשט, זה לא רק בירושלים וביהודה ושומרון. היום זה נמצא בכל מקום, מה שאומר שאנו צריכים להיות דרוכים לכל מצב", אמר מתן. לדבריו, הוא חושב על סיטואציה שבה ייתקל במחבל ולכן הוא שומר על דריכות. "אין לדעת איפה זה יהיה ותמיד צריך להיות מוכנים במיוחד כשאנו מסתובבים הרבה ברחובות".

מתן סיפר כי הוא מחזיק באלה נשלפת באופנועו. "בבוקר נזכרתי שיש לי אלה קטנה שנשלפת והיא נותנת לי יותר ביטחון ושקט. פשוט לשלוף אם אני נתקל בפיגוע. היא לא הייתה פעילה במשך עשרות שנים אבל לצערנו לאור המצב צריך להצטייד במשהו שייתן לנו תחושת ביטחון. זה נמצא איתי באופנוע כל הזמן. תחושת הביטחון הולכת ומידרדרת. זה פוגע בתחושת הביטחון שלי וצריך להיערך לכל אירוע שלא יקרה".

אנה פזנר תושבת השכונה חשבה הבוקר פעמיים אם לצאת כלל מהבית. "היו לי סידורים ואני יושבת מול הטלוויזיה ורואה את כל הדברים המפחידים האלה וכל הזמן שאלתי את עצמי אם לצאת או לא". לבסוף החליטה לצאת אך היא מעידה כי החשש עדיין מנקר בה. "אני כל הזמן מסתכלת אחורה ובוחנת אם מדובר בערבי או יהודי".

החשש גרם לפזנר להצטייד באמצעי לחימה מאולתרים. "לקחתי איתי מברג וסכין קטן אבל מה אני יכולה לעשות אם מישהו אחר גבוה יותר ממני יתקוף אותי. בבית אני יושבת מאחורי סורגים ודלת נעולה. זה עובר לי בראש אבל אני נזהרת". אולם היא ממהרת לומר כי תחושת הביטחון לא אבדה אבל צריכים לגלות ערנות. "לא הייתי מגזימה אבל אני הרבה יותר זהירה ויותר שמה לב למה שלא הייתי עושה קודם".

בעודו עוצר ברמזור, סיפר גרינברג: "אני מקווה שאנהג נכון ואעשה את מה שצריך - כדור במצח של המחבל. זאת כדי לעצור את אותו אירוע באותו הרגע שהוא קורה". גרינברג לא סבור כי הקריאה לאזרחים לשאת נשק בעייתית. "הבעיה היא לא המשטרה או הצבא זה לא גוף מאורגן שניתן להתמודד עמו המשטרה והצבא עושים עבודה מצוינת הבעיה אלו האנשים משוגעים ככל שיהיו שלוקחים סכין ועושים פיגוע. זה שיש אזרחים שיש להם נשק והם אחראים יכולים לעזור ואני חושב שהקריאה לאזרחים לשאת נשק זה דבר טוב ונקווה שהגל הזה יגמר כמה שיותר מהר".